הטיול לאלסקה – זכרונות והשוואות

התמונה הימנית ביום המעונן מאוד והגשום  שבה הכביש שבור צולמה אי שם בתחילת יולי 2011, בטיול הראשון שלי לאלסקה. התמונה השמאלית ביום הבהיר והלא גשום עם הכביש המתוקן צולמה בערך מאותה נקודה – 12 שנים לאחר מכן, ביולי 2023, בערך באותה שעה מוקדמת מאוד בבוקר, לפני שעליתי על אוטובוס שנכנס לפארק.

בהרבה מובנים, הטיול הראשון שלי לאלסקה ב 2011 היה הטיול הכי מהנה וכיפי שלי עם חברת הטיולים שבה נסעתי לשני הטיולים, למרות שגם בטיולים האחרים שלי בה לפניו ואחריו גם היה לי כיף. אני חושבת שזה נבע משילוב של כמה גורמים: מדריכים נחמדים מאוד, חבר׳ה שהיו מאוד נחמדים (למרות שבאופן טבעי בטיול כזה ארוך שבו חיים בקרבה מאוד גדולה תמיד יהיו חיכוכים ומריבות), נופים יפים – ואני הייתי אז אחרי הרזיה משמעותית וכמה חודשים שבהם שיפרתי את הכושר שלי, וכל אלו הפכו את הטיול לנעים מתמיד.


הטיול הפעם היה כמובן ההיפך הגמור, בהרבה מאוד מובנים. המדריכים היו הבעלים של החברה – ולמרות שהמדריכה היתה יחסית נחמדה וידידותית, המדריך עצמו היה נוראי בכל מה שקשור ליחסי אנוש. הייתי בכושר נמוך ובמשקל יחסית גבוה – ולכן היה לי קשה יותר לצעוד.

ואז היתה את החברה. האנשים עצמם היו נחמדים, אבל לא ממש יצרתי קשרי חברות כפי שיצרתי בטיול הקודם. מיסי, אחת המטיילות, אמרה לי משהו שנשמע לי מאוד נכון: היא טענה שלא פעם הקשרים החברתיים הקרובים במהלך הטיולים הללו נוצרים במהלך ההליכה המשותפת במסלולים השונים. ומכיוון שהייתי איטית באופן משמעותי משאר המטיילים, לא זכיתי לטייל איתם.

בדיעבד אני מסתכלת על הטיולים הקודמים שלי, ובאמת חלק משמעותי מהקשרים החברתיים שיצרתי במהלך הטיול היו עם אנשים שהלכו בקצב שהתאים לי. בכמה מהרשומות על הטיול לאלסקה הזכרתי זוג ישראלים בשם שרה ומשה שהלכתי איתם הרבה כי קצב ההליכה שלהם, או ספציפית של משה שהיה מבוגר יותר, התאים לי (ואפילו היה איטי יותר משלי במקרים מסוימים). באותה מידה היו שתי בנות זוג גרמניות שלא פעם הלכו באותם מסלולים כמונו ולמרות שהן לא פעם הלכו מהר יותר, יצא לנו לפגוש בהן הרבה כך שגם איתן היה לי קשר מסוים.

אבל זה גם משהו מעבר לזה, וזה משהו שהשפיע בעיקר על החלק השני של הטיול עבורי. לא פעם הקשרים גם נוצרים בפעילויות שהן מחוץ לשגרת הטיול – כמו למשל לא מעט ביקורים שהיו לנו בעיקר בחלק השני של הטיול במעיינות חמים שונים, או בפעילויות נוספות.

אבל ברגע שאיבדתי את כרטיס האשראי שלי – לא פעם היה לי קשה להשתתף בפעילויות הללו בגלל הקושי לשלם עליהן. בחלק מהמקרים הצלחתי לשלם בעזרת גוגל פיי – אבל זכור לי ביקור אחד שמאוד ציפיתי לו למעיינות חמים שפשוט לא קיבל את התשלום בגוגל פיי, ולכן נאלצתי לוותר עליו למרות שכל שאר החבר׳ה ננסו פנימה ונהנו מאוד יחד.


אני חושבת שהחלק השני של הטיול היה הפעם מאתגר דווקא כי הוא היה כל כך דומה לטיול הראשון שלי באלסקה – לא רק באתרים שבהם ביקרנו, אלא אפילו ברמה שבה שהינו לא פעם באותם אתרי קמפינג. וכמובן שהיה קשה לא להעלות זכרונות ולהשוות כל דבר – החל מהקושי היחסי שלי הפעם במסלולים השונים, וכלה בחברה הטובה יותר שהיתה לי בטיול הראשון.

