כפי שכבר כתבתי ברשומה הקודמת שלי – לפי מזהה הפרחים הזה לאיזור יוקון (שגיאוגרפית דומה מאוד לאלסקה ולכן לפי המדריכה שלנו מכסה גם את הפרחים של אלסקה) – יש באיזור שלושה סוגי תורמוסים: Arctic Lupine, Yukon Lupine, ו Nootka Lupine – כשהזיהוי שלהם נעשה לא רק על פי הפרחים, אלא בעיקר לפי צורת העלים שלהם.
שמו של הפרח באנגלית הוא lupine, כששורש המילה הוא ״זאב״. מה הקשר לזאבים, אתם בטח שואלים?
התורמוסים גדלים לא פעם באדמה באיכות יחסית מאוד נמוכה, ובעבר היתה סברה שהם פשוט ״גוזלים״ מהאדמה כל חומר חיוני – ממש כפי שבסביבה שבה יש זאבים, הם צדים מכל הבא ליד, וממש ״מרוקנים״ את הסביבה מכל החיים בה.
רק בדיעבד התברר בלא מעט מחקרים שהתורמוסים, ממש כמו שאר החברים שלהם במשפחת הקיטניות אליה הוא שייך – דווקא מעשירים את האדמה שבה הם גדלים. הצמחים בעזרת סימביוזה עם זני חיידקים מסוימים מצליחים לקשור חנקן שקיים באטמוספירה ולהחדיר את החנקן לאדמה, ובכך להעשיר אותה. כלומר הם בעצם מותאמים מראש לגדול באדמה באיכות גרועה, ולא הגורמים לה.
וכפי שחדי העין בטח שמו לב שכתבתי שהתורמוסים הם קיטניות, מה שאומר שהזרעים שלהם אכילים – אבל רק אחרי בישול מאוד ארוך וריכוך, כמו כל קיטנית אחרת, כולל שעועית, בוטנים, וכמובן התורמוסים עצמם.
בתקופה שבה התגוררתי בהוד השרון, אני זוכרת שלפעמים יצא לי לבקר בימי שישי בקניון ערים בכפר סבא ובקומה התחתונה שלו ברחבה היו נמכרים מאכלים שונים – כולל זרעי תורמוס מבושלים. אולי מוטי ועננת יודעים האם הדוכנים האלו עדיין קיימים.
עוד פרט מעניין על התורמוסים, שאותו אפשר לראות בתמונות למטה, הוא שלעיתים במרכז הפרח מופיע כתם לבן.- ולעיתים הכתם מופיע בגוון של סגול שקצת שונה מזה של שאר הפרח.
אלו לא מינים שונים של תורמוס (וגם לא זנים שונים), אלא הצבע הלבן מעיד על כך שהפרח הספציפי עדיין לא מופרה, והצבע הלבן אמור למשוך חרקים שיפרו את הפרח. הלבן הופך לסגול כשהפרח מופרה, כדי לא למשוך אליו חרקים – אלא לגרום להם להמשך דווקא לפרחים שעדיין לא הופרו כדי להפרות כמה שיותר מהפרחים של התורמוס.
כשהייתי ילדה, אמא שלי גידלה במין אדנית ליד הבית שלנו פרחים של לוע הארי, וגיליתי מהר מאוד שלפרחי לוע הארי יש המון צבעים שונים. הייתי מאוד סקרנית לראות מה יקרה אם אאביק צמח עם פרחים מצבע מסוים באבקנים של פרחים מצבע אחר.
אני זוכרת שהתוצאות היו בהחלט צבעוניות למדי, ומשאלה קצרה ל chat GPT גיליתי שפרחי לוע הארי ידועים בהשפעה הגנטית המעניינת לגבי צבעי הפרחים שלהם, בין השאר כי הגנים של הצבע לא מתנהגים כגנים דומיננטיים באופן מוחלט אלא חלקי – וזה למשל יכול להוביל לכך שהצבע של צמח שההורים שלו היו משני צבעים שונים היה שילוב שלהם (תמחים אדומים ולבנים יובילו לצמח ורוד), או לכך שחלקים שונים בפרח יופיעו בצבעים שונים של ההורים.
זה כמובן מוביל לשאלה – כשיש תורמוסים בצבעים שונים, מה יקרה אם נפרה ביניהם?
התשובה של הצ׳אט היתה שזה כמובן תלוי במין של התורמוסים שבחרתי ובצבעים שלהם, אבל בדור הראשון הצבע הדומיננטי לרוב יופיע, אל בדור השני יכולות להיות תוצאות מפתיעות שבהן הפרחים יחזרו לצבע הלא דומיננטי, או שיכולים במצבים מסוימים להיות שילובים של הצבעים, או שהם יהפכו להיות דהויים יותר.
