זה הנושא של השרביט החם השבוע.
בניגוד לדעה הנחרצת מאוד שעולה מהמדור, אני כן חושבת שראוי בעצם לבחון עם מה בעצם הויכוח לפני שאנחנו מכריעים בו.
קל מאוד להגיד שצריך לשחרר את החטופים – ומיד. אבל באותה מידה, על ההנהגה והצבא לדאוג גם להביא למצב שבו החמאס וארגונים אחרים יורתעו מלבצע דברים דומים בעתיד, וזה דרש תקיפה צבאית שעומדת בסתירה להגעה להסכם חטופים.
השאלה היא כאן מה האיזון הנכון בין לחימה בחמאס לשחרור החטופים. יש מי שרוצה לחסל כמה שיותר מתשתיות הטרור של החמאס תחת עזה (למרות שכמות המנהרות תחת עזה כזו גדולה שייקח כנראה כמה שנים לחסל את כולן). הם גם טוענים שהלחץ הצבאי לאורך זמן מחליש את החמאס, והמשך שלו יגרום לחמאס להתמוטט ולהעלם מהשטח, ובכך לתרום לבטחון של ישראל, והורדה משמעותית של הסיכון למעשים דומים למה שקרה בשביעי באוקטובר, לפחות ללא מעט שנים קדימה.
אבל כמובן ששחרור של החטופים דורש הפסקה של הלחימה, והפסקת הלחימה תגרום כמובן לחמאס להתחזק ולבסס את עצמו שוב ברצועת עזה – וכמובן תאפשר לו יותר בקלות להתחמש, כך שהחזרה ללחימה אחרי שחרור החטופים (בין אם היא תהיה מיידית או רק בעוד כמה שנים) תהיה קשה יותר.
אני לא יודעת עד כמה אפשר להגיע ל״נצחון מוחלט״ על החמאס. רבים טוענים שאפשר להחליש אותו עד כדי הסכמה לעזיבה של רצועת עזה, אבל כמובן זה גם דורש תוכנית ליום שאחרי שלא ברור האם יש בכלל תכנון לזה.
בסופו של דבר, חשוב גם לזכור שהחמאס עצמו מנסה לשבש את החזרת החטופים – מבחינתו האחזקה שלהם תורמת לו בכך שניתן לסחוט את ישראל כמה שיותר תמורת השחרור שלהם, ושגם עצם קיומם ברצועת עזה מונע התקפות במיקומים שידוע שהם נמצאים בהם. וכמובן שקל להשתמש בהם כלוחמה פסיכולוגית נגד ישראל. לכן החמאס מנסה לסחוט כמה שהוא יכול תמורתם, ויכול מאוד להיות גם שאין לו אינטרס לשחרר את כולם, ובמיוחד לא את כל אלו שעדיין בחיים.
אני לא יודעת אם יש פה תשובה שהיא נכונה יותר או פחות. אני חושבת שיש את מי שתומכים בכל אחד משני הכיוונים, ושרוב הישראלים מבינים ששחרור החטופים הוא חשוב.
הבעיה העיקרית היא כמובן שרובנו מתרשמים מכך שהממשלה בעצם פועלת מאינטרס לשמר את עצמה גם תוך הפעלת אידאולוגיה שתואמת את הדעות של הקיצוניים שבחברה הישראלית. ישראלים רבים היו כנראה לא מסכימים עם האידאולוגיה הזו או לפחות לא עם התוצאות שלה על החיים היומיומיים פה – החל מהמשך הלחימה וכלה בהשפעה בינלאומית של המלחמה על הדימוי של ישראל.

הבעיה העיקרית היא כמובן שרובנו מתרשמים מכך שהממשלה בעצם פועלת מאינטרס לשמר את עצמה גם תוך הפעלת אידאולוגיה שתואמת את הדעות של הקיצוניים שבחברה הישראלית. ישראלים רבים היו כנראה לא מסכימים עם האידאולוגיה הזו או לפחות לא עם התוצאות שלה על החיים היומיומיים פה – החל מהמשך הלחימה וכלה בהשפעה בינלאומית של המלחמה על הדימוי של ישראל.
לא כל כך ברור מה משמעות המשפט הממשלה פועלת מתוך אינטרס לשמר את עצמה. ברור שהיא מנסה לשמר את עצמה אחרת לא תהיה למדינה הנהגה. יש דעות שונות בתוך הממשלה. מה זה קיצונים? את סתם זורקת ביטויים? אידיאולגיה של מה? לשמר את המלחמה? את חושבת שיש מישהו שאוהב את זה? שהימנים הקיצונים מאוהבים במלחמה?
את סתם זורקת מלל חסר משמעות. התוצאות שלה על חיי היום יום? ברור שאף אחד לא אוהב את זה? אז מה את רוצה? ומה משמעות המשפט תוכניות ליום שאחרי? אף אחד לא יודע באיזה מצב נעמוד אז איך אפשר לתכנן תוכניות ליום שאחרי?
מה התוכניות שלך ליום שאחרי אם לא תמצאי עבודה? אם לא תמצאי בתכנות? אם לא תמצאי בחברת הי טק? אם תהיי מובטלת? אם השכנים יודיעו שהריח מהדירה שלך מפריע להם ועליך לעזוב? אם תהיי חולה? מה התוכניות שלך לזיקנה? מי יקח לעבודה מתכנתת בת 50 בתקופת ה AI המתקדמת?
