לפעמים אנשים לא ממש מבינים מתי הם מגזימים

במסגרת חיפושי הקואצ׳ר החליפי שלי, הגעתי לעמותה שלא אפרט את שמה שאמורה לעזור לאנשים בגילי למצוא עבודה.

משהו הרגיש לא טוב כבר מהרגע. ראשון, כי הנציגה שחזרה אלי ניסתה קודם כל למכור לי סדנא של כמה מפגשים שהיו בה בעיקר סשנים משותפים לכמה אנשים ואולי קצת עזרה פרטנית (אבל גם אז – מעט מאוד). היא תיארה את הסדנא ככזו שאמורה לעזור לאנשים לשפר קורות חיים ולהתכונן לראיונות עבודה ובעצם לעזור למי שמתחיל לחפש עבודה. אבל בשניה שאמרתי לה שכבר עשיתי את הדברים האלו עצמאית ואני לא זקוקה להם – היא מיד שינתה את הסיפור לעד כמה הסדנא הזו בעצם מיועדת למי שכבר מבוסס בחיפוש העבודה שלו.

הסכמתי להגיע לפגישה בזום שבה מנסים למכור את הסדנא הזו כדי להבין על מה מדובר – אבל איכשהו נראה היה שהפגישה לא נערכה בזמן שבו היא אמרה לי, ולכן אם היא באמת נערכה בזמן שהיא אמרה לי, פספסתי אותה. אז היא אמרה לי שיש עוד שיחה עליה בוקר אחרי – רק שהיה לי משהו ולא יכולתי להצטרף לשיחת המכירות, וכך ״פספסתי״ את ההזדמנות להצטרף לסדנא שנשמע היה שבסיכוי מאוד גבוה – לא התאימה לי.

אמרתי לה שמלכתחילה חיפשתי ייעוץ פרטני יותר, והבנתי ממנה שיש להם קואצ׳רים שאפשר להעזר בהם ויש לכל אחד כזה שתי פגישות ראשונות חינמיות – ואמרתי לעצמי שלכל היותר אתייעץ עם מישהו לגבי השאלות שלי לפגישות החינמיות האלו, ואם יווצר קשר טוב, אמשיך גם בפגישות בתשלום אם ארגיש צורך.

ואז לא שמעתי ממנה או מהארגון כלום למשך כמה ימים, ודי שכחתי מהם. עד שיצר איתי קואצ׳ר מצידם – שקודם כל הציע מפגשים בתשלום מיידי, ולא שניים ראשונים בחינם. זה כבר הרתיע אותי.

אבל היו עוד כמה דברים שהפריעו לי בהתנהלות שלו. כמו למשל העובדה שהוא ״נפל״ עלי בזמן שהיה נוח לו – בלי לבדוק שהזמן הזה נוח לי, ומיד התחיל שיחה ארוכה.

כתבתי לו בדיוק מה לדעתי מונע ממני למצוא עבודה, הוא החמיא לי על זה שכתבתי קצר ולעניין – ואז התחיל לדבר על איך הוא עובד ובכלל פנה לנושא של כתיבה מחדש של קורות החיים שלי בדרך ש״תציג את היכולות שלך״, וכלה באיך לשוחח עם מגייסת.

---

בתחילת חיפוש העבודה הקודם שלי, אחרי הרבה מאוד שנים שבהן לא חיפשתי עבודה, רציתי לוודא שקורות החיים שלי כתובים בצורה טובה. בדיוק באחת מקבוצות הנשים בהייטק שאני חברה בהן המליצו על מישהי שעזרה להן תמורת תשלום סמלי למדי, והחלטתי לפנות אליה.

נפגשנו, וגם היא התחילה ״להסביר״ לי על איך קורות חיים לא צריכים להכיל ״כל כך הרבה פרטים טכניים״ אלא ״לתאר את הכישורים״ שלי – איך החלטתי, או הובלתי, או יזמתי וכו׳. היא ממש כתבה לי קורות חיים שבהם לא הוזכר אף פרט טכני אלא רק פעולות ויוזמות שעשיתי. לי זה נשמע ממש מוזר ולא תקין, אבל היא ממש התעקשה ש״ככה כותבים קורות חיים״ בימינו.

