זה הנושא של השרביט החם השבוע.
אני חושבת שכבר כתבתי לא פעם שמה שמטריד אותי במיוחד זו העובדה שהאופוזיציה שלנו לא מתפקדת ולא באמת מהווה אלטרנטיבה לממשלה. וזו לא רק בעיה בהתמודדות עם המדיניות הנוכחית של הממשלה – אלא בעיקר בבחירות הבאות שאמורות להיות עוד שנה (תודה לאל?) בתקווה שהן כמובן יתקיימו.
אמנם סקרים מראים שהגוש שלא תומך בביבי גדול משמעותית מזה שתומך בו – אבל בואו נודה באמת: יש פה בעיה, ובכמה רמות.
קודם כל – מדובר על אסופה של מפלגות שלא בהכרח משתפות פעולה ומתחרות ביניהן.
פעם המבנה של כל גוש היה ברור: היתה מפלגה גדולה שהיא היתה ה״מנהיגה״ של הגוש והיתה יחסית מתונה, וכמה מפלגות קטנות שכל אחת מהן היתה יותר מושקעת באידאולוגיה ופחות במתינות. והיה להן אינטרס לשתף פעולה בתור גוש – כי שיתוף פעולה היה עוזר לכולן. המפלגה הגדולה ידעה שיהיה לה עם מי לבנות קואליציה, והמפלגות הקטנות ידעו ששיתוף פעולה בריא יאפשר להן להשפיע על התנהלות הממשלה מבחינה אידאולוגית.
עכשיו במה שהיה בזמנו השמאל והפך להיות המרכז בעצם אין את המבנה הזה – אבל יש לא מעט מפלגות בעלות גודל משתנה שגדלות וקטנות בבחירות ובסקרים, לפי מצב הרוח של הבוחרים. וזה גורר תחרות על מי תהיה המפלגה הגדולה של הגוש, ולא לשיתוף פעולה.
לא פעם זה מוביל למצב של ניסיון למה שמכונה ״שתיית קולות״ שכבר הפיל לא מעט מפלגות כבר מאז בחירות 2019 / 2020 – ולא רק בגוש הרל״ב, דרך אגב. בבחירות אפריל 2019 מפלגת ״הימין החדש״ נפלה כך כי ביבי החליט לשתות ממנה קולות בגלל שהוא ובני ביתו תיעבו את נפתלי בנט ואיילת שקד שהובילו את ״הימין החדש״, וזה בסופו של דבר לא אפשר לביבי להקים ממשלת ימין בבחירות הללו.
בעיה נוספת היא שבעצם מדובר על אוסף של מפלגות שמבחינה אידאולוגית אין להן שום דבר במשותף מלבד הרצון להחליף את ביבי (ניסוח עדין). מדובר על מפלגות ימין, מרכז ושמאל שהאידאולוגיה שלהן בכל מה שקשור לניהול המדינה שונה אחת מהשניה, לא פעם בלא מעט.
במצב כזה רבות מהמפלגות האלו מתדרדרות למסר אחיד של ״אני נגד ביבי לכן תבחרו בי״, במקום באמת להדגיש פתרונות שהם מציעים לבעיות היומיומיות שלנו פה במדינה.
ולא, ביבי הוא לא הבעיה היחידה שיש פה במדינה – ביום שאחריו צריך אסטרטגיה לניהול הכלכלה, הבטחון, החינוך, הבריאות, הדיפלומטיה – ועוד הרבה תחומים אחרים. לסמוך על פולטיקאי שיעשה את זה כמו שצריך רק כי הוא בא בגישה של ״רק לא ביבי״ זה לא תכנון טוב לטווח הארוך.
אחרי הניסיון של בנט לבנות ממשלה עם המפלגות הערביות ב 2021 שגרמו לחל גדול מהבייס שלו לעזוב אותו, נראה שאף פוליטיקאי לא ירצה לצרף את המפלגות הערביות לקואליציה.
חשוב לזכור – בעבר המפלגות הערביות לא פעם תמכו בממשלות שמאל מבחוץ ללא השתתפות פעילה בממשלה, בין אם מחוסר רצון שלהם להצטרף לממשלה – או מחמת חוסר רצון של הממשלה לצרף אותם אליה בצורה רשמית. אבל הן בהחלט תמכו בחוקים שעלו מצד הממשלה שהיטיבו עם הקהל שלהם – וכמובן שלא תמכו בהצעות אי אמון בממשלה שעלו מצד הימין.
