בגיל חמישים יש לי כמה שערות לבנות. רואים אותן בעיקר מקרוב, ורוב השיער שלי עדיין חום. זה לא מטריד אותי בשום צורה, ובימינו יש גם לקבוצה הולכת וגדלה של נשים יש נטיה להישאר עם שיער לבן בלי לצבוע אותו, ויש סיכוי שגם אני אמנה עם הקבוצה הזו כשאגיע למצב שבו השיער הלבן שלי יהיה בולט מספיק.
ברור שהמצב של השיער של ממש לא מזעזע, במיוחד לא כשבאמת יש לי רק כמה שערות לבנות. היחידה שבאמת מזועזעת מהמצב היא אמא שלי שהצהירה שאני ״חייבת לצבוע כבר את השיער״, שזה שדרוג מההצעות הקודמות שלה ש״אעשה שטיפה לשיער״ כי רואים לי שערות לבנות.
נראה לי שזה בעיקר נובע מהגישה שלה לאיך אישה צריכה להראות, ועל זה שהיא כבר מגיל ארבעים ומשהו חשה חובה לצבוע את השיער – ועד היום הולכת לספר קריזיונר מהסוג שלא שואל את הלקוחות שלו מה הן רוצות אלא עושה מה שנראה לו מתאים.
אבל זה מעייף שכל הזמן אני צריכה להגיד לה שהשיער עצמו לא מפריע לי, ושאין לי עניין לצבוע אותו. אני כמובן לא יכולה לדעת איך אני ארגיש לגבי הנושא השה בעתיד – יכול להיות שכשהשיער שלי יאפיר או אפילו ילבין אני ארגיש אחרת, אבל בשלב זה אין לי עניין להשתעבד לצביעה בבית (שלרוב נראית רע) או לצביעה אצל ספר (שלרוב גם כוללת תספורת, וגם נוטה להיות מאוד יקרה באופן כללי, במיוחד כשצריך ״לתחזק״ את הצביעה כל ככמה שבועות). וזה מעבר לעובדה שהחומרים שמשמשים לצביעת שיער לא ממש בריאים בלשון המעטה.
ואז יש את אבא שלי, שיש את מי שיקראו לו חסכן – ויש את מי שיקראו לו קמצן.
לפני לא מעט שנים, חשבתי לפנק אותו במתנת יום הולדת שווה במיוחד ולקנות לו ערכת שחמט מיוחדת עם דמויות עבודת יד מפימו. הוא לא התחבר למתנה, והיא ישבה שנים אצל ההורים שלי בסלון – עד שהגיעו הנכדים והתחילו לשחק עם הדמויות.
אבל מבחינת אבא שלי – אני ״פראיירית״ שהאמנית שיצרה את הערכה ניצלה כדי למכור לה משהו מיותר.
את אותה גישה הוא מגלה כלפי שוקולטרית ירושלמית שאני מכירה שמכינה אצלה במפעל שוקולדים איכותיים. פעמיים או שלוש הזמנתי להורים שלי מארז שוקולדים שלה לחגים בהנחה שהורים שלי ייהנו מהם בגלל האיכות הגבוהה יחסית של המוצר.
אבל מסחינת אבא שלי – שוב אני פראיירית שמשלמת למישהי ש״מנצלת״ אותי.
בשלב מסוים כבר הבנתי שאין צורך לקנות להורים שלי ומיוחד לו מתנות איכותיות או מיוחדות כי הוא פשוט לא מעריך אותן, ומסתפקת בעיקר לקנות לאמא שלי דברים שהיא תעריך כמו למשל ריבות טובות.
בחג עצמו, הבן של אחותי והילדים של אחי החליטו להישאר אצל סבא וסבתא לעוד לילה – ורק הבת של אחותי החליטה לחזור עם ההורים הביתה.
אחרי התלבטויות האם אפשר להשאיר את הילדים לבד אצל סבא וסבתא והאם ההורים שלי יסתדרו איתם לבד (הקטנה ביותר בת שמונה, זה לא שה״ילדים״ כאלו צעירים) – אחי וגיסתי החליטו לחזור למרכז ונתנו לי טרמפ הביתה.
ואז כשהיינו לקראת איזור שער הגיא – פתאום עלתה ברדיו התראה לגבי טילים, וכמה שניות אחר כך אפליקציית פיקוד העורף בטלפון שלי השמיע צליל של אזעקה בתור התראה.
בלאו הכי התכוונו להכנס לתחנת הדלק כדי לתדלק, אבל גיסתי התעקשה שנכנס ושכולנו נמצא שם את המרחב המוגן ליהכנס אליו. אחי לעומת זאת טען שמבחינה סטטיסטית הסיכוי שמשהו ייפול דווקא שם נמוך למדי והתעקש שהוא יתדלק בזמן שנמתין את עשר הדקות למען הבטחון.
