עוד מחשבות על חיפוש עבודה

לפני בערך חודשיים כתבתי את הרשומה הזו – על כך שאני מרגישה מבולבלת, כי מצד אחד הרגשתי שיש סימנים של שיפור בשוק העבודה בהייטק וספציפית בתהליך חיפוש העבודה שלי – אבל מצד שני היה עדיין ברור שהשוק לא במצב טוב.

אני חושבת שהמגמה הזו התחזקה בחודשיים שעברו מאז – גם של השיפור, אבל גם של הבלבול. מצד אחד, היו לי יותר ראיונות, והרבה יותר תהליכים שהתקדמו לשלבים מתקדמים, למרות שלצערי באף אחד מהם לא הגעתי לשלב הצעת עבודה מסיבות שונות. במקום אחד התברר שהיה לי חסך טכני חשוב, במקום אחר ראיון לא הלך לי טוב, ובכמה מקומות אחרים הרגשתי שפשוט לא מצאתי חן בעיני המנהלים שראיינו אותי ולכן הם פסלו אותי מסיבות של אישיות ולא של ידע.

בעצם בהסתכלות אחורנית מאז סוף או אפילו אמצע מאי אני נמצאת איכשהו במהלך תהליך ראיונות כה או אחר שבו הצלחתי לעבור שלב כזה או אחר בהצלחה, ואני ממתינה לשלב הבא.

מצד שני, אף אחד מהם לא הבשיל להצעת עבודה, וכמו שכבר כתבתי – היה לי אפילו סוף שבוע אחד ששלושה מהם הסתיימו תוך בערך 24 שעות.

יצא לי לשוחח על זה לאחרונה עם מישהי שהיתה הרבה יותר סקפטית והרבה פחות אופטימית ממני, במיוחד כשאמרתי לה כבר בינואר או פברואר שאני מרגישה שיפור מסוים בשוק. עכשיו היא עצמה כבר מודה שהיא רואה שיפור במצב של היצע העבודות ומאמינה שהוא אפילו ישתפר לקראת ספטמבר בסוף החופש הגדול (למרות שלדעתי אם החופש אכן משפיע, אז ייתכן שזה יקרה באמת רק אחרי החגים והחופשים שלהם).

מצד שני גם היא דיברה על זה שיש עדיין בשוק המון מובטלים שמחפשים עבודה אחרי פיטורים, מה שאומר שעדיין יש תחרות גדולה יחסית על כל תפקיד – מה שכמובן עדיין גורם לכך שכל תהליך ראיונות יהיה קשה יותר, וזה גם הופך את המעסיקים עצמם לבררניים יותר לגבי מי הם רוצים לראיין, ואת מי הם מוכנים להעביר לשלבים מתקדמים יותר של כל תהליך.

היא גם ציינה שהיא רואה לא מעט מצבים שבהם המעסיקים עדיין מתפתים לחשוב שבגלל שיש הרבה מחפשי עבודה, כנראה שתמיד יש מבחינתם שם בחוץ מועמדים טובים יותר ממה שהם ראו עד עכשיו, כך שלמרות שהם כנראה ראיינו לא מעט מועמדים שבתנאים אחרים היו נחשבים לטובים ואפילו מעולים וכאלו שהם היו שמחים לגייס במצב נורמלי – הם עדיין בכל זאת פוסלים כאלו שהם רואים כלא מושלמים כדי לנסות למצוא מישהו יותר טוב.

ואז אמרתי לה בעצם שני דברים לגבי עצמי שהם קצת מנוגדים.

---

הדבר הראשון שאמרתי הוא שהשיפור בכמות הראיונות שיש לי לעומת מה שהיה לי לפני חצי שנה (ועוד יותר לעומת מה שהיה לי לפני שנה) – היא מדהימה.

ביולי 2024 היה לי שבוע שבו היו לי שתי שיחות ראשוניות עם חברות, ועוד ראיון פיזי אחד – ובשבוע אחר כך היה לי ראיון ראשוני בזום עם אחת החברות שאיתן שוחחתי שבוע קודם. שאר השבועיים וקצת של החודש היו ריקים מראיונות, ולכל היותר קיבלתי שיחה או שתיים לגבי פוטנציאל לתפקידים אבל לא משהו מעבר לזה.