האם תמיכה כזו תיתכן כיום, במיוחד כשהמפלגות בגוש ה״רק לא ביבי״ ממש מראות התנגדות לשילוב של המפלגות הערביות בחיים היומיומיים של ישראל בכלל ושל הממשלה בפרט? אני לא בטוחה בזה – וזה בהחלט מסכן את מה שאנחנו תופסים בתור קואליציה אפשרית.
התיירת המקרית 
המצב במדינה "על הפנים". על כך יש הסכמה מקיר לקיר. רק הסיבות והגורמים מובנים אחרת ומכאן נובעים גם פתרונות אופייניים לאידיאולוגיות שונות.
אהבתיLiked by 1 person
בעיני האופוזיציה האידאולוגיה היחידה היא ״רק לא ביבי״.
אהבתיאהבתי
והאידיאולוגיה המתחרה היא "רק ביבי".
את מבינה שזו ראייה שטחית, פשטנית ולא מחכימה של המציאות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אבל בשנים האחרונות זה מה שמכריע לנו את מערכות הבחירות – ״רק ביבי״ או ״רק לא ביבי״, ולא שום דבר אחר.
אהבתיאהבתי
ממש לא.
אם נכנעים להינדוס התודעה של הימין ושל השמאל אז זה באמת מתכנס ל- רל"ב;ר"ב
אבל ישנם מנגנונים חברתיים, כלכליים פוליטיים ואחרים שמשפיעים בצורה עמוקה וברורה יותר מ- רל"ב או ר"ב.
אהבתיLiked by 1 person
כמו מה למשל?
אהבתיאהבתי
כמו למשל –
ההיסטוריה של יחסי שמאל -ימין
כמו – אינטרסים כלכליים של תאגידים שונים שביבי שומר עליהם
מה, את באמת מאמינה שללא תמיכה רחבה מכוחות בחברה הישראלית הוא היה מחזיק מעמד?
שווה לפעמים לקרוא קצת ספרי היסטוריה שמנתחים לעומק את תהליכי ההשתלטות של דיקטטורים שונים, הדרך בה הם מנצלים את דעת הקהל וכו'
רל"ב / ר"ב אלה קישקושים וכותרות מכלילות ומעוותות של המציאות.
אהבתיLiked by 1 person
האם אתה חושב שכשהבוחר הממוצע בא לבחור מישהו – הוא מודע לכל הגורמים האלו או בוחר לפי תחושת הבטן שלו לגבי ביבי?
אהבתיאהבתי
אני חושב שאדם בר דעת, משכיל צריך להיות מודע ברמה מסוימת למניפולציות שעורכים עליו, ולא להתמכר לסיסמאות מכלילות ומסוכנות.
לסכם את שלושת העשורים האחרונים בישראל כ- רל"ב / ר"ב זו שטחיות ממדרגה ראשונה.
אהבתיאהבתי
אתה מתעלם מהעובדה שהבוחר הממוצע הוא לא משכיל – ורבים כיום בוחרים ממקום של רגש ולא ממקום של שכל.
אני לא אומרת שזה טוב, אבל זו המציאות.
אהבתיאהבתי
את צודקת לחלוטין. אין אף אלטרנטיבה, מישהו שיקום ולא יפחד מביבי ויגיד את האמת בפנים. ולכן הרבה מתנדנדים חוזרים לארגון הפשע שהוא הליכוד.
היחידי שמדבר גלוי ולענין (לדעתי) זה יאיר גולן, אבל בעיני רבים בארץ הוא "שמאלני" מדי. אם בנט או לפיד היו מפסיקים לפחד מביבי, ומתחילים להביע דיעה רצינית על דברים, לתת מדי יום את דעתם ומשנתם בנושא חשוב – אז אולי הם היו יכולים להוות אלטרנטיבה. בינתיים מצבנו בזבל.
אהבתיLiked by 1 person
בזמנו כשהיו גושים מוגדרים (נניח סביב בחירות ינואר 2013), לבנט היתה אידאולוגיה של הציונות הדתית, אבל כזו שרוצה למצוא את המשותף עם הציבור החילוני ולהתנגד להשתלטות של החרדים על המרחב הדתי ולאפשר לציונות הדתית לקחת חלק בממסד הדתי.
אבל למה לו להדגיש אידאולוגיה שלא תמצא בעיני חלק גדול מהציבור, אם הציבור נותן לו קולות רק כי הוא ״רק לא ביבי״?