ואז יצרה איתי קשר קואצ׳רית שהחברה שממנה פוטרתי מימנה לי אותה. מדובר היה על מישהי שהיתה מנהלת משאבי אנוש בסטארט אפ שבדיוק נסגר, והיא היתה מנוסה בגיוסים – בין השאר של מתכנתים כמוני. אני לא יודעת אם היא היתה יותר מזועזעת מהניסוח שאותה כותבת קורות חיים ״מקצועית״ כפתה עלי – או יותר משועשעת ממנו.

היא הסבירה לי שאותה ״כותבת קורות חיים״ כנראה צודקת לגבי תפקידים שהם לא טכניים, אלא כאלו שהם יותר מול אנשים – בעצם במצבים האלו ממש חשוב להראות איך העובד/ת הצליחו לקדם נושאים שונים ולהפעיל אנשים, הרבה יותר מאשר באיזו טכנולוגיה השתמשו בפרוייקטים האלו, בעיקר כי אלו לא כלים שהעובד/ת עצמם השתמשו בהם, אלא העובדים הטכניים שכתבו את הפרוייקט.

אבל כשזה מגיע לתפקידים טכניים – הטכנולוגיה חשובה משמעותית, הרבה יותר מאשר כל מיני תיאורים ציוריים על איך הובלתי או יזמתי או כל פועל אחר שהיה חשוב בעיני כותבת קורות החיים.

ופשוט כנראה אותה אישה לא ממש הבינה את המגבלות שלה בתחום, ושהיא לא מכירה את הפן של הגיוס הטכני – ולכן נכשלה בכתיבת קורות החיים שלי למרות שהיא היתה סופר בטוחה שהיא כותבת לי קורות חיים מוצלחים במיוחד.

---

לכן כשהקואצ׳ר הזה השתמש באותם מושגים כדי לתאר את העבודה המשותפת שלנו, הרגשתי מיד חוסר חיבור. כי קודם כל, היה לי ניסיון רע בעבר עם הגישה הזו – וכשניסיתי לעמת אותו עם הניסיון הזה הוא די נפנף אותי והמשיך לדבר.

אבל הרגשתי גם שהוא מתעלם מהנקודות הספציפיות שאני העליתי מולו – אני מגיעה לא פעם להרבה שיחות ראשוניות עם מגייסות שנשמעות מתלהבות מקורות החיים שלי (וגם לא פעם ממה שיש לי להגיד) – עד שהן מגלות חוסר טכני מסוים. שום כתיבה מחודשת של קורות החיים שלי לא תעזור לזה.

לכן ניסיתי בהתחלה לרמוז לו שאני לא מעוניינת לעבוד מולו בכך שאמרתי לו שאני רוצה לחשוב על זה – ואם זה יהיה רלוונטי אחזור אליו עד סוף השבוע. אבל כשלא חזרתי אליו – הוא התעקש לנדנד לי, והחלטתי להגיד לו באופן ישיר יותר שאני מעוניינת לחפש מישהו או מישהי שיותר מחוברים לגיוסים לתפקידים טכניים ולא לתפקידים שהם כלליים יותר בהייטק.

וזה פשוט הוציא ממנו ממש ויכוח מאוד כוחני שלמזלי היה בווטסאפ ולא בשיחת טלפון, כי טלפונית זה יכול היה להרגיש אפילו אלים.

הוא מבחינתו התחיל לנסות להוכיח לי כמה הוא מקצוען, וכמה הוא שווה יותר מכל קואצ׳ר או קואצ׳רית אחרים שאוכל למצוא. הוא זרק מספרים שנשמעים מרשימים – אבל כאלו שלא עומדים בבדיקה מעמיקה יותר.

למשל הוא זרק מספר מאוד גדול של מועמדים שהוא עזר להם, ושהם מצאו עבודה תוך פחות מחודשיים – אבל מצד שני הוא עוסק בהשמה כבר לא מעט שנים כך שהמספר הזה לאורך כל כך הרבה זמן נשמע פחות מרשים. מעבר לזה, הוא לא ציין כמה מועמדים בתקופה הזו לא מצאו עבודה כל כך מהר, או אפילו לא מצאו עבודה בכלל. המידע הזה היה נותן לי אפשרות לבחון באמת את אחוזי ההצלחה שלו לעומק, אבל למרות שברור שיש גם מצבים שבהם הוא היה פחות יעיל, הוא יעשה הכל כדי לא לחשוף את המידע הזה.

