ניו זילנד, הטיסה – חלק ראשון

הטיסות שלי לניו זילנד היו הטיסות הכי קשות והכי קלות שהיו לי אי פעם בטיולים.

---

הטיