כבר כשפוטרתי לפני קצת יותר משנה וחצי, המצב בשוק ההייטק היה גרוע במשך כמעט שנתיים, ונראה היה שהמלחמה שהתחילה בערך חצי שנה לפני הפיטורים שלי רק החמירה אותו.
התקווה היתה שסיום המלחמה יוביל לשיפור משמעותי בהשקעות בישראל – אבל נראה שזה לא יקרה. מסתבר שבלי קשר למלחמה אצלנו – יש משבר כלכלי בהייטק ברמה בינלאומית שלא קשור אלינו אלא נובע מבעיות כלכליות במקומות אחרים (בעיקר בארה״ב) ששם יש גלי פיטורים גדולים שכמובן גם מגיעים אלינו בארץ – במקביל לזהירות מאוד גדולה בהשקעות.
וזה כמובן משפיע עלי ועל מחפשי עבודה אחרים, שמתקשים למצוא עבודה – וחלקנו גם מתקשים למצוא אותה אחרי תקופה מאוד ארוכה של חיפושים.
הקואצ׳רית שאני עובדת איתה עסוקה עדיין בפרוייקט שעליו היא התחילה לעבוד באוקטובר, אבל עדיין היה לה חשוב לפגש איתי לפני כמה ימים בזום למשך חצי שעה (שׁזה חצי פגישה) כדי לשוחח על מה הלאה.
בהתחלה הכיוון של הפגישה היה אמור להיות צעדים פרקטיים לגבי מציאת עבודה זמנית (או שלא) עד שאמצא (או שלא) עבודה בהייטק. אבל היא גלשה לכיוון של למה אני מתקשה לעבור ראיונות בהייטק, ועלו בה שתי נקודות חשובות שבסופו של דבר יכולות מאוד להשפיע על הבחירה של ״מה הלאה״.
הנקודה הראשונה היתה בהקשר של זה שאני מחפשת עבודה כבר המון זמן – וזה משפיע על איך אני נתפסת על ידי מגייסות.
עולם הגיוס בהייטק, במיוחד בתקופות של משבר, יכול להיות ״קריזיונרי״ למדי. הקואצ׳רית שלי למשל אמרה שלא פעם גם אם מגייסות ומנהלים מחפשים מועמד לתפקיד שצריך לאייש אותו מהיום להיום – הם יעדיפו לגייס מישהו שעדיין עובד ושיצטרך לתת התראה של חודש מראש, ולא מישהו שפוטר מהעבודה וזמין מיידית.
באותה מידה שמעתי משני מקורות שונים לאחרונה על זה שכתובת מייל בהוטמייל נחשבת למיושנת ויש מועמדים שייפסלו בגללה – ויתקבלו אלו שיש להם ג׳ימייל. זה מגיע ממש לרמה כזו של סינון.
והעובדה שאני כבר שנה וחצי מחפשת עבודה נתפס לרעתי – הגישה של מעסיקים היא לא פעם שאנשים מוכשרים באמת יהיו כאלו שיעבדו באופן רציף, וכמה שהפער בתעסוקה גדול יותר מעיד על כך שהאדם ״לא מבוקש״ בשוק.
ואני מודה שיש בזה משהו – כי למשל לי אישית יש פער מקצועי שכבר כתבתי עליו לא פעם, ולכן אני מתקשה למצוא תפקידים שאני מתאימה להם – וגם על אלו שאני מתאימה יש תחרות די גדולה, במיוחד במצב הכלכלי הגרוע של היום. ואז נוצר מצב שמזין את עצמו במעגל – כי ככל שאני מחפשת עבודה יותר זמן, כך אני בעצם נפסלת יותר כי אני מחפשת עבודה יותר מידי זמן ולכן מתקשה למצוא את התפקיד הבא שלי, ואז אני כמובן צריכה להמשיך לחפש…
עקרונית אני יכולה להגיד שלקחתי הפסקה לעניינים אישיים ורק לאחרונה התחלתי לחפש – אבל לא פעם עולים תפקידים חדשים בחברות שכבר הגשתי אליהן קורות חיים בעבר הקרוב, בין אם הן לא הסתכלו לכיווני ובין אם כן. במצב כזה די ברור שאני מחפשת עבודה כבר די הרבה זמן…
והקואצ׳רית אמרה לי משפט מאוד חשוב: בשלב זה, לפי מצב התוצאה – מצבי גרוע.
נכון שהיתה במהלך החודשים האחרונים התקדמות מסוימת בזה שהיו כמה תהליכים שבהם סוף סוף הצלחתי להתקדם לשלבים המאוד מתקדמים של כמה מהתהליכים שבהם השתתפתי, אבל בסופו של דבר לא קיבלתי הצעת עבודה גם אם הייתי קרובה.
וזו שאלה מאוד פתוחה מה הלאה.
כי אני יודעת שבמצב שוק טוב יותר לפני כמה שנים – הצלחתי הרבה יותר בראיונות.