הנה כמה תמונות של תורמוסים מאיזור היוקון בקנד ומאלסקה. למי שמעוניין בכך – הצמחים מצולמים עם העלים למי שכנראה נהנה יותר ממני לזהות פרחים.
התיירת המקרית 
צילומים יפים.
הזכרת לי את כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. הייתי בן 13 אולי מעט מבוגר יותר, וירדתי במדרגות של ויה דלה-רוזה הצמודות לכנסיית הקבר. בסוף המדרגות יש אפשרות לפנות שמאלה לשער דמשק או ימינה לשוק ולשער יפו.
שם ממש, בנקודה הזו עמד איש ומכר תורמוס.
הפעם הראשונה שאכלתי אותם.
נדמה לי גם הפעם האחרונה.
אהבתיLiked by 1 person
וכמובן שער דמשק הוא "שער שכם"!
אהבתיLiked by 1 person
אני מניחה שמדובר על מאכל שלא מוכר ולרוב לא מכינים אותו בבית.
אהבתיLiked by 1 person
תודה על המידע והתמונות. לא הכרתי את מקור השם…
גם זאבים לא באמת "מרוקנים את סביבתם".
הדוכנים בקניון ערים עדיין קיימים 🙂
אהבתיLiked by 1 person
זאבים הם טורפי על שכנראה מצליחים לטרוף כל בעל חיים אחר בסביבתם (ועלולים לתקוף גם בני אדם), כך שכנראה בגלל זה יצא להם שם ״רע״.
אהבתיאהבתי
אבל בעל החיים היחיד שבאמת מצליח להשמיד את כל בעלי החיים האחרים בסביבתו הוא האדם
אהבתיLiked by 2 אנשים
זה נכון, אבל גם הזאבים הם ציידים מוכשרים.
אהבתיאהבתי
לגבי שאלת הצבע – אני יכולה לומר שאם זורעים תורמוס ההרים (הכחול-סגול) במישור החוף, קרוב לתורמוס ארץ-ישראלי (התכלכל-קרם), הם בהחלט מכליאים, ומתקבל גוון כחול עכור. זה כי תורמוס א"י התמיין יחסית לא מזמן (ואל תשאלו אותי כמה זה לא מזמן) מתורמוס ההרים, ושני המינים עדיין מספיק קרובים על מנת להכליא.
יחד עם זאת, במישור החוף פורחים גם תורמוס צהוב, תורמוס שעיר (כחול) ותורמוס צר-עלים (תכלת-סגול) – והם לא מכליאים לא עם תורמוס א"י ולא עם ההרים, אין שום בני כלאיים שלהם בטבע.
לגבי הקשר לזאבים – כתבתי על זה מזמן, ב-2009… שילוב של אמונות תפלות לגבי זאבים וחוסר הבנה של מיקרואורגניזמים הובילו ליחס רע גם אל הזאבים וגם אל התורמוסים. פרופ' אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות חוקרת את כל התועלת שהקטניות (לא רק תורמוסים) תורמות לקרקעות עניות בנוטריינטים.
אהבתיLiked by 1 person
מעניין לקרוא עד כמה מינים שאנחנו תופסים בתור ״קרובים״ ואפילו רואים בתור ״אותו פרח״ (תורמוס) בעצם יכולים להיות מספיק שונים כדי לא להכליא אחד את השני.
ואל תשכחי שבאירופה וצפון אמריקה של פעם, זאבים היו סכנה ממשית. אני לא יודעת אם קראת את הספרים של סדרת ״בית קטן בערבה״, אבל באחד המוקדמים בהם הסופרת (שעל החיים שלה מתבססים הספרים ברופן רופף) מספרת על לילה שבו להקת זאבים הקיפה את הבית שלה ונהמו כמה שעות ברצף.
אהבתיאהבתי
ומצד שני יש לך סיפורים על ילדים שגודלו על ידי להקות זאבים – כמו מוגלי מספר הג'ונגל (שמבוסס על סיפורים אמיתיים)…
ולא נשכח שהכלבים הביתיים בויתו מזאבים.
האמת היא אי שם באמצע.
אהבתיLiked by 1 person
דרך אגב, כיום בארה״ב יש אנשים שמגדלים באופן מכוון הכלאות של גזעים מסוימים של כלבים עם זאבים, ומסתבר שהתוצרים של ההכלאות האלו עדיין פוריים (בניגוד למשל לפרד שהוא הכלאה של סוס וחמור ועקר).
אהבתיאהבתי