שבוע הספר העברי 2025

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אני זוכרת לטובה את שבוע הספר שהיה בירושלים כשהייתי נערה – ההוצאות היו אלו שהקימו את הדוכנים בשבוע הספר שנערך בפארק גדול. הן הביאו איתן ממש הרבה מאוד ספרים, וחלקם היו עודפים שהן היו רוצות להיפטר מהם ולכן היו בדוכנים לא מעט ספרים, שרובם היו לא פופולריים ולא מוכרים אפילו, שהיו נמכרים במחירים מאוד נמוכים, לפעמים ברמה של שקלים ספורים לספר.

עם השנים, התחושה שלי היא ששבוע הספר הפך להיות פחות מבצעים כאלו, ויותר הפך לאירוע שבו חנויות ספרים (ופחות ההוצאות עצמן) ניצלו למבצעים של ״שלושה במחיר אחד״ או משהו דומה. כבר לא היו את המציאות של ספרים זולים מאוד בכמה שקלים שהיו זכורים לי מהעבר כשההוצאות עצמן ניהלו דוכנים שלמים וגדולים יחסית משל עצמן.

לכן עם השנים פשוט הפסקתי להגיע לאירועים של שבוע הספר פשוט כי כבר לא היו מבצעים זולים מאוד, ובינינו – גם של ספרים שלא היו פופולריים וכנראה שללא הרצון של ההוצאות לנסות לנצל את שבוע הספר כדי להפטר מהם – לא הייתי זוכה לקרוא אותם.

---

אני יודעת שהבקשה העיקרית בשרביט היתה להמליץ על ספרים שקראתי בשנה האחרונה, אבל אני החלטתי קצת לחרוג מזה ולהמליץ על ספרים שקניתי בזמנו בזול בשבוע הספר.

אחד הספרים שזכורים לי שרכשתי בתור נערה היה הספר ״אורות בוהקים, עיר גדולה״ של הסופר ג׳יי מקינרני שהוא דווקא ספר מאוד ידוע בארה״ב ואפילו הופק על פיו סרט אי שם בשנות השמונים המאוחרות. אבל בארץ הוא פחות מוכר – וחבל.

הספר כתוב בגוף שני, ומספר על כמה ימים בחייו של בחור בן עשרים ומשהו שגר בניו יורק. על פניו – יש לו הכל: הוא עובד בירחון יוקרתי, הוא נשוי לאישה יפה שהפכה לדוגמנית מצליחה, ויש לו חברים טובים לבלות איתם.

אבל מאחורי הקלעים הכל בעצם רקוב: אישתו עזבה אותו, והתפקיד שלו בירחון הוא לא לכתוב סיפורת (מה שהוא באמת רוצה לעשות) אלא במחלקת ווידוא העובדות שבה הוא צריך לבדוק שהכתבות שהירחון מפרסם מדויקות בצורה כפייתית ממש – עבודה שהוא מאוד לא מתאים לה. החבר הכי טוב שלו גורר אותו למסיבות הכי מגניבות בעיר – אבל מבחינת הגיבור (שהשם שלא לא ממש מצוין בספר) המסיבות הן עוד פן הרסני בחיים שלו. ומאחורי כל זה, שנה לפני כן אמא שלו הלכה לעולמה – והוא לא התמודד עם האובדן.

בתור נערה אני חושבת שאהבתי אותו בעיקר כי העלילה התרחשה בניו יורק, עיר שבה זכיתי לגור כמה שנים אחרי שהספר יצא בתור ילדה. אמנם לא גרנו במנהטן ואני לא ביליתי בתור ילדה במסיבות הכי מגניבות בעיר, אבל בהחלט רציתי לדמיין שאם היינו נשארים לגור בניו יורק גם אני הייתי חיה לפחות חלקית את החיים האלו של לעבוד במקום יוקרתי ולנסוע ברכבת התחתית כל יום לעבודה.

כמובן שבתור מבוגרת הזדהיתי עם כמה מההיבטים הבוגרים יותר של הספר.

---

ספר נוסף שרכשתי בזמנו כחלק משבוע הספר היה הספר ״איך נערה שכמוך״ של הסופר הבריטי קינגסלי איימיס.

הגיבורה של הספר, ג׳ני, היא מורה צעירה בת עשרים שעברה מעיר גדולה בצפון אנגליה לעיר קטנה באיזור לונדון שבדרום אנגליה. ג׳ני מאוד שמרנית ומאמינה שהיא צריכה להישאר בתולה עד ליל הכלולות שלה – למרות שבגלל שהיא יפה, לא מעט גברים מנסים לפתות אותה. היא יוצאת במהלך הספר עם פאטריק, מורה בתיכון המקומי שמנסה לשכנע אותה שהערכים האלו כבר לא רלוונטיים לתקופה שבה הם חיים (סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה העשרים).

הספר מכיל הרבה מאוד התייחסות לחברה הבריטית של אותה תקופה לא רק מבחינת ערכים אלא גם מבחינת תרבות – משהו שיכול להקשות קצת על מישהו לא בריטי שלא מכיר את הרקע הזה להבין את הניואנסים של הספר.

מצד שני הספר מלא בדמויות מוזרות ומשעשעות – כמו למשל דיק, בעל הבית שמשכיר לג׳ני חדר להתגורר בו, או השותף לדירה של פאטריק.

---

הספר השלישי שזכור לי שרכשתי כך הוא הספר ״קץ כלזמן״ של אסימוב.

הספר הוא ספר מדע בידיוני שבו בעתיד בני אדם יוכלו לנסוע בזמן, ומקימים בעצם מערך על זמני שבו הם יכולים לנדוד בין שנים שונות שנקרא ״כלזמן״ (השם המקורי באנגלית הוא Eternity או בעצם ״נצח״ – משחק מילים שלא היה קיים בעברית). – ודואגים לוודא שהאנושות תשאר מאושרת לאורך זמן בכך שהם מונעים אסונות או מלחמות.

אבל יש למצב הזה גם חסרונות – למשל החברה של אותם אנשים שחיים בכלזמן היתה חברה מאוד מנותקת רגשית בגלל הניתוק שלה מהאנושות – אבל גם בגלל הצורך שלה להישאר מנותקת רגשית מהשינויים שהיא מבצעת בחברה האנושית ה״רגילה״. זה למשל הוביל לכך שבאופן כללי מי שהיו מבצעים פיזית את השינויים בעולם ה״אמיתי״ נחשבו לבעלי מעמד נמוך יחסית.

מעבר לזה, הספר דן בעובדה שברגע שמונעים מהאנושות את האומללות שבקיום האנושי, בעצם לוקחים ממנו את היכולת והרצון לשפר את מצבו, ובעצם המצב הזה מונע מהאנושות הרבה מאוד דברים אחרים בשם ההימנעות מהאומללות.