ופה עלתה הנקודה השניה ששוחחנו עליה – והיא למה נכשלתי בראיונות.
בכמה מהם זה נבע באמת מבעיה מהצד שלי, שבה נתקלתי בשאלה שלא ידעתי לענות עליה, אבל לא פעם הרגשתי שאני יוצרת באופן לא מודע רושם גרוע ואפילו לא נעים על הצד המראיין, רק שלא היה ברור לי מדוע.
החלטתי להעלות את השאלה בפני הקואצ׳רית, ומשהו בשיחה הרגיש לי פשוט מוזר. אני לא ממש יודעת למה, אבל משהו בתשובות הרגיש לי מתחמק קצת.
כשאמרתי שאולי אני לא יוצרת רושם אישי טוב, היא התחילה בהתחלה לדבר על אימון לשינוי שפת גוף, משהו שהיא לא מומחית בו אלא מכירה רק את ה״בסיס״, אבל יש מישהי אחרת שאת שמ אני לא זוכרת שהיא ״ה״מומחית לאימון שינוי שפת גוף.
לא היה לי ממש ברור אם היא מנסה להגיד לי שמשהו מאוד חריג בשפת הגוף שלי, או שהיא פשוט הגיבה למה שהיא חשבה שהוא שומעת ממני. לכן ניסיתי קצת ללחוץ עליה לשמוע מה היא חושבת – היא התחמקה, למרות שאני העליתי למשל את המשקל שלי או איך שאני מדברת כאופציה למשהו שיכול להפריע, כדי לאפשר לה להרגיש חופשיה לשוחח איתי על הנושא.
בסופו של דבר היא כן העירה לי על זה שאולי שווה לי להסתרק ולהתלבש באופן יותר רשמי ממה שאני מגיעה לפגישות איתה – בפגישה הספציפית הזו שהיתה בזום השתתפתי עם גופיה, אבל לרוב אני באמת מגיעה למפגשים איתה עם טי שירט פשוט, מכנסי ג׳ינס שעברו כמה וכמה כביסות, ולא פעם עם סנדלי טבע.
היו לה הצעות פרקטיות בנושא שנשמעו מאוד רלוונטיות – למשל להגיע עם שיער אסוף לראיונות כי זה נראה יותר רשמי. או למשל להגיע עם תכשיט כמו שרשרת עדינה. וכמובן לא להגיע חלילה עם סנדלי טבע אלא עם נעליים סגורות או סנדלים יפות. או אם אני משתמשת בבושם (או אני מניחה גם דאודורנט ריחני) – אז בעדינות כדי לא להרתיע עם ריח שהמראיינ/ת אולי לא ירגישו איתו נעים. היא עצמה אפילו דיקדקה ואמרה שהיא לא תגיע לראיונות עם בגדים (ובמיוחד בגדים לבנים) שעברו ״יותר מידי כביסות״ ונראים שחוקים.
ואז שמתי לב לעובדה מעניינת: פעם באמת הייתי מתלבשת בצורה יותר רשמית לראיונות, במיוחד בסבבים של חיפוש העבודה שלי ב 2008 ובתחילת זה של 2020, כשהראיונות נערכו פנים מול פנים. לא הייתי מתלבשת בצורה אלגנטית, אבל כן הייתי דואגת להתלבש קצת יותר יפה (למרות שראיון ללבוש שרשרת באמת קצת חדש לי), וגם לדאוג גם לכל מה ש״מסביב״ – למשל אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשפוטרתי ב 2020 היה ללכת להסתפר (למרות שאני הולכת לספרית שרק שומרת לי על קארה די פשוט, ואני לא צובעת שיער). כן חשוב לציין הייטק היא תעשייה שרוב העובדים הטכניים בה מתלבשים בפשטות כך שהיא תמיד מאוד התאימה לי – אבל כמו שאמרה הקואצ׳רית, יש הבדל בין איך מתלבשים ביום יום לבין איך שמתלבשים לראיון.
אני חושבת שהשינוי קרה בשילוב של שני דברים: העליה שלי במשקל, והעבודה מהבית.
העליה במשקל באמת מאוד מקשה עלי למצוא בגדים ש״יושבים יפה״, במיוחד כאלו שהם לא סופר אלגנטיים או מחויטים. בגדים שנראו עלי לא רע לפני הקורונה (למרות שגם אז הייתי מלאה על סף שמנה) כבר לא יראו עלי טוב עכשיו גם אם אקנה אותם בכמה מידות גדולות יותר.
הדבר השני הוא העבודה מהבית, שהופכת לבוש כמה שפחות רשמי להרבה יותר נוח. אין לי בעיה להתלבש כל היום בגופיה וטרנינג וללכת יחפה. וכיום כשלא מעט מהראיונות הם בזום – זה גלש גם לשם, ומשם גם לראיונות פנים מול פנים, בעיקר כי אין לי ממש בגדים ״יפים״ יותר מטי שירט וג׳ינס.