באוגוסט 2024 המצב היה דומה עם רק שבועיים שבהם היתה לי איזושהי פעילות – עם שיחות ראשוניות עם שתי חברות שרק באחת מהן התקדמתי לראיון טכני ראשוני שלא עברתי, פלוס ראיון טכני לחברה שהיתה בכלל מחוץ להייטק שבה אחת המראיינות ירדה די מהר מהשיחה, והשניה שוחחה בטלפון במקביל לראיון שלי בזמן שאני דיברתי.

אבל בתחילת דצמבר הייתי בתהליך שבו המראיינים הראו התלהבות ממני בשני הראיונות הראשונים, אבל בדיעבד אמרו שאפשר היה לראות שאני לא מכירה את התחום שבו הם עובדים, ולכן התאים להם יותר ללכת על מועמדים שכן מכירים אותו. בסוף דצמבר 2024 ותחילת ינואר 2025 – היה לי ראיון שבו הצלחתי להגיע סוף סוף לשלב הבא, למרות ששם היתה מנהלת שהחליטה מראש שהיא לא מעוניינת בי והיתה גסת רוח במהלך כל הראיון. בהמשך ינואר היה לי גם ראיון אחר שבוטל בדקה התשעים – ואז עוד שיחה ראשונית עם מגייסת שבסוף לא יצא ממנה כלום.

מצד שני, מאז מאי 2025 הייתי בכמה תהליכים ברצף (לעיתים אפילו יותר מאחד) – ולכל אורך יולי היו לי לפחות ראיון אחד בשבוע, ולרוב יותר. רובם אמנם היו ראיונות המשך אחרי שעברתי ראיון ראשון, והייתי שמחה שיותר תהליכים היו מתחילים לי – אבל עדיין זה סימן טוב. והא כנראה מראה שיפור משמעותי גם במצב השוק – אבל גם ביכולת שלי להתראיין.

---

אבל בניגוד לזה, הדבר השני (והסותר) שאמרתי היה שאני מרגישה שלא פעם כל ההישגים האלו כביכול הם עניין של מזל יותר מאשר יכולת.

אני מניחה שעבור כל מועמד יש פרטים מסוימים בקבלה לתפקיד הם לא בשליטה מלאה שלו. למשל רובנו כמועמדים לרוב מתמודדים על התפקיד מול מועמדים אחרים, והם מסיבות שונות יכולים להיות מתאימים יותר מאיתנו בגלל גורמים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, החל מידע רלוונטי יותר שיש להם וכלה פשוט בהתאמה אישיותית טובה יותר למנהלים ולצוות.

אבל כמו שאמרתי למכרה הזו – אני מרגישה שאני מתבססת על הרבה מאוד מזל כזה בראיונות – למשל מזל שיהיו בראיון שאלות שאני מסוגלת להתמודד איתן בצורה טובה (כי עדיין יש לא מעט שאלות שעדיין אני לא מסתדרת איתן), ושאמצא חן בעיני המראיין ושהוא לא יחליט מראש שהניסיון המקצועי שלי לא טוב. אן שבדקה התשעים, אחרי שכבר הצלחתי להרשים ופיתחתי תקווה שאולי זהו זה – פתאום יתגלה פער טכנולוגי לא צפוי.

אני מניחה שלכל המרואיינים יש נקודות חולשה כאלו מידי פעם – משהו קטן שהם לא מכירים, או שאלה ספציפית שהם לא יודעים בהכרח להתמודד איתה בצורה טובה – אבל שאני מרגישה לי יש יותר מידי חולשות כאלו. אני מניחה שההן הרבה פחות בולטות כשהשוק ״חם״ ויש לי מצד אחד הרבה תהליכים שבהם אני מתרכזת במוצלחים מביניהם, והמעסיקים מצד שני סלחניים קצת יותר.

קצת קשה לי להגיד מה יהיה הלאה. התחושה בשבוע שבועיים האחרונים היא שיש פחות פניות – אבל מצד שני, כמו שאמרה מכרה אחרת שלי שעוסקת בבהייטק ויעוץ להייטק – הרבה מאוד פעמים החיפוש קורה בגלים, וטבעי שיש שבועות עמוסים יותר ואז עמוסים פחות.