זה הנושא של השרביט החם השבוע.
כפי שמוטי כתב ברשומה של השרביט, יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה ביהדות. הוא לא בהכרח יום ״רע״ או ״עצוב״, אלא באמת ״חג״ שנקבע מהתורה כדי להוביל להסתכלות פנימית ולשיפור ברמה האישית, גם אם לפעמים נשמע שאנשים מבקשים סליחה בתור אוטומאט.
פעם חרדי שעבד איתי סיפר לי שאיכשהו יום כיפור אף פעם לא ״נופל״ על יום שישי – כלומר הוא אף פעם לא ייכנס ביום חמישי בערב ויצא בשישי בערב. זה מן הסתם יותר מצב בעייתי כי בעצם בשישי בערב השבת נכנסת. ובאמת בהסתכלות בתאריכים של לא מעט שנים – יום כיפור עצמו יכול באמת לקרות בשבת (כלומר להכנס בשישי בערב ולצאת במוצאי שבת) אבל לא בדיוק לפניה.
אני זוכרת שכשהייתי ילדה, היינו הולכים לבית הכנסת השכונתי שהיה בבית הספר היסודי שבו למדתי אז. השכונה אז לא היתה דתית אבל אני מניחה שבית הספר ובמיוחד אולם הספורט שלו יכלו להתאים בקלות לתפילות, ובמיוחד לתפילות המוניות שאפיינו את יום כיפור כי זכור לי שפגשתי לא מעט חברים לכיתה באותו בית כנסת מאולתר כך שכנראה הרבה משפחות היו מגיעות אליו. או לפחות לתפילת הפתיחה בכניסת יום כיפור – ואז לכל נדרי ושאר התפילות שסיימו את החג.
אני חושבת שגם הצטרפנו לתפילות של הקהילה היהודית ליד הבית שלנו כשגרנו שנתיים בניו יורק בקהילה היהודית / ישראלית ליד הבית שלנו, ששם כנראה היינו בחלק יותר משמעותי בתפילות אבל לא בהכרח בכולן.
באותה תקופה ההורים שלי צמו, אבל הם הפסיקו בשלב מסוים ובגיל יחסית צעיר (כלומר זה לא היה מדובר על מצב שהם התקשו לצום בגלל הגיל). אני מצד שני התחלתי לצום בגיל בת המצווה שלי, ואיכשהו התמדתי מאז חוץ משני מקרים: כשהייתי בת 13 חטפתי שפעת בדיוק ביום כיפור ואז אמא שלי אסרה עלי לצום – ואז בגיל 43 הייתי בדיוק בטיול בסין ביום כיפור ולכן בגלל שצום לא ממש היה פרקטי בטיול שבו הולכים ברגל כל היום (ולא פעם במקומות חמים) וגם לא היתה אווירה של חג או אפשרות לאכול בהכרח בשעות שמתאימות לארוחה מפסקת ואז לשבור את הצום – ויתרתי עליו באותה שנה.
לי אישית אין ילדים ולכן אני לא ממש קשורה לנושא האופניים בחג, למרות שאני יודעת שיש הרבה ילדים שנוסעים באופניים באיזור שלי. לפני בערך 6 שנים הצטרפתי לאחי וכיסתי שיצאו עם האחיין והאחיינית שלי לנסוע על אופניים בערב החג, אבל החוויה היתה משעממת למדי כי הילדים מן הסתם היו עסוקים בלנסוע עם החברים שלהם, ואחי וגיסתי היו עסוקים בלשוחח עם הורים של החברים של הילדים שאני אישית לא הכרתי ולא היה לי שום דבר במשותף איתם לכן לא ממש היה לי מה לעשות והקדמתי לחזור הביתה.
ובדיעבד למרות שהרגשתי בסדר בערב עצמו – יום אחר כך הצום היה לי יותר קשה, כנראה כי ההליכה ״בזבזה״ לי יותר מידי אנרגיה או שהיא פשוט גרמה לי להזיע יותר מידי והייתי קצת יותר מיובשת מהרגיל. כך שהיציאה הזו לא עשתה לי טוב.
התיירת המקרית 
אז אם הבנתי נכון את ממשיכה לצום בכיפור ? זה ידוע שהיום עצמו קשה יותר מערב כיפור ולכן רבים משתדלים להעביר אותו במנוחה כמה שיותר.
אהבתיLiked by 1 person
כן, אני אכן צמה – אבל אני חושבת שלמרות שיצאתי לסיבוב האופניים בערב עצמו איכשהו זה השפיע לי גם על הצום ביום עצמו, הרגשתי הרבה יותר עייפה ואולי אפילו מיובשת קצת מאשר אני מרגישה כרגיל, למרות שבאמת ההליכה היתה בשעות הערב ולא בחום.
