שינה

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

לי אישית לרוב אין בעיה להרדם כשאני הולכת לישון – אלא אם יש גורם שמאוד מפריע לי. גורם כזה יכול להיות למשל רעש מאוד גדול שמגיע מבחוץ – כמו למשל מצב שבו בבית הספר שהדירה שלי צמודה אליו עורכים טקס כלשהו בחצר בית הספר שפונה לכיוון הדירה שלי, ואז המורות והתלמידים מרגישים צורך בלתי מוסבר לצרוח לרמקולים שמופעלים בלאו הכי בפול ווליום, ויוצרים קקופוניה נוראית.

עוד גורם שיכול להפריע לי לישון הוא מצב שבו ישנתי הרבה מאוד שעות במהלך היום (למשל בשנ״צ) – או שישנתי את השנ״צ הזה בשעות אחר הצהרים המאוחרות וזה יוצא קרוב מידי לשעות הרגילה שלי (אני מאלו שהולכים לישון מוקדם יחסית אבל מתעוררים מוקדם בבוקר), מה שיגרום לכך שאו שאלך לישון מאוחר יותר כי לא ארגיש עייפה – או שאאלץ לכפות על עצמי חנסות להרדם למרות שאני לא מרגישה עייפה, מה שברוב המכריע של המצבים לא ממש עובד.

מה שכן – יש לי נטיה להתעורר באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים, ואז לפעמים קשה לי להרדם שוב – במיוחד אם אני מתחילה לבדוק חדשות (מה שלמשל קורה בתקופות מתוחות יותר כמו המבצע מול איראן או החזרת חטופים), או כמובן אם היתה אזעקה.

זה היה רלוונטי במיוחד בזמן המלחמה עם איראן – בגלל שהטילים של האיראנים היו מדויקים יותר וחזקים יותר מאשר טילים של כל גורם אחר שירה עלינו, והם גם שוגרו בכמויות גדולות כאלו שהיה קשה מאוד ליירט את כולם והיו נפילות. וכמובן שהגודל של הטילים והכמות שלהם גרמו ליירוטים שלהם להיות הרבה יותר רועשים ובולטים, מה שכמובן רק הגביר את תחושת הפחד והלחץ מכל התקפה. והלחץ כמובן הוביל לכך שהקשיתי לחזור לישון.

בשלב מסוים כשהיו כמה התקפות בסביבות שלוש לפנות בוקר שמתי לב לז שאם הייתי מתעוררת לשירותים בשעה הזו או קצת לפני – מצאתי תירוץ להשאר ערה במקרה ותהיה אזעקה, ובאמת היו כמה פעמים שזה באמת קרה – ולכן לא התעוררתי לאזעקה אלא שמעתי אותה כבר ערה.