הקשבתי כמובן לקואצ׳רית – והצעד הראשון שלי היה כמובן להסתפר, וגם לרכוש כמה זוגות מכנסיים וחולצות יפים יותר (למשל מכנסי כותנה שהם לא ג׳ינס). תכשיטים כמו שרשראות פשוטות כבר יש לי, אז החלטתי לנצל אותן.
אבל זה עדיין משאיר שלוש נקודות חשובות:
אחת היא שיש דברים שאני לא יכולה לשנות – שעדיין משפיעים על איך אני נתפסת. למשל העובדה שאני שמנה, או שיש לי הפרעת דיבור מסוימת – וגם אם אנשים לא בהכרח נרתעים מאנשים שמנים, זה עדיין יוצר רושם של מישהי פחות אסתטית.
הנקודה השניה שלא ממש ברור לי מה המסר של הקואצ׳רית שלי. יכול להיות שמבחינתה דברים אמורים להיות ברורים מאליהם, ולא נעים לה להגיד לי אותם ישירות או להסביר לי אותם בגלל זה. או אולי כי פשוט אלו לא דברים שאני יכולה לשנות או לתקן באופן מיידי – אני לא יכולה לחזור למשקל שלי לפני הקורונה תוך יומיים שלושה, או לשנות איך אני נשמעת.
והנקודה השלישית היא להחליט מה הלאה מקצועית. האם אני מוותרת על לחזור להיות מתכנתת ועוברת הסבה מקצועית – או מוצאת עבודה זמנית בתקווה שמצב השוק ישתפר בטווח של כמה חודשים ואוכל לחזור לעבוד כמתכנתת? ועד כמה זה יהיה אפשרי – ככל עוד תהיה לי סיבה טובה להסביר את הפער בקורות החיים שלי, למשל במצב משפחתי בעייתי או בבעיות משפחתיות?
התיירת המקרית 
וואו הצטערתי לקרוא שהיתה פגישה לא קלה עם הקואוצ'רית. ומצד שני אני מאד מעריכה את העובדה שאת מקשיבה ולוקחת את מה שהיא אומרת ברצינות. זה לא קל לעשות את זה.
ברור שאת לא יכולה לרדת במשקל מעכשיו לעכשיו, וגם הבנתי שכנראה את לא יכולה לטפל בהפרעת הדיבור שלך (אחרת היית עושה זאת מזמן) – אז שני אלה דברים שגם אם הם מפריעים בראיונות עבודה, אין לך דרך למנוע זאת.
אבל טוב שהסתפרת, וחשוב לעשות זאת באופן קבוע פעם בכמה חודשים, לוודא שהתסרוקת מסודרת ומטופחת. גם לדעתי שיער אסוף הרבה פעמים משדר סדר ורצינות יותר משיער פזור.
ולגבי הלבוש בהחלט יש הבדל בין איך שמגיעים יום יום לעבודה לבין איך שמתלבשים לראיון עבודה, אבל גם האסתטיקה היום יומית חשובה, אפילו במקצועות הטכנים של ההייטק, במיוחד למי שנחשב "חריג" מבחינת מראה חיצוני.
אני זוכרת שבאגף שלי בעבודה היו שתי בחורות מאד מוכשרות ומאד נחמדות במשקל עודף מאד. האחת תמיד היתה מוזנחת – גם בשיער וגם בלבוש. השנייה תמיד היתה מתוקתקת, לבשה חליפות מחויטות והשיער תמיד היה טיפ טופ – ואין מה לעשות, זה שינה לגמרי את מה שכל אחת מהן שידרה ושינה לגמרי את היחס אליהן. זה לא הוגן אבל זו המציאות.
אך לגופו של עניין – משתמע ממה שאת מספרת שעם הזמן החולף את הולכת ומגדילה את הפערים המקצועיים בין מה שאת יודעת ומסוגלת לתת לבין מה שהשוק צריך. ייתכן שהגיע הזמן לשקול שינוי כיוון…..ולו רק כדי להתחיל להתפרנס, לנשום קצת מבחינה כלכלית, וכן גם לצאת מהבית ולהתערות באופן יום יומי בין הבריות……זה גם חשוב לבריאות.
אהבתיLiked by 1 person
לגבי פגישה הקשה – לפעמים תכנים קשים צריכים לעלות, וזה דווקא טוב כי שכשמשוחחים עליהם יותר קל להגיע לפתרון. אם היינו נמנעות מלשוחח על נקודות כאובות, אז בעצם משהו לא היה עובד טוב.
