להיות אסרטיבית זה לא תמיד נעים

אני חברה בפייסבוק בכמה קבוצות של הייטק, ברובן קבוצות של נשים. ולפני בערך שנה, גיליתי באחת מהן יוזמה שנשמעה לי מעניינת – אלו הן היו קבוצות שבהן החברים בכל קבוצה שמעוניינים בכך מעבירים הרצאות על נושאים מקצועיים.

ליוזמה הזו היו בעצם כמה מטרות. הראשונה היתה מטרה מקצועית – גם כדי לעודד אנשים ללמוד נושא מסוים לעומק כדי להעביר עליו הרצאה, וגם כדי לאפשר למאזינים ללמוד על נושא חדש, וגם אם זה לא בהכרח חדש להם – הם יכולים למשל לגלות איך עובדים בחברות אחרות בצורה שונה עם כלים או מושגים שהם מכירים ממקום העבודה, ואולי לשפר את העבודה שלהם בעזרת הגילוי הזה.

המטרה השניה היתה לעודד אנשים ללמוד איך להעביר הרצאות בצורה טובה – ולהתנסות בהעברת הרצאה בצורה טובה. לא פעם אנשים חוששים להעביר הרצאות כי הם לא יודעים איך לארגן הרצאה, וחוששים להעביר הרצאה בצורה גרועה ואז להציג את עצמם בפורום ציבורי כלא מקצועיים.

וכמובן שהמסגרת גם עוזרת ליצור קשרים בתוך התעשייה – כשבשנים האחרונות לא פעם שמים דגש על יצירת קשרים במקרה של חיפוש עבודה למשל.

---

לצערי ראיתי את ההודעה על המחזור הראשון של התוכנית מאוחר מידי אחרי שהתוכנית כבר התמלאה. חשבתי שראיתי את ההודעה על המחזור השני בזמן, אבל התברר שבכל זאת ניגשתי מאוחר מידי והקבוצות היו כבר מלאות.

אבל כנראה שהיה עניין – ונפתחה קבוצה חדשה באיחור, ואני הצטרפתי אליה ושמחתי להציע רעיון להרצאה.

ובאמת יצא לי להעביר את ההרצאה ואפילו להקליט אותה – כי נאמר לנו שמי שמעוניין בכך יוכל להעלות את ההרצאה לערוץ של התוכנית ביוטיוב, ואז גם להפיץ את הסרטון ברשתות המקצועיות.

אבל התלבטתי האם להעלות את ההקלטה כי הרגשתי שהתגובות על ההרצאה ב״לייב״ היו פושרות. רק אחרי כמה שבועות החלטתי לבקש להעלות את ההקלטה לערוץ אחרי עריכה שלה, ואז לבקש אולי מחברה או שתיים מהתחום להקשיב להרצאה לפני שאני משתפת אותה הלאה כדי לחוות את דעתן.

---

ויש נקודה שחשוב להזכיר כאן – מי שמתפעלות את התוכנית הן מתנדבות. זה לא אומר שהן לא מקבלות ניסיון רלוונטי בניהול והובלה למשל, ומשהו שהן בהחלט יכולות להתגאות בו בקורות החיים שלהן לתפקידים עתידיים.

אבל זה כן אומר שהן משקיעות את הזמן הזה במקביל לעבודה, ולכן הזמינות שלהן מוגבלת – למרות שיש הרבה במה להשקיע, כמו למשל לעזור לאנשים עם המצגות, או עריכה של ההרצאות המוקלטות לפני שמעלים אותן לערוץ היוטיוב.

העריכה היא לרוב משהו שנועד להפוך אותן לזורמות יותר בלי כל מיני גמגומים או מריחות של מילים כך שהתוצר הסופי שעולה יראה ובעיקר ישמע מקצועי.

לכן בהתחלה כשלא היתה התייחסות להרצאה שלי והיא לא עלה לעמוד היוטיוב של התוכנית, אמרתי לעצמי שבטח כשהודעתי על הרצון שלי להעלות את ההרצאה מאוחר יחסית אולי יש סרטונים אחרים שהם בעדיפות, כולל של אנשים שאולי הציגו אחרי אבל דאגו לבקש להעלות את הסרטון מיד אחר כך.

אחרי בערך חודש, שאלתי את המובילה של הקבוצה הספציפית שבה השתתפתי (שהיא לא המנהלת של כלל התוכנית) מה קורה עם זה, והיא אמרה שזה מחכה לעריכה של המנהלת (של התוכנית) אבל הן מודעות לזה שאני רוצה להעלות את ההרצאה.

לא ממש חשבתי על זה גם אחרי שהמחזור הסתיים רשמית, וגם לא כמה שבועות נוספים אחר כך כשהתחילה ההרשמה למחזור החדש שאליו גם נרשמתי, עם רעיון חדש להרצאה נוספת שהפעם ידעתי שאבקש מראש שתעלה לערוץ.

עכשיו היה מדובר על המחזור השלישי של היוזמה הזו, שהלכה וגדלה – ויש לדעתי יותר מעשרים קבוצות שונות בתחומים שונים של ההיטק כולל מקצועות ניהוליים יותר.

כנראה בגלל הפופולריות של התוכנית, החליטו הפעם ליזום לנו מפגש מקדים במשרדים של חברת הייטק כזו או אחרת (חברות לא פעם אוהבות לארח אירועים כאלו בשביל חשיפה שלהן למועמדים, כשלרוב העניין הטכ), שכללה כמה הרצאות על איך להכין הרצאות ומצגות.