היום שאחרי. את יודעת מה מרגיז אותי, שבניגוד למוטי שאין לו שכל, לך יש שכל ואת מעריכה דברים לבד ומגיעה למסקנות, פרט לאותם מקרים שאת מחליטה שכדי לא לאבד את החברים שלך את צריכה לדקלם משפטים נבובים חסרי משמעות והגיון.
אהבתיאהבתי
ומה אתה תעשה עם עצמך אם לא יהיה לך על מי לרדת?
אהבתיאהבתי
חחח
יש לנו טרול עקבי – ממציא לעצמו שמות, אצל מוטי הוא משורר הודי זוכה פרס נובל, ששיריו תורגמו מאנגלית ע"י פועה שלו-תורן יהי זכרה ברוך, ואצלך הפך לתמריץ.
הוא גם מגדף.
אני מבטיח לך טרולי, שתחת הבלוג שלי תגובתך תימחק.
חצוף
אהבתיLiked by 1 person
למה למחוק? הוא משעשע?
אהבתיLiked by 1 person
"הבעיה העיקרית היא כמובן שרובנו מתרשמים מכך שהממשלה בעצם פועלת מאינטרס לשמר את עצמה גם תוך הפעלת אידאולוגיה שתואמת את הדעות של הקיצוניים שבחברה הישראלית."
אני חושב שהצבעת על המוקש המשמעותי ביותר בדרך לפתרון בעיית החטופים.
אהבתיLiked by 1 person
אחד המשמעותיים, אני גם לא סומכת על החמאס. כל המנהיגים הם טרוריסטים.
אהבתיLiked by 1 person
הכל גיבוב של שקרים, לצערי. הכל.
אפילו להישגים שלנו כביכול אני מאמינה בערבון מוגבל.
לא אופטימית.
אהבתיLiked by 1 person
יש הישגים שיש לגביהם הסכמה בינלאומית, למשל עיכוב הגרעין באיראן או העובדה שהחיזבאללה די משותק ונחלש מאוד בלבנון (ואפילו כנראה לחיץ על ידי הממשלה, ולכן למשל לא הצטרף לתקיפות על ישראל במהלך המבצע מול איראן).
אהבתיאהבתי
דווקא לגבי ההסכמה הבינלאומית את יכולה למצוא הרבה מקורות בעולם בכלל ובארה"ב בפרט שחולקים על חלק מההישגים וחלוקים לגבי רמת העיכוב של הגרעין.
בנוסף, מאז שחמאס לא השתתף במבצע שישראל עשתה נגד הג'יהאד האיסלמי וכולנו קבלנו את הבולשיט שהוא "מורתע" ובעצם הוא כבר היה בעיצומן של ההכנות לשבעה באוקטובר ולא רצה לשבש את התכניות……..אני גם לא אתפלא אם החיזבאללה החליט שכרגע לא מתאים לו להשתתף ולחטוף….ואולי הוא מלקק בחשאי את פצעיו ומתארגן להתאוששות הדרגתית. אין לדעת.
אהבתיLiked by 1 person
תראי, ברור לכולנו שארגוני טרור אי אפשר לחסל לחלוטין, וגם ברגע שמחלישים אחד – כנראה שיגיע אחר במקומו (לדוגמא כשאל קעידה נחלשו – דאע״ש עלו במקומם), ולא פעם החדש יותר אלים מהישן.
אבל בסופו של דבר צריך ליצור איזון מסוים שבו הם מורתעים כדי לאפשר לנו לחיות בצורה נורמלית (יחסית) לכמה שנים, וכדי להרתיע אותם או ארגוני טרור אחרים מלנסות לבצע תקיפות ברמה ובהיקף של השביעי באוקטובר כי התגובה של ישראל תהיה קשה מאוד. במובן מסוים אנחנו חיים כך מאז קום המדינה, לפחות עד שחלק מהאויבים שלנו כמו מדינות ערב השונות היו בשלות להגיע לשלום. אולי שינוי כזה יכול לקרות עוד כמה עשרות שנים גם בגזרת השטחים.
אהבתיאהבתי
אכן אין תשובה נכונה, אבל אחרי כל כך הרבה זמן אני לא רואה מה אנחנו יכולים לעשות שעדיין לא עשינו. כמו שכתבתי, מבחינתי שצריך להגיע למצב בו החמאס יניח את נשקו ויחזיר את החטופים תמורת הפסקת המלחמה. זה כנראה לא אפשרי.
אבל לגבי העתיד – בחוכמת הדיעבד הבעיה הייתה שנתנו לחמאס להתעצם כל כך ולא תקפנו אותם באופן משמעותי כשהיו חלשים יותר. בעתיד כנראה צריך להמשיך לשמור על האויבים חלשים – כמו שעושים עם חיזבאללה מאז הסכם הפסקת האש
אהבתיLiked by 1 person
השאלה שעולה פה היא האם מבחינה צבאית מלחמת התשה (כזו שנמשכת המון זמן בלי הישגים מפוארים כמו חיסול סינוואר) נחלישה את החמאס או לא. זו שאלה לאנשי הצבא, לא לנו.
ופעם היינו כך מול החמאס – כל שנתיים עד ארבע שנים היה לנו ״מבצע״ מולם – הם שיגרו קצת טילים, אנחנו תקפנו חזרה, ואז אחרי כמה שבועות היינו מגיעים שוב להפסקת אש אחרי שהרתענו אותם.
אהבתיLiked by 1 person