לגבי הפערים – הבעיה היא לא ספציפית אצלי. למשל קיבלתי עכשיו מידע על קורס שאמור לתת רקע בנושאים שבדיוק חסרים לי, כנראה כי באמת יש צורך כזה בשוק – כשבמסגרת הקורס אנחנונכתוב פרוייקט שמנצל את הטכנולוגיות הללו. ייתכן מאוד שלימוד עצמי כזה יכול להוכיח ידע (במיוחד אם אני יכולה להציג פרוייקט שכתבתי בעצמי – יש דרכים לשתף קוד שכתבתי עם מעסיקים). העניין הוא שהקורס עולה כמעט 5000 ש״ח לבערך 11 שעות – הקורס עצמו קטן יחסית (עד 12 משתתפים) כדי כנראה באמת לתת תשומת לב אישית, אבל מצד שני זה גם לא מעט כסף.
וגם אל תשכחי שבמקצוע אחר כנראה ארוויח הרבה פחות כסף, ואני אישית הרי תלויה במשכורת הבודדת הזו למחיה, חסכונות – ובסופו של דבר גם פנסיה. זה לא שיש לי בן זוג שמרוויח יפה ויכול לחפות עלי.
ולגבי לבוש: לבוש מחויט הוא בסופו של דבר גם מאוד לא נוח. תחשבי על זה שאני צריכה לשבת במשרד לא פעם למעלה מ 9 שעות ביום (היו כבר תקופות שבהן עבדתי 11 – 12 שעות ביום עם בקושי הפסקת צהריים) – ולהתרכז בעבודה. מצב שבו לא נוח לי כי הבגד צמוד או משפשף או הנעליים לא נוחות לי ממ יפריע לי. אני יכולה לספר מניסיון שזה קרה לי כמה פעמים למשל בתקופות שהשמנתי וגיליתי שאני צריכה לקנות מכנסיים חדשים במידה גדולה יותר כי היה לי קצת לוחץ בהם, וזה ממש הפריע לי להתרכז.
ומה לעשות שיש דעה קדומה שאישה שמנה שמגיעה בלבוש קז׳ואל תמיד תחשב למוזנחת, גם אם אישה רזה באותו לבוש לא תחשב לכזו.
אהבתיאהבתי
קראתי בענין רב את הפוסט שלך.
קראתי גם התגובה של אמפי וגם את התשובה שלך.
יש לנו חברה בת גילך שויתרה על עבודה בהיי-טק בדיוק בגלל הפערים המקצועיים הרבים והמתרבים. קראתי במעריב שמחפשים מתכנתים במכללות ייעודיות למתכנתים בגלל צורך ממשי ומיידי. יתכן ורמות השכר שמציעים לסטודנטים אינן אלו שאת רגילה להן.
גם אני חושב שהנראות משקפת המון ומשפיעה על היחס של הסביבה. אין מה לעשות כנגד זה אלא ללכת עם הזרם, או לפחות להקפיד על אסתטיקה חיצונית בסיסית.
תראי, את שנה וחצי לא עובדת. לא פנית ללשכת העבודה לצורך קבלת דמי אבטלה. בעיקרון כיום את חיה ללא משכורת. השאלה היחידה שלענ"ד צריכה להישאל:
כמה זמן עוד תוכלי לחיות כך ללא משכורת?
אם התשובה היא "בלי סוף" אז אין בעיה, אבל אם התשובה היא: לעוד כך וכך זמן, האם את יכולה להרשות לעצמך להמשיך חיפוש עבודה, לא להשלים פערים מקצועיים?
אהבתיאהבתי
כמה דברים: כבר פניתי די מזמן לקבלת דמי אבטלה, אבל דמי אבטלה מוגבלים בזמן – בגילי לחצי שנה ובגילאים צעירים אפילו פחות זמן.
השאלה עכשיו היא לא האם להמשיך להשאר בבית ללא עבודה, אלא יותר אסטרטגיה של מה הלאה. כלומר אני יכולה להגיד שאני מפסיקה לחפש עבודה לחלוטין בהייטק ועוברת הכשרה למשהו אחר – או שאני יכולה להגיד שאני מחפשת עבודה זמנית כדי להמשיך לחפש עבודה בהייטק. ואז זו יכולה להיות עבודה זמנית עם לו״ז גמיש שתאפשר לי להמשיך לחפש מיידית, או עבודה יותר קבועה שבה אקח עכשיו הפסקה מהחיפושים לתקופה של כמה חודשים עד שנה (נניח) כדי באמת למצוא מסגרת ולהתאושש כפי שאמפי כתבה – ואז במקביל לנסות לגשר על פערים שקיימים אצלי ולחפש כשהשוק יהיה יותר ידידותי.
לגבי הפערים המקצועיים: תראה, עובדתית מזמינים אותי לראיונות מקצועיים, ואפילו בחלקם הצלחתי להתקדם לשלבים יחסית מתקדמים של התהליך, ובשניים שלשוה מקרים אפילו עם רושם מאוד טוב של המראיינים הראשוניים. לצערי לא צלחתי אותם מסיבות שונות: במקרה אחד מדובר היה על פער מקצועי שהיה פתיר אם הייתי יודעת ללמוד אותו מראש (יכולתי להתגבר עליו תוך כמה ימים אם הייתי יודעת), במקרה אחר היה מדובר על מצב שבו הסתבכתי עם שתי שאלות (שבדיון עם אנשי מקצוע, אחת מהם היתה מיותרת למדי) – ובפעמים אחרות פשוט יצרתי רושם פחות טוב עם המנהלים מאשר מועמדים אחרים.