למרות שבהרבה מובנים, הטיול הנוכחי היה מספיק שונה כדי להרחיב את החוויה שלי. מזג האוויר היה למשל טוב בהרבה – ובזכות מזג האוויר הטוב הזה יחסית, זכינו ברובנו לראות את הר דנאלי בביקור שלנו בפארק (משהו שלא הצלחנו לראות בביקור הקודם שלי בפארק).

ואולי במובן מסוים הצטרפתי לטיול כי רציתי לחזור במובן מסוים לאותה תקופה שהיתה לי טובה בחיים, בלי לחשוב על העובדה שאין לי מכונת זמן שתחזיר אותי לשם, והיה טבעי שהחברה והטיול יהיו שונים לחלוטין…

10 תגובות

  1. תמונת הפרופיל של Cateded Ur Cateded Ur הגיב:

    מאוד אהבתי את התמונות שצילמת. גם לי יש נקודה ביער, אותה אני מצלמת כל חודש. בסוף כל שנה אני מחברת את התמונות ורואה את ההשתנות. אותו דבר עשיתי גם כשהייתי בפריז, גריניון, ואחר כך ביער ליד וינה, ועכשיו התחלתי גם בוינה.

    התיאור שלך באמת מספר שכאילו קיוית לחזור בזמן או לפחות לחוות חוויה כמו זו שהיתה לך ב2011. אני מקווה שהטיול שלך יניב חוויות יותר טובות. זה אולי יראה לך קצת מוזר, אבל אני באמת חושבת שאת יכולה לחוות טיול מאוד משמעותי גם אם תעשי את שביל ישראל. זה בטוח גם משהו שלא מצריך משאבים כלכליים כמו טיול בארה"ב, או אפילו בירדן או מצרים (ששם חייבים לשלם למדריך מקומי, שגם מודע להכרח הזה וגובה בהתאם).

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      רק שלא מעניין אותי לטייל בישראל (גם לא במצרים או ירדן למשל)

      אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

    הצילומים מזכירים לי סיפור על יפני אחד שבמשך עשרות שנים צילם מאותו המקום את אותו הנוף יום אחר יום, אאל"ט עשו מעין סרטון מכל הצילומים וכך השינויים האיטיים הפכו מוחשיים מאוד.

    אני לא אוהב נוסטלגיה וגם לא אוהב להשוות לעבר את ה-הווה. הפעם האחרונה שזה קרה לי, היה לפני כמה שנים כד' ואני נסענו לשכונת ילדותי, לבנין בו גדלתי וחייתי עם הוריי עד גיל 22 בערך. היתה אכזבה אבל גם תובנה צוננת שהעבר ראוי להיזכר, בהחלט, אבל לא ראוי לגעגועים.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      לפעמים הוא כן ראוי לגעגועים, ולעיתים לא 🙂

      Liked by 1 person

      1. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        יכול להיות, אבל לא בבית ספרי.

        אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של phpandmore phpandmore הגיב:

    אני זוכר מאלסקה גם כבישי כורכר שמשום מה קראו להם Highway.

    אלסקה, בנוסף לנופים מציעה גם חוויות תחבורתיות יוצאות דופן.

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      בעיקר מעבורות ומטוסים קטנים

      אהבתי

  4. תמונת הפרופיל של motior motior הגיב:

    הטיול האחרון באמת נשמע מתסכל. בהשוואה לזה של 2011 כנראה עוד יותר…

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      בהחלט

      אהבתי

  5. תמונת הפרופיל של empiarti empiarti הגיב:

    יש איזו אימרה (בודהיסטית, אם אני לא טועה) שאומרת שאי אפשר להיכנס אל אותו נהר פעמיים. כלומר, הכל משתנה כל הזמן – ובאמת הניסיון לשחזר חוויה טובה מן העבר עלול לאכזב, כפי שקרה הפעם. הכל השתנה. את השתנית, ולא רק מבחינת הכושר והמשקל. העולם השתנה – בעיקר בעקבות מגיפת הקורונה. המדריכים התחלפו והמטיילים כמובן היו אחרים……ואם אני זוכרת נכון גם לא נסעת בדיוק באותה עונה כמו בפעם שעברה, וגם אם זה כן היה קורה בדיוק באותם תאריכים – גם הטבע ומזג האוויר נתון לשינויים מתמידים. מצטערת שהיה לך פחות מוצלח.

    גם קצת מצטערת, לפי תשובתך ל-UR , שבכלל לא מעניין אותך לטייל בישראל. יש לנו ארץ קטנה אבל מגוונת מאד ויפהפיה…….וכמה שאני אוהבת לטייל במקומות שונים בעולם, מרגיש לי שלעולם לא יימאס לי לטייל בארץ באזורים השונים.

    אהבתי

כתוב תגובה לadiad לבטל