יאיר גולן מייצג את הדעות של מר״צ, שתמיד היתה בעלת אוריינטציה שמאלנית ״עמוקה״, וזה בסדר. הבעיה פה היא שאין את טווח הדעות שמפלגת העבודה ייצגה בעבר של השמאל המתון שנוטה למרכז מבחינה מדינית, דתית, וכלכלית – ויאיר לפיד בסופו של דבר תמיד רק רצה את הקולות של הגוש, בלי ממש לייצג את הדעות של הגוש.
אהבתיאהבתי
ונאור שירי שכדאי להתחיל לעקוב אחריו.
אהבתיאהבתי
אני מסכים שהאופוזיציה חלשה ומפולגת וזה גורם לכך שאי אפשר להחליף את השלטון הנוכחי, אבל יש סיבות שאנחנו רוצים להחליף אותו… כלומר לדעתי הבעיה הגדולה היא לא האופוזיציה אלא הקואליציה. זה שקשה להחליף אותה זה אכן בעיה
אהבתיLiked by 1 person
כל הבעיות האלו קשורות אחת לשניה…
אהבתיאהבתי
אני לא מתעלם מ"הבוחר הממוצע" – מי זה בכלל? זו הרי המצאה סטטיסטית ולא ישות בת קיימא.
אבל את כותבת לא כבוחר הממוצע. אני מקיים דיון ושיחה אתך ולא עם איזה ייצוג שכלתני של דמות לא אמיתית.
האם את טוענת שאת: הבוחר הממוצע?
אפילו נסכים שיש בוחר ממוצע – את באמת חושבת שההצבעה שלו היא "רק ביבי" ללא נימוק הגיוני אחד?
אז אני חוזר ואומר: סיסמאות תעמולה אינן "הדבר לכשעצמו", והבוחר שם בקלפי פתק ממניעים רבים ומורכבים.
אהבתיLiked by 1 person
אני טוענת שלבוחר הממוצע לא ממש אכפת מההיסטוריה של הבחירה בליכוד או מפלגת העבודה. הוא לא מעמיק בזה, אלא רק נאמן לביבי.
אהבתיאהבתי
ואני טוען –
שהעמדה הזו שטחית, מנותקת מהמציאות לגמרי.
אהבתיאהבתי
אותי תמיד לימדו להאשים את מה שיש ולא את מה שאין. "רק לא ביבי" היא תעמולת הרעל של הממשלה והשופרות שלה. ומה למשל : רק לא שחיתות, רק לא ממשלת עבריינים מורשעים, רק לא פירוק מערכת המשפט, רק לא החלשת תקשורת דמוקרטית, רק לא למשטרת פלנגות של איש אחד, רק לא יוקר מחיה קיצוני, רק לא להשתמטות ופרזיטיות של חברה לא פרודוקטיבית ונסמכת על "חוטבי עצים ושואבי מים", רק לא לממשלת שיסוע העם, רק לא לממשלת המחדל הבטחוני הגדול ביותר מאז קום המדינה, רק לא לממשלה שהופכת את המדינה לבת חסות של ארה"ב, לא לממשלה שמדברת גבוהה גבוהה ואיומים בטחוניים ומדיניים סביב לנו …. (מספיק, או שאמשיך למנות)?
בוודאי תרצי לומר עכשיו, אבל איזו אלטרנטיבה מציעות מפלגות האופוזציה? כבר זקנתי ולמדתי משהו בחיים, ממשלות (בעולם וגם בישראל) לעולם לא נפלו בשל אהבת מרדכי, אלא בשל שנאת המן. להזכיר לך שבתחילת שנות התשעים ממשלת ביבי נפלה והליכוד ברשותו ירד לאשפתות ומנה 12 חברי כנסת בלבד.
ולגבי המפלגות הערביות המייצגות 20% מהעם – המפלגות החרדיות לא יותר ציוניות מהן. ובניגוד לחרדים, – רובם אוכלוסיה עובדת התורמת לכלכלת המדינה ולא נסמכת על שולחנם של האחרים כמו הפרזיטים "שמצילים אנו בתפילותיהם" . וכולנ יודעים שבעת הצורך ביבי יכרות בריתות לא רק עם מפלגה ערבית (כמו שהוא כמעט עשה למשל עם המפלגה של מנצור עבאס וכעת מכחיש כמו כל השקרים וההכחשות שלו).