ועוד היבט של זה: כפי שגם עניתי לאמפי, בדיוק גיליתי קורס מסוים שמכוון בדיוק לחלקים די גדולים ממה שחסר לי, ואולי יעזור לי להשלים את הפערים. תיאור הקורס עצמו אומר מראש שהוא לא הבטחה למציאת עבודה ולא פתרון קסם שישנה את הקריירה של התלמידים ללא השקעה של זמן ומאמץ (כלומר הוא ייתן לי כיוון להשלים את הפערים, אבל החלק המשמעותי של העבודה יעשה על ידי אחר כך) – אבל הוא יתן לי כיוון וצ׳אנס לא רק להשלים אותם, אלא אולי אפילו איך להמשיך ולהמנע מפערים כאלו בעתיד.
לגבי הוראה – זה ממש לא הכיוון שלי.
אהבתיLiked by 1 person
אז מה הכיוון שלך?
אהבתיLiked by 1 person
אני בדיוק כובת על זה רשומה שאפרסם בימים הקרובים, אבל בגדול השאלה שאני צריכה לענות עליה היא עד כמה אני רוצה לפרוש לחלוטין מתכנות ואז לבחור מקצוע אחר – או למצוא עבודה ;מנית שתאפשר לי להמשיך להתראיין, או כזו קבועה יותר שתאפשר לי לקחת הפסקה מסוימת מהתהליך כדי לנוח וללמוד מה שחסר לי – ולקוות שמצב השוק גם ישתפר במקביל.
אהבתיLiked by 1 person
כלומר –
לחזור לעבוד היא המטרה.
השאלה היא: איפה, איך, רמות שכר וכו'
מאחל לך בהצלחה.
אהבתיLiked by 1 person
תודה – כשהכיוון הוא במקביל גם לחשוב האם יש לי עתיד בהייטק, ואם כן – איך להשיג אותו.
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט, אם ניתן לא לוותר על הדבר שאת מקצוענית בו.
בהצלחה
מחזיק לך אצבעות.
אהבתיLiked by 1 person
מה שאת עוברת פשוט לא פייר. החל מרמת השיפוט של דברים שבינהם לבין היכולת המקצועית שלך אין שום קשר (דיבור, משקל, בגדים) ועד לעובדה שאת באמת על סף להחליף מקצוע שלא רק את אוהבת, את באמת טובה בו.
בהנתן כל מה שאת כותבת, לא יהיה לך יותר פשוט לעבוד מרחוק? יש היום הרבה משרות שניתן לעבוד בהן רק מרחוק, ככה שאת יכולה גם לעבוד בעבור חברה שיושבת בארופה, ארה"ב או כל מקום על פני כדור הארץ. המקצוע של מאוד גמיש מהבחינה הזו. יצא לי לדבר לפני שנתיים בערך עם ישראלי שעובד כמתכנת עבור SIEMENS, והוא היה מאוד מרוצה.
אהבתיLiked by 1 person
עבדתי ספציפית בסימנס בעבר, ופוטרתי בקיצוצים כך שיהיה לי קשה לחזור – אבל אני חשובת שיש גם תחרות על תפקידים כאלו גם בחברות אחרות.
אהבתיאהבתי
אכן. על כל תפקיד יש תחרות.
אהבתיLiked by 1 person
לי תמיד היה ברור שלריאיון עבודה צריך להתלבש יותר יפה מאשר ביום יום. אני חושב שרבים חושבים כך כולל רבים מהמראיינים ולכן לבוש יום יומי תורם לתפיסה שהמרואיין פחות מקצועי.
ככל שאין לך עבודה יותר זמן יהיה קשה יותר למצוא עבודה… קצת אבסורד אבל יש בזה היגיון. אנשים חוששים להעסיק מי שלא מצליח למצוא עבודה כי יש תהייה מדוע הוא לא הצליח למצוא.
אולי באמת הגיע הזמן לחשוב על אלטרנטיבות. ואני לא חושב שקורס של 11 שעות הוא זה שיעשה את ההבדל. אם כבר קורס אז לפחות כזה שגם יעזרו לך במציאת עבודה אחרי סיומו (אבל ברצינות… הרבה מבטיחים ומעט מקיימים)
אהבתיLiked by 1 person
בקורס של ה 11 שעות כתוב באופן מפורש שזה לא קורס קסם שישנה את הקריירה בלי השקעה של זמן ומאמץ מעבר לקורס, וממש לא הבטחה למציאת עבודה, אלא בעיקר כלי בסיסי שעוזר לחשוב כמו מתכנת מתקדם.