אהבתיאהבתי
עד יומי האחרון כמורה הקפדתי לתת כבוד, וגם היום, לחג הזה. אני רואה תרבות שלמה, שאיננה רק דתית, אלא מכילה בתוכה יסודות רוחניים, רצון אנושי להתחדשות ולשינוי, חוויות מיסטיות [לא אצל כולם כמובן.]
תמיד הפתיע אותי, וממשיך להפתיע אותי [אולי הגיע הזמן שאפסיק להיות מופתע] שהתלמידים צמו רק בגלל הוריהם, ללא הבנה וקשר אל הענין האישי-החברתי והפוליטי של החג הזה.
תמיד הסבררתי בכבוד רב, וסירבתי לענות על השאלה" המורה, אתה צם?" בטענה, שזו חדירה לתחום הפרט שלי.
גדלתי בבית שלא כיבד את היום הזה, כחלק ממרד ארוך של הוריי בהוריהם. לי אין במי למרוד, אבל אני לא צם, אין לי הצורך הזה להיות חלק מ"העם היהודי", ואינני רואה בו את "היום הקדוש ביותר" כפי שאת מגדירה.
אהבתיLiked by 1 person
לכל אחד מתאים משהו אחר, ורמה אחרת של הבנה של הסיטואציה. אני מניחה שגם בחברה הדתית והחרדית יש מי שפועל כי ״ככה פועלת החברה״, לעומת אחרים שנהנים לחקור את הנושא לעומק.
אהבתיאהבתי
בחברה הדתית, המסורתית ולא רק החרדית ענין יום כיפור אינו רק "״ככה פועלת החברה״", כי יום כיפור הוא חלק חשוב בעיצוב הדת היהודית טקסיה, פולחניה, מנהגיה וההיסטוריה שלה.
הדוגמה שהבאתי מתלמידיי מצביעה על דבר אחר לגמרי: על כך שזה ענין תרבותי-נורמטיבי ללא "הסבר" או צורך ממשי להסביר אותו: מסורת מבית אבא.
זה מזכיר עוד כל מיני נוהגים אחרים שאנשים עושים מבלי שיטרחו בכלל לברר למה ומדוע. בחברה שמודעת לאמונה שלה, שיש לה מומחים שקובעים נורמות [הלכות] על פרט בחיים, למועדים מכוננים – אין "ככה", יש תמיד הסבר וסיבה.
אהבתיLiked by 1 person
שיהיה לך צום קל ושיעבור בקלות!
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
אני כותב כן תגובה פעם שניה. מוזר שוורדפרס העלים אותה, אז מנסה שנית בתגובה מקוצרת הפעם, בתקווה שהפעם יעבור. הסיבה לכך שיום כיפור לא יצא אף פעם בשישי-שבת היא תקנה מחושבת מראש שקבעו חז"ל: מותר להזיז את מועד ראש השנה ביום אחד קדימה או אחורה.
אני מכבד כל אחד ואחת על אמונותיהם ומנהגיהם, אבל אישית כחילוני בהכרה מלאה אינני רואה שום סיבה לצום או להתפלל בימי כיפור. שיהיה לך צום קל.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא זוכרת שראש השנה ״הוזז״ אי פעם, לפחות לא בשים האחרונות. כן יש מצבים שבהם מוסיפים חודש אדר נוסף – האם לזה אתה מתכוון?
אהבתיאהבתי
מזיזים ועוד איך את ראש השנה ביום כדי למנוע ערב יום כיפור ויום כיפור בשישי שבת (יתכן שלא שמת לבך ובמיוחד אם אינך עוקבת יומית של לוח השנה העברי). ואכן זו אחת משתי תקנות יחד עם תקנת שנה מעוברת (ללא קשר, אלא כהתאמה לשנת שמש) שפסקו חז""ל.
(אגב זה קרה שוב רק בבלוג שלך שכתבתי תגובה בפוסט על המשפחה המורחבת למרות שבתיבת התגובה לפני משלוח הופיע האוואטר שלי, במשלוח נפתחה שוב פעם תיבת אימות ("האם הינך מנהל פרפרים"? אנא הכנס סיסמא) ואז לאחר השלמתאימות מספר 2, מתקבלת תגובה "חלה שגיאה". מוזר שזה קורה רק בבלוג שלך).
אהבתיLiked by 1 person
אין לי מושג למה זה קורה רק בבלוג שלי – לאחרונה היתה לו בעיה גם לזהות אותי בתגובות. ניסיתי לדווח ע זה בזמנו ולא קיבלתי תשובה.
אהבתיאהבתי
ריבוי האימותים המוזרים קרה גם הפעם בתגובה שלי. הפעם התגובה עברה ללא הודעת שגיאה, אבל מעניין מה הסיבה לאימות המוזר והמעיק הזהשל וורפרס בבלוגך?
אהבתיLiked by 1 person
אין לי מושג, וגם לוורדפרס אין מושג כי כאמור דיווחתי להם וביקשתי עזרה עם זה.
אהבתיאהבתי