ולגבי ביבי עצמו – לא לעולם חוסן , גם לא מצב בריאותו שהוא מסתיר (וחכמה סייג לשתיקה!). בלעדיו קואליציית המריונטות שלו תתפרק עקב מלחמות יורשים שזו המתרחשת באופוזיציה כיום תחוויר לעומתה.
הסכנה הגדולה – סבבי בחירות עם ממשלות זמניות שיפרקו את בטחון המדינה, כלכלתה והדמוקרטיה. ואם כל המשפחות השכולות, הפצועים בגוף ובנפש על משפחותיהם, הנפגעים בשיקום הקלוקל בצפון ובדרום, משפחותהמילואימניקים ששירתו ומשרתים מאות ימי מילואים בשנה בעוד 20,000 משתמטים לשנה לא מתגייסים …. – באם כל אלה יצביעו בעד הקואליציה – אזי מגיעה להם ממשלה שכזו . ישעיהו ליבוביץ אמר בזמנו שלכל עם מגיעים המנהיגים הראויים לו.
אז האם הכל הוא "רק לא ביבי"? האם זהכל רק פרסונלי? ואולי זה בשל מנהיג ששולט במדינה (הנחשבת לדמוקרטית לכאורה) למעלה מ-30 שנה וכבר הורס בקצב טורבו כל חלקה טובה במדינה – במדיניות פרד ומשול – למען כיסאו ומשפחת המלוכה שלו – שאם לא את המדינה, היא מנהלת אותו.
כשצמאים שותים מחצי הכוס המלאה ולא מהחצי הריקה. השאלה הגדולה היא, מהו טעמו של המשקה.
שיהיה המשך יום נעים וסופ"ש שקט.
אהבתיLiked by 1 person
רבים מהבוחרים בביבי (המכונים ״ביביסטים״) לא מאמינים שביבי הרס את המדינה אלא תרם לה. במקביל אשר להגיד שממשלה ראויה כמשקל נגד לביבי ולהרס היא ממשלה שתבנה ותתקן – והקואליציות הנוכחיות לא בהכרח יעשו את זה.
ולגבי ההשתלבות של הציבור הערבי בישראל – אני רק רוצה להזכיר את אירועי מבצע ״שומר חומות״ בערים המעורבות שהתחילו באלימות של הערבים בהן כלפי יהודים, או יותר נכון כלפי מי שהם תפסו כיהודים (היה לפחות מקרה אחד שבו היה זיהוי שגוי של דירה כדירה של יהודים, כשגרו בה ערבים). זה לא עניין פשוט.
אהבתיאהבתי
במה שהביביסטים מאמינים – מדובר באמונה עיוורת ולא בעובדות. האמת , מבחינתי הם מקרה אבוד, עד שיגלו שגם בלי ביבי העולם ימשיך להתקיים. אבל גם כעת, כשלמעלה מ- 80% מהעם דורש ועדת חקירה ממלכתית, הם טוענים שלחצי עם לא יהיה אמון בתוצאותיה (בשטיפת המוח שלהם, בקושי 20% זה חצי עם). הם קוראים לאחדות, אבל האחדות שלהם משמעה שכולם יתמכו בעוולות שלהם ללא שום התפשרות שלהם. זה לא יקרה! אבל מלחמת אזרחים ? – בסבירות גדולה, אם ימשיכו בשיטנה, בשחיתות ובחקיקה המטורפת שלהם.
לגבי הערבים – עובדה שבמשך שנתיים של המלחמה, הם לא יצאו בפעולות אלימות , לעומת אלימות של חרדים, בעוד שנוער גבעות (שזה כבר ממש לא קומץ) ותומכי בן גביר , שפועלים באלימות גם כנגד חיילי צה"ל. אלימות חבלנית יהודית אינה טובה מאלימות חבלנית ערבית. כדאי שגם אנשי הימין יקלטו ש-20% מאזרחי המדינה הם ערבים ושפנטזיות הטרנספר הן רק פנטזיות. ואולי כדאי ללמוד מעוד מדינות דו-לאומיות, כמו למשל בלגיה (בין הוואלונים דוברי ניב צרפתי לבין הפלמים דוברי ניב הולנדי – אין אהבה גדולה, ואפילו קיימת שנאה ובכל זאתהם חיים יחד תחת ממשלה אחת ללא אלימות) וכנ"ל בקנדה (דוברי אנגלית, דוברי צרפתית (קתולים) וילידים – תחת מדינה אחת וממשל אחד. זוכרת גם את האלימות רבת השנים באירלנד הצפונית בין הקתולים לפרוטסטנטים (מחינתנו שניהם נוצרים, אבל תהום דתי פעור ביניהם)? ואת מלחמת 200 השנים בין אנגליה לצרפת (גם בני דתות שונות)? ההיסטוריה מלמדת ששלום נעשה בין מי שהיו אוייבים מרים (גם ללא יחסי אהבה).