אני מניחה שזה יכול לתת לי בסיס שבערתו אני יכולה לפתח את הידע הזה לבד – השאלה היא בעצם עד כמה אני באמת יכולה לפתח את הידע הזה לבד ברמה שבה אוכל למצוא עבודה בעזרתו.
אהבתיאהבתי
מצטער על הפסימיות אבל לדעתי קורס של 11 שעות לא ישפר את סיכוייך למצוא עבודה
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה שהקורס עצמו לא יעזור – אבל הוא כן יכול להכווין אותי למה שאני צריכה ללמוד עצמאית ולהיות בסיס ללמידה עצמית.
השאלה היא האם למידה עצמאית רצינית (משהו שייקח כמה חודשים) פלוס פרוייקט אישי שאפתח בזמן הזה ברמה שנדרשת ממישהי ברמת ותק רצינית – יעזור לי.
אהבתיאהבתי
וכמובן – שיהיה בהצלחה!
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
אהבתיאהבתי
העניין עם הכתובת מייל נשמע לי כמו הנפצה, זה כמו שתגידי שיפסלו אותך אם הכתובת מייל שלך של walla. זה טיפשי לפסול על דבר כזה .אם פוסלים מישהו אז על קריטריונים חשובים לא על עניין שולי כמו כתובת מייל.
לגבי עניין הלבוש, אני אכן מסכים שיש פה עניין, למרות שבהייטק את בהחלט רואה אנשים שמגיעים לעבודה בג'ינס וטי שירט. אבל לא לראיון עבודה בו הם נדרשים להרשים – וחלק מהעניין הוא גם המראה החיצוני ומה את לובשת.
אם למשל יש לך ראיונות בזום הרי את המכנסיים לא רואים אלא רק את החולצה, מה עם לקנות איזה בלייזר או וסט וללבוש אותו בזמן הראיון גם עם טי שירט מתחת זה יוצר מראה יותר מתוחכם ופחות פשוט.
חוץ מזה שאני חייב להודות שאני לא מכיר הרבה נשים שלובשות סתם טי שירט, גם לא נשים מלאות/שמנות שיצא לי לראות בעבודה שלי. אין לי מושג איפה הן קונות את הבגדים שלהן אבל הן לבושות יפה, מחמיא ואפילו שיקי – אז זה לגמרי אפשרי.
האמת שמה שמסקרן אותי אחרי שעברתי על התגובות, זה למה לא השלמת פערים מקצועיים עד עכשיו? את אומרת שאת שנה וחצי לא עובדת, את נמצאת בבית, זה הזמן הכי טוב ללמוד, להשלים פערים מקצועיים ולהתמקצע גם בנושאים חדשים.
אני גם עובד בהייטק וזה מה שאני וכל מי שאני מכיר עושה בזמנים של בין עבודות והאמת גם תוך כדי עבודה, אני תמיד לומד דברים חדשים, תמיד עושה קורסים הידע המקצועי והטכנולוגי שלי כל הזמן גדל ואני כל הזמן נמצא בהתפתחות מקצועית ואישית וכך גם כל מי שאני מכיר.
אני לגמרי מבין את ההתלבטות שלך אם להישאר בהייטק או לא. בגלל שאין שום תחום שנותן את התנאים שיש בהייטק לא מבחינת שכר ולא מבחינת כל התנאים שיש מסביב. וגם לא קל להתחיל מחדש בתחום חדש אחרי כל כך הרבה שנים בתחום אחר. כי בעצם לא משנה לאיזה תחום תגיעי את מתחילה מנקודת אפס ניסיון.
ממה שאת מספרת את נמצאת בצומת דרכים מאוד בעייתית. ויש נסיבות שמשפיעות לא לטובתך במצב הנוכחי (גם בלי קשר למצב בהייטק).
ומהפוסט נראה שאת בעצם אומרת שהידע שיש לך היום בתוספת הגיל שלך והנראות הופכים אותך לפחות אטרקטיבית ואולי אפילו לא רלוונטית למעסיקים.
אהבתיLiked by 1 person
כמה דברים: לגבי כתובת המייל, הקטע הוא שכתובת של הוטמייל נחשבת ל״מיושנת״ ו״לא מעודכנת טכנולוגית״, כי כביכול אנשים פתחו את כתובות האימייל האלו לפני שג׳ימייל הפך להיות פופולרי.
זו בדיוק הטענה שלי ושל רבים – שנראה שתחום הגיוס הפך להיות מאוד שטחי ומסתמך על רושם חיצוני כדי לסנו מועמדים, במיוחד עכשיו כשיש כל כך הרבה מועמדים שמחפשים עבודה.
למען האמת, הגעתי מידי פעם לראיונות עבודה בטי שירט וג׳ינסים, למרות שלא פעם היה באמת מדובר על טי שירטים יפים יותר – וזה מעולם לא היה בעיה. יש הבדל בין טי שירט ישן וקרוע לבין טי שירט שהוא יותר ״מקושט״.