אני ירדתי מהאוטו עם גיסתי ונכנסנו לחנות של תחנת הדלק, וגיסתי התעקשה להכנס למרחב המוגן שלהם. אני הרגשתי קצת לא נעים כי זה היה בעצם המחסן של החנות והרגשתי שהעובדים מרגישים לא נוח עם זה שמבקשים מהם להכנס לשם, ונכנסתי לשם רק כמה דקות אחר כך כשהבנתי שגיסתי מתעקשת להשאר במרחב המוגןעשר דקות – הצטרפתי אליה.
אחי הגיע לדקה האחרונה של ההמתנה בערך (אחרי שהוא תדלק), והתעקש להכנס לדיון על הסיכוי הסטטיסטי של משהו ליפול על תחנת הדלק.
בסופו של דבר, יצאנו מזה בשלום (גם מהשמועה שכנראה לא היתה נכונה שנפל רסיס באיזור לטרון שהיה מרוחק מתחנת הדלק בערך 3 – 4 ק״מ), ואפילו גיסתי שלרוב מאוד לחוצה מטילים ואזעקות הודתה שזה ממש לא נורא.
אבל נראה לי שבשלב זה לא נשוש לנסוע לירושלים לחג השני.
התיירת המקרית 
לא מעט אירועים… האזעקה ודאי הייתה קצת מלחיצה
אהבתיLiked by 1 person
בגלל שראינו באלפיקציה של פיקוד העורף שהטווח של האזעקות היה די רחב – הבנו שזה טיל מתימן שכנראה יורט ולכן זה היה קצת פחות מלחיץ י היה ברור שהאזעקה היא לגבי הרסיסים ולא הטיל עצמו.
אהבתיLiked by 1 person
מתנות, טילים ושיער.
מעברים חדים.
ד' היא מהנשים שבשלב מסוים ויתרו לגמרי על הצבע, ובעידודי הרב. היא נראית נהדר בצבעי אפור-לבן [אני כבר כמעט לבן לגמרי], ובכלל יש איזו עוצמה בנשים בעלות שיער שיבה או לבן. [בטח את יודעת, שיש נשים שצובעות שיערן ללבן 🙂 ]
היינו בעיר קרובה לירושלים ולא שמענו במוצ"ש אזעקה. ביום ראשון, כשישבנו באולם הקולנוע היתה אזעקה.
אני מקווה שהמשך החג יהיה שקט
חג שמח
אהבתיLiked by 1 person
מן הסתם חזרנו למרכז בראשון, אחרי החג…
וכן כיום הרבה יותר פופולרי להסתובב עם שיער לבן מאשר פעם, גם לנשים.
אהבתיLiked by 1 person
כל הזמן חשבתי שהיו גם אזעקות במוצ"ש, ו-ד' אמרה שהיו בעוטף עזה.
יש שני קצוות ברורים בדרך בה נשים בוגרות מעצבות את מראן. מחד גיסא עבודה קיצונית על מראה הגוף והפנים, כך רואים אשה בת למעלה מ- 80 כמו ג'יין פונדה שנראית בקושי בת 40 או מאידך גיסא העצמת השינויים בנוף, קבלתם במלואם וללא כניעה לתכתיבים "דורסניים" [פמניסטיות טוענות שכל ענין ה"הצערה." הוא תוצאה של "המבט הגברי", הפטריארכיה. 😉
אהבתיאהבתי
אכן היו אזעקות בעוטף עזה, מה שמדאיג כמובן בפני עצמו – אבל במרכז היו רק בראשון בשעות אחה״צ המאוחרות.
וכל אחת עושה מה שטוב לה. אני חושבת שספציפית בצביעת שיער יש סיכונים של הרעלה, אלרגיות ויש מי שטוען שהחומרים הם גם מסרטנים.
אהבתיLiked by 1 person
האמת שהיום יש צבעים הרבה יותר ידידותיים ובריאים לשיער ממה שהיו בעבר, יש אפילו צבעים אורגניים. אבל באמת שאם את לא מרגישה צורך לצבוע את השיער אין סיבה שתעשי את זה רק בגלל שאמא שלך מעירה לך על זה.
לי גם אין הרבה שיער לבן, אבל אני כבר שנים עושה גוונים בשיער כי אני לא אוהבת את הצבע שיער הטבעי שלי שגורם לעור שלי להיות לבן כמו של בובת חרסינה.
