עדכון לגבי אמא שלי

כפי שכתבתי לפני בערך חודשיים, אמא שלי הודיעה לנו שהיא אובחנה בסרטן השד, בערך 31 שנים אחרי האבחון הקודם שלה.

אמנם אבחון של סרטן הוא בשורה קשה, אבל מבחינת המצב הוא נשמע בהתחלה בתור המצב הכי אופטימי שיכול להיות. כלומר נראה היה שמדובר על גוש אחד קטן שהתגלה בשלב מאוד מוקדם, וגם של סרטן שמתקדם בצורה מאוד איטית כך שהסיכון שיהיו לו גרורות הוא נמוך מאוד. האונקולוגית של אמא שלי כבר דיברה איתה על כך שהיא תזדקק רק לכריתה חלקית , ולא תזדקק לטיפולים אחרי הניתוח (כשכיום מדובר בעיקר על הקרנות).

אבל אז איכשהו גילו עוד גוש אחד, ואז עוד כמה – והביופסיה החזירה כל מיני תוצאות מוזרות, כולל גוש אחד קטן שכנראה היה גידול מסוג שונה שלא ברור אם הוא ממאיר או לא (ובכל מקרה הוא גידול מסוג שונה מזה שאובחן בהתחלה).

לכן בשלב זה מדברים על כריתה מלאה ליתר בטחון, ואמא שלי בסדר עם זה – היא

הניתוח של אמא שלי נקבע בהתחלה להיות כמה ימים לפני חנוכה – מה שהעלה שאלה מאוד עקרונית: בשנים האחרונות אנחנו עורכים ערב ״הדלקת נרות״ משפחתית בחנוכה, לרוב אצל אחותי. אמא שלי היתה אמורה להתאושש ברמה העקרונית לפחות עד סוף החג, אבל יכולנו להתקל בבעיה אחרת.

אחי, אחותי, ובני הזוג שלהם החליטו לא להודיע לילדים שלהם על המחלה של אמא שלי כדי לא להדאיג אותם, לפחות לא בשלב זה אלא כנראה רק כשהטיפולים (אם יהיו) יסתיימו. כמובן שבתקווה שזה יסתיים בהפוגה מהמחלה ולא חלילה יהיו סיבוכים מעבר לזה.

לכן חנוכה יכול היה להיות מסובך בכך שאמא שלי תגיעה אחרי הניתוח, במיוחד כשהיא החליטה שהיא לא רוצה לשחזר את השד כי היה לה ניסיון רע עם השחזור בניתוח הקודם שלה בשנות התשעים. והרי חוסר שחזור הוא משהו מאוד בולט שקשה מאוד לפספס…

---

אבל אז הקדימו את הניתוח ליום שני הקרוב – ונראה שזה בהחלט התאים לאמא שלי כדי לגמור עם הניתוח כמה שיותר מהר.

כמובן שייתכן שאמא שלי תזדקק לטיפולים נוספים – אבל זה יתברר רק אחרי שיבחנו את מה שיכרתו במהלך הניתוח, וזה משהו שיכול לקחת כמה שבועות.

אבל כששוחחתי עם אמא שלי הבוקר, נשמע שהיא כבר ״הכינה״ משמרות של מי מאיתנו הילדים יהיה איתה במהלך הניתוח וביום או היומיים אחריו. אחותי תבוא ביום שני בוקר ותשאר עם אמא שלי מיד אחרי הניתוח, ואחי יגיע אחריו כשהוא נערך בשעות אחה״צ – וישאר עם אמא שלי בלילה. אני אגיע להחליף אותו בשלישי ואולי אשאר עד שלישי בערב או עד יום רביעי.

יש לי רושם שאחי ואחותי ביקשו להגיע, במיוחד אחי שלפי אמא שלי וגיסתי ״לוקח״ את האירוע מאוד קשה. אבל גם אני כמובן לא יכולתי לסרב כשנשמע שהיא היתה בטוחה שגם אני רוצה להגיע.

אז עכשיו אני אמורה הגיע בשלישי, ביום שבו היא אמורה להשתחרר מבית החולים (למרות שזה כמובן לא מובטח) – ואם היא תיסע הביתה, אז היא כנראה רוצה שאשר עד רביעי בבוקר או אפילו בצהרים.

העניין הוא שהכל פה נשמע מבולגן, כי לא ממש ברור מתי אחי ואחותי יגיעו או יעזבו, ויותר מידי מאיתנו יכולים להפריע לה. היא גם חוששת שאני ואחי נוחרים אז היא לא ממש רוצה שנישן לידה בבית החולים, למרות שנראה שאחי לפחות מתקש לישון שם. בגלל זה למשל לא ברור אם אשאר בשלישי בלילה או לא – כי אם אמא שלי תשאר בבית החולים, אז היא לא רוצה שאישן איתה בחדר.

הקטע הוא שכל הסידורים האלו נשמעים כדמו בלגן אחד גדול, ולא ממש ברור מתי אחי למשל יעזוב (במיוחד כשלא ברור עד כמה הוא יוכל להעדר מהעבודה ועד כמה האחיין והאחיינית שלי ישימו לב להיעדרות שלו וישאלו מה קורה.

וזה מעצבן אותי כי בחמישי יש לי ראיון שאני רוצה להיות מוכנה אליו וגם רגועה בלי להגיע אליו בדקה התשעים.