לגבי השלמת ידע – ברור שניסיתי, ובחלק מהמקרים גם הצחתי לא רע, למשל בתחום של סיסטם דזיין, או למשל לרענן את הידע שלי בסי פלאס פלאס ולעדכן אותו עם השינויים שקורים בשפה בעשור וקצת האחרונים, לרענן את הידע שלי בג׳אווה, לתרגל ליט קוד, וכו׳. אבל אני מרגישה שיש מקרים שבהם אני כן צריכה יותר הכוונה מקצועית כי אלו נושאים שאין לי מושג איך להתחיל ללמוד אותם.
אני אתן לך דוגמא ישנה לגבי עצמי כדי להסביר: בסבב ראיונות שהיה לי בתקופת הקורונה, היה מראיין ששאל אותי שאלת סיסטם דזיין. לא היה לי מושג מה הוא רוצה ממני כי המערכות שעבדתי עליהן עד אז לא היו מערכות מבוזרות, ולא שמעתי על ראיונות מהסוג הזה. גם כשניסיתי לחפש אולי תשובה לזה בגוגל בזמנו (לא היו עדיין צ׳אטים) לא ממש הצלחתי להבין מה הוא חיפש.
רק שנה או שנתיים אחר כך, נתקלתי במקרה בהרצאה שנשמעה לי מעניינת באחת מהקבוצות המקצועיות שהייתי בהן על "ראיונות סיסטם דזיין״ – ופתאום בהרצאה הזו ״נפל לי האסימון״ על מה חיפש המראיין ההוא. כמובן שהיה לי הרבה מאוד להשלים עצמאית על סמך ההרצאה הזו כי הייתי צריכה ללמוד את הנושא מהבסיס – אבל כיום כבר העברתי הרצאה בתחום (במסגרת טק ג׳ים אם אתה מכיר) ואני עומדת להעביר עוד הרצאה.
לגבי מהות הפערים: זה מורכב.
רוב הניסיון שלי הוא בסי פלאס פלאס בהיי לבל – משהו שפעם היה יותר מקובל, אבל כיום מקובל בעיקר בתעשיות הבטחוניות, בתחום הרפואי, ואולי במובן מסוים בתחום הסייבר. הקושי פה הוא שרוב המשרות דורשות עבודה בסביבת לינוקס, ורוב הניסיון שלי הוא בסביבת חלונות. יש הבדלים די גדולים בסביבת העבודה, כשסביבת לינוקס למשל יש הרבה יותר עבודה מול שורת הפקודה ורוב העבודה בחלונות היא דרך ממשק משתמש גרפי, וגם הערכים והכלים שבהם משתמשם לבניה שונים.
אז למשל בסבב החיפושים הקודם שלי, הצלחתי כמה פעמים להגיע לשלבים מאוד מתקדמים של ראיונות ואמרו לי שהצלחתי להרשים, אבל פסלו אותי בגלל הפער הזה.
בתפקיד האחרון שלי עבדתי בסביבה של מק וכן עשיתי לפחות חלקית את המעבר הזה של לעבוד מול שורת פקודה, ואני חושבת שיהיה לי קל להשלים אותו תוך זמן סביר – אבל במשבר כמו שיש עכשיו אפילו לא מסתכלים לכיוון קורות החיים שלי בגלל זה.
התפקיד האחרון שלי היה תפקיד בקאנד ״קלאסי״ יותר בג׳אווה, והקוד שלנו היה מבוסס ספרינג – אבל הקריאות לגפרינג היו ״קבורות״ בתשתיות שלנו ולא יצא לי לעבוד ישירות איתן. המערכת היתה גם מונוליטית כך שלא יצא לי לעבוד עם מיקרוסרוויסים, החברה היתה ספקית ענן בעצמה כך שלא יצא לי לעבוד עם ענן מסחרי – וגם לא עם דוקר או קוברנטיס. אני מניחה שכל אחד מהדברים האלו בפני עצמו קל ללימוד ולהשלמה, אבל כשיש כמה דברים שלא למדתי פלוס אין לי מושג איך ללמוד אותם בצורה שמתאימה לצורך בתעשיה – אז יש לי קושי.
הרעיון הכללי וא שהקורס יתן לי בסיס וכיוון שעל סמך הכיוון הזה אמשיך ללמוד מה שצריך פלוס אכתוב פרוייקט.
אהבתיאהבתי
החלק לגבי כתובת המייל זו לא סיבה ממשית לפסול מועמדות, אבל לפעמים יש שיפוטים חיצוניים יותר מהותיים שמובילים לפסילה אוטומטית. המיקוד בכל מקרה צריך להיות הרבה יותר על הניסיון המקצועי והכישורים ולא על דברים כמו כתובת מייל.