מי שיש לה שיער לבן או בהתחלה אפור לבן, צריך לתחזק אותו בצורה מתאימה כדי שהצבע יישאר לבן ויפה ולא יקבל גוון צהוב. אני מכירה לא מעט נשים עם שיער אפור/לבן שהוא ממש יפה ומחמיא להן.
הדבר היחיד שצריך לקחת בחשבון שזה מזקין.
האמת שבדר"כ כשיש אזעקה שמרימה חצי מדינה יודעים שזה מהחותים, לרוב הטיל אפילו לא מגיע לשטחי ישראל מיירטים אותו הרבה לפני כן (כך שגם רסיסים לא מגיעים לכאן).
אהבתיLiked by 1 person
״מזקין״ זה עניין של איך תופסים את זה. זה לא שאם את צובעת שיער את פתאום נראית בת 20, כי בגיל מבוגר יש גם קמטים ושאר תופעות של הזדקנות שאי אפשר לתקן בכזו קלות (מתיחת פנים לא רק שעולה הון תועפות אלא גם נראית לא טבעית).
רסיסים דווקא נופלים בדרך לפעמים – אני חושבת שהפעם נפלו בחברון רסיסים.
אהבתיאהבתי
יש לי שכנה שהיא בגילי והיא לא צובעת את השיער, כשאמא שלי פעם שאלה אותה בת כמה היא היא הייתה בשוק כי היא נראתה מבוגרת ממני בלפחות עשור, ולא אין לא קמטים וכו' פשוט המון שיער לבן/אפור.
וכן זה מזקין גם אם אין לך קמטים ותופעות הזדקנות אחרות.
אם מיירטים את הטיל מחוץ לשטח ישראל לא יפלו פה רסיסים. זה אגב מה שקורה בדר"כ במקרים של טילים שנשלחים מתימן.
אהבתיאהבתי
ואנשים לא מאמינים לי כשאני אומרת בת כמה אני כי אני נראית צעירה לגילי, גם כשיש לי כבר שערות לבנות.
אין קשר בין הדברים.ֿ
ולגבי הרסיסים, זה תלוי כמה רחוק מישראל הטיל יורט, כי בטיל מהיר הרסיסים לא נופלים ישר למטה אלא ממשיכים לעוף. עובדה שלמשל ביום ראשון רסיסים של הטיל נפלו בחברון שזה די בשטח ישראל למרות שהטיל יורט מחוץ לישראל.
אהבתיאהבתי
שמחתי לקרוא שלא אכפת לך מה שאמא שלך אומרת וחושבת על מה שאת מחליטה לעשות עם השיער שלך. את אדון לעצמך והשיער שלך, בדיוק כמו שאר הגוף, הוא שלך בלבד.
לגבי המשפט האחרון – לא תסעו לירושלים לחג שני בגלל הטילים?
אהבתיLiked by 1 person
שכחתי לגבי אבא שלך. רציתי לכתוב שזה ממש מבאס להשקיע במתנה, אפילו אם זה רק ברמת משלוח ברכה מהלב, ובסוף לקבל חוסר הערכה מהמקבל. מבינה לגמרי למה הפסקת להשקיע במתנות עבורו.
אהבתיLiked by 1 person
לגבי אמא שלי – אני כבר תקופה די ארוכה לא מקשיבה לה לגבי מה אני צריכה ללבוש או לעשות לגבי איך שאני נראית.
אני חושבת גם שארחי שכולנו היינו בירושלים בחג הראשון לא נרצה לנסוע, ואני חושבת גם שהחשש מטילים באמצע הדרך בהחלט ישפיע על המוטיבציה של כולנו לנסוע למרחקים ארוכים יחסית לתקופה הקרובה.
אהבתיאהבתי
כיף במסיבות עם ההורים.
אהבתיLiked by 1 person
הכי כיף בעולם
אהבתיאהבתי
כבר בגיל 30 עשיתי מדי פעם גוונים או צבעתי לגוונים שונים של אדום או בלונד, סתם כדי לגוון את השתני המשעמם שהיה לי , ואז בתחילת שנות החמישים שלי הפסקתי והייתי בצבע טבעי עד שיותר מדי לבן התחיל לבצבץ ומאז אני שוב צובעת. ושוב מגוונת. לפעמים חום, לפעמים גוונים בהירים יותר…מה שמתחשק לי באותו רגע. אבל אף אחד לא מכתיב לי לעשות זאת. אמא שלי צבעה לבד כל השנים ובקורונה נתנה ללבן להשתלט וזה ממש מתאים לה. וגם פחות התעסקות עם השיער כמובן.
אהבתיLiked by 1 person
אני תמיד אומרת בצחוק שאני יכולה להגיד שהשיער הלבן הוא בלונד פלטינה…
אהבתיאהבתי