הוא גם לא ציין האם המספרים הנפלאים האלו של ״מצאו עבודה תוך חודשיים״ – היו בזמן משבר כלכלי, ושהיו המון מחפשי עבודה בשוק – או במצב שבו השוק היה במצב כלכלי טוב מאוד, ושהיו יחסית מעט מובטלים אבל הרבה תפקידים פתוחים. מצב שבו בשוק ממש טוב הוא יכול לעזור לאנשים למצוא בקלות עבודה – לא בהכרח מעיד על היכולת שלו לעשות את אותו דבר עכשיו.

מעבר לזה, הוא כתב לי משפט שבו הוא אמר שהרבה מהמועמדים שהגיעו אליו חשבו שיש להם בעיה מסוימת – ואז הוא הראה להם שהבעיה שלהם היא אחרת, ואז הם הצליחו.

אני לא אומרת שאין לי מה ללמוד ממנו לגבי הצגה עצמית – אבל הבעיות שהעליתי בפניו הן בעיות אמיתיות. יש לי ניסיון לא איכותי, ואני צריכה להסביר למה פוטרתי ולמה אני לא עובדת כבר מעל לשנה. אף הסבר או הצגה עצמית טובה לא יכולים לבטל את הידע שחסר לי כדי להתאים להרבה מאוד תפקידים שקיימים בשוק.

וזה ממש מרגיש לי כמו זלזול בי ובדברים שלי – וזלזול לא עוזר לי לבנות מולו אמון.

---

ועצם ההתעקשות שלו לנסות לשכנע אותי למרות שאמרתי לא – מרגישה לי כמו עוד בעיה.

אני מבינה את הצורך ורצון לקבל לקוחות חדשים, במיוחד במצב שבו הם נשמעים ״מתנדנדים״ ולא מחויבים למישהו אחר. אבל חוסר היכולת להבין מתי מישהי כמוני לא מעוניינת להמשיך אותו, במיוחד כשאני אומרת לו שאני מחפשת משהו שונה ממנו – מפריע יותר מאשר תורם ליכולת הזו. בנקודה מסוימת, כשאני אומרת שזה לא מתאים לי, אי ההקשבה לצרכים שלי ודחיפה של המספרים של ההשמות והגיוסים שהוא ביצע (שלדעתו נותנים לו יתרון לעומת אחרים) כשאני בעצם אומרת שהוא לא מבין את הצרכים שלי – זה כבר מרגיש מאוד בעייתי ואפילו מטריד.

בסופו של דבר רק כדי לסיים את השיחה אמרתי שאחשוב על זה, ורק אז הוא סוף סוף הפסיק ״לאכול לי את הראש״ עם מספר הגיוסים שלו וההמלצות שיש לו והסיפור של החודשיים וכו׳. אני מקווה שהפעם הוא יבין שאם אני לא חוזרת אליו – זה אומר שאני לא מעוניינת.

אבל אני מודה שיש לי תחושה שהוא כן יחזור אלי, בגלל שההתנהגות שלו הרגישה לי חריגה במובן שהוא לא מבין תקשורת בסיסית. יש לי תחושה שייתכן מאוד שמדובר על מישהו שהוא אוטיסט בתפקוד גבוה מאוד (מאובחן או שלא מאובחן) – מישהו שכנראה מצליח בחיים אבל כשזה מגיע לפינות של צורך להראות למשל אסרטיביות או דבקות במטרה, הוא מתקשה להבחין בגבול שבין להיות אסרטיבי לבין להיות תוקפני, ומתי הוא מרתיע יותר מאשר מקדם את עצמו.וזה כנראה רלוונטי במיוחד במצבים שבהם אנשים כמוני מנסים לרמוז לו בצורה עדינה על סירוב במקום להגיד לו ישירות לא.