אהבתיLiked by 1 person
האלימות בחברה הערבית וספציפית כלפי ישראלים היא דבר מורכב.
אני למשל יכולה לספר לך על שתי חוויות שלי בנושא.
סבתא שלי ז״ל גרה באיור עמק יזרעאל ליד עפולה, וכשהייתי נערה ביקרנו פעם בנצרת. במקרה עבר לידינו תושב ערבי של העיר, ובטווח שמיעה ממני ומאמא שלי קרא לי ״זונה״.
מקרה אחר קרה לי בסביבות 2009.- 2010 בסניף ארומה בקניון ערים בכפר סבא. הצוות היה ברובו ערבי ובגלל שביקרתי שם פעם א פעמיים בשבוע כבר נחשבתי ללקוחה ״קבועה״.
באחד הבקרים שביקרתי שם, נכנס דקה או שתיים אחרי צעיר ערבי, ועמד בצד בזמן שאני המתנתי שהקופאי יסיים עם הלקוח שהיה לפני בתור – וברגע שזה קרה, הצביר הערבי פשוט נדחף לפני בתור בצורה אגרסיבית – הוא כנראה נעמד בצד כדי ליצור את העימות הזה, בין אם הייתי שותקת ובין אם הייתי מעירה לו.
הערתי לו בעדינות והוא זז במבט כועס – אבל מאותו רגע הצוות הפסיק להתייחס אלי בצורה ידידותית אלא רק באופן מאוד רשמי.
האם זו אלימות ברמה שקרתה באירועי מגן חומות״ לא ממש. אבל הן בהחלט מעידות על מתיחות בזהות של אזרחים ערבים מול יהודים במדינה.
אהבתיאהבתי
מיקרים כמו שציינת קורים כיום לי ולרבים אחרים על ידי יהודים שמתחצפים, שמקללים, שנדחפים בתור ואפילו ידקרו אותך בסכין או מברג בשל מקום חניה – אבל כשמדובר ביהודים אלימים כבר מנרמלים את זה.
בשכנות למגורי שכונה ערבית. וכשהילדים שלהם חולפים על פני הם מברכים אותי לשלום בנימוס כמבוגר. ואיזה ילד יהודי מברך לשלום מבוגרים שמכיר ובוודאי לא את מי שאינו מכיר? ובכלל יהודים שכחו מה זה "והדרת פני זקן".
מזל שאת לא נוהגת בכבישים ונחשפת לקללות, לאיומים ואפילו לאלימות פיזית בכביש מצד נהגים יהודים אלימים, ההולכים ומתרבים באין אכיפה. חלאות יש אצלנו היהודים לא פחות מאצל החברה הערבית.
מקווה שלא תזקקי לאישפוז בבתי חולים, שבהם כיום ברובם יותר ממחצית מהצוות הרפואי הם ערבים. בשני אישפוזים שלי הם טיפלו בי בנאמנות ובכבוד לעומת זלזול ואפילו רשלנות של לא מעטים מהצוותים היהודים.
אהבתיLiked by 1 person
עצם זה שיש אלימות שהיא לא על רקע מדיני לא שולל את העובדה שיש גם ערבים אלימים מסיבות לאומיות.
אהבתיאהבתי
בהחלט! אין הצדקה והכלה לשום אלימות על רקע לאומני. אך, בעוד אני כותב תגובה זו , דווקא האלימות הלאומנית היהודית היא זו המשתוללת במשך ימים רבים – שורפת בתים, מכוניות, רכוש ומטעים ואין עוצר. כי ממשלת בן גביר וסמוטריץ עוצמת עיניים וגם צה"ל, כביכול "משום שזה לא תפקידו". אותה ממשלה שמזניחה במשך שנים את הפרצות בחומת/גדר ההפרדה ומאפשרת חדירת מחבלים משטחי הרשות הפלסטינית.
ובאותה מידה אין הצדקה לאיפה ואיפה בין מגדרים לאומיים שונים גם על רקע פלילי. פשע זה פשע – ללא קשר מי מבצע אותו.
אהבתיאהבתי