במקרה יצא לי לפגוש את המנהלת של התוכנית כשהגעתי למפגש, ואני ועוד שתיים או שלוש נשים לא הצלחנו להיכנס לחברה כי הדלת היתה סגורה ולא היה אף אחד בקבלה של החברה. המנהלת הגיעה וניסתה להשיג מישהו או מישהי שיפתחו לנו את הדלת, וכשהמתנו פשוט החלטתי לשאול אותה האם היא מודעת לזה שאני מעוניינת להעלות את ההרצאה שלי.

היא אמרה כן ושהיא תגיע לזה בקרוב.

אבל אז היא פתחה את ההרצאות של המפגש עם רקע על התוכנית, ואז העירה ״בהמשך של ההערה של עדי, אני רוצה להזכיר שאנחנו עובדות פה בהתנדבות ולכן הזמן שלנו מוגבל ולכן ייתכן שייקח זמן עד שנוכל להעלות דברים״.

אחרי ההרצאות ניגשתי אליה להתנצל ולהגיד שממש אין לחץ זמן מבחינתי ורק רציתי לוודא שלא נשכחתי, והיא אמרה שאין על מה להתנצל. אמרתי לעצמי שאין סיבה להיפגע מזה וכנראה האי השתמשה באמירה שלי כדי להסביר לאנשים אחרים שבטח גם ירגישו שהם נשכחו מה עומד מאחורי זה.

ואז במפגש של שבוע לאחר מכן, בקבוצה של ההרצאות שאליה הצטרפתי עליתי להרצאה כמה דקות לפני שהיא התחילה, ואותה עורכת העלתה את הנושא מיוזמתה והבטיחה לי שהיא עובדת על הסרטון – אבל שוב לא ראיתי שהוא עולה.

אבל במקרה נכנסתי לערוץ היוטיוב של התוכנית במהלך הסופ״ש, וראיתי בעמוד הראשי של הערוץ של התוכנית שהועלו כמה סרטים של הרצאות מהמחזור הנוכחי, והסרט שלי לא היה אחד מהם. וזה כבר התחיל להרגיש לי מוזר – כאילו אולי בעצם לא כל כך רוצים להעלות את הסרטון שלי לערוץ כי משהו בו מרגיש לא מקצועי.

אני פחות חושדת שהתוכן של ההרצאה לא מקצועי, אלא יותר העובדה שכנראה אני שמנה, מאוד לא פוטוגנית ומצטלמת רע (מעין אנטיתזה לדוגמניות שמצטלמות נפלא), וכמו שכתבתי פה בעבר – יש לי הפרעת דיבור מסוימת. יכול להיות שהשילוב של כל אלו גרמו לסרטון להראות שונה אסתטית מאחרים, ואולי יצר רושם פחות מקצועי. ובמצב כזה, לצוות היה אולי מאוד נחמד לעודד אותי להעביר הרצאות בתוך הקבוצה עצמה מתוך רצון להציג הכלה וגיוון – אבל כשזה מגיע לערוץ עצמו, הם מעדיפים לא להעלות סרטון כזה שייצור אולי רושם פחות מקצועי, במיוחד כשהיוזמה היא בשלביה הראשונים ויחסית רגישה לבעיות כאלו. ואני התרשמתי שיש פה רצון להפוך את הערוץ והיוזמה לגורם משמעותי בתעשייה, כך שיש חשיבות לכך שהסרטונים יראו מקצועיים.

אני התלבטתי מה לעשות הלאה עם זה, האם לשוחח באופן ישיר עם המנהלת במפגש הבא שלנו שהיה בשני בבוקר, או שפשוט לוותר על זה.

---

ואז בראשון בבוקר קיבלתי מאותה מנהלת הודעה שהסרטון שלי עלה לערוץ, והיא שלחה לי גם לינק אליו – וראיתי שהוא באמת היה חלק מהערוץ. אני שמחתי ואמרתי לעצמי שכנראה לא היה לי ממה לחשוש.

רק שבשעות הצהרים המאוחרות יותר נכנסתי לערוץ, וראיתי שהסרטון שלי לא מופיע בעמוד הראשי שלו – למרות שנראה ששאר הסרטונים שעלו כן נמצאים שם. בחיפוש מהיר גיליתי שיש לו סטטוס מסוים שבגללו הוא כנראה לא מופיע בעמוד הראשי וגם אי אפשר לחפש אותו בערוץ . לא ממש היה לי ברור אם הסטטוס הזה הוא משהו שחייבים לשים ידנית, או שאולי הסרטון עלה כך בטעות ואפשר לתקן את זה.

אבל בשל זה כל כך הייתי עצבנית על התהליך שהעדפתי לוותר על השיחה מול אותה מנהלת, כי כבר די נמאס לי מהעניין.

רק כמה שעות אחר כך, כשפתחתי במקרה את הסרטון מהלינק, פתאום שמתי לב לכך שיש כניסות לסרטון – מה שאמר שהוא הופיע בעמוד הראשי ואפשר לאנשים סוף סופ לצפות בו. אמנם לא מדובר על המון כניסות, ואין לי מושג כמה מהן באמת הקשיבו לסרטון עד הסוף או אפילו יותר מכמה דקות – אבל לפחות הנושא נשמע מעניין למישהו…

ואני לא יודעת עד כמה זה באמת היה קורה אם לא הייתי ״מנדנדת״ למי שצריך…