זה נכון שבהייטק אנשים מתלבשים בצורה קאז'ואלית ונוחה, אבל בראיונות עבודה כל פרט קובע. המראה החיצוני הוא לא הכל אבל בהחלט יש לו חלק, במיוחד כשמדובר בהופעה ראשונית. הלבוש ו/או שפת הגוף יכולים להעביר רושם, ואם זה לא תואם את התרבות היומיומית הארגונית באותה חברה זה יכול לעשות הבדל בראיונות.
תחשבי על זה שאת צריכה להרשים את הבן אדם שמראיין אותך (לא משנה אם זה גבר או אישה) לכן ללבוש כן יש פה אפקט במיוחד בגלל שמראה ראשוני מאוד קובע אצל בני אדם. ברור שאחר כך כשהראיון מתקדם ותדברו על שיח מקצועי – מה שחשוב זה הכישורים והידע שלך.
הטכנולוגיות מיקרוסרוויסים, ענן, דוקר וקוברנטיס היום כל מי שעובד בתחום ההייטק אמור להכיר לפחות את היסודות שלהן. הן גם קיימות כבר כמה שנים טובות. ולכן יתכן מאוד (בעיני) שזה גורם למגייסים להרים גבה אם אין לך ידע בטכנולוגיות האלה. ואולי גם גורם להם לפסול אותך על בסיס זה למרות שיש לך ניסיון מקצועי רלוונטי למשרה.
אפשר לראות את זה גם בהתפתחות של השוק בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות עובדות עם הטכנולוגיות האלה. ומי שלא נכנס לתוך העולמות האלה נשאר מאחור.
את בטח מודעת לזה שעובדי הייטק צריכים להתעדכן כל הזמן בטכנולוגיות חדשות, לא רק במסגרת עבודה אלא גם ע" לימוד עצמי (כמו שעשית עם סיסטם דיזיין). אני באמת לא מכיר מישהו שלא עושה את זה באופן קבוע, דרך קורסים, הרצאות, והשתתפות בקהילות מקצועיות. גם כמו שיצא לך לעשות בטק ג'ים.
אני מתרשם שנוצרה אצל בעיה של חוסר עדכון מקצועי. שעכשיו את מנסה גם להשלים – וזה טוב. אני חושב שאת צריכה לתכנן לעצמך איך ללמוד דברים נוספים כדי שיהיה לך את הידע בהם (גם אם אין לך בפועל את הניסיון התעסוקתי הנדרש). ממש לקחת את זה כמו פרוייקט ולעבוד עליו בשלבים, כדי להשלים את הפערים הטכנולוגיים שיש לך כרגע.
אולי זה משהו שהקאוצ'רית כן תוכל לכוון אותך אליו.
לעזור לך לנהל פרוייקט השלמת ידע מקצועי. בעצם סוג של בניית תוכנית לימודים עצמאית, תוך כדי עבודה על פרוייקטים עצמאיים.
כך שיהיה לך כיוון מה ללמוד, אולי אפילו המלצות על קורסים בהתאם לתחומים שאת צריכה להשלים בהם ידע מקצועי.
אם את שומרת על קשר עם קולגות ממקומות עבודה קודמים אפשר אולי גם לקבל מהם המלצות על קורסים שהם עשו. או אם יש לך חברים שעובדים בתחום לשאול אותם על קורסים שהם עשו ותרמו להם. כי הלמידה היא משהו שקורה כל הזמן, ותמיד יותר טוב לעשות קורס אחרי שקיבלת עליו המלצה ממישהו שעשה אותו והוא תרם לו.
אהבתיאהבתי
לגבי כתובת המייל – אני לא אומרת שכל החברות / מגייסים / מגייסות מסננות כך, אבל יש מספיק מהם כדי שזה יהיה משהו שאנשים שאני מכירה כמומחים בתחום הגיוס (גם במובן הטכני וגם במובן של משאבי אנוש) יהיו מועדים אליו שקיים ברמה כזו או אחרת בשוק.
לגבי טכנולוגיות: ברור שאני מכירה אותן ויודעת מהן, אבל אין לי ניסיון פרקטי איתן – בעיקר כי יש חברות שלא עובדות איתן. יש מוצרים שהם לא מוצרי ענן, או למשל עבדתי בתפקיד האחרון שלי בחברה שהיתה בעצם ספקית ענן בעצמה (במובן הזה שהיא זו שאחסנה את התוכנה והנתונים על סרברים משלה) כך שבעצם אין לי ניסיון עם ענן מסחרי למרות שאני מכירה בתיאוריה את המושגים הבסיסיים.
לגבי השמת פערים ובניית פרוייקט כדי להתנסות בטכנולוגיות האלו – זה בדיוק הקורס שכתבתי עליו שאמור לתת לנו. יהיה בו את הלימוד של החומר התיאורטי – ומשימות שנצטרך לבצע כדי להיות בסיס לפרוייקט כזה.
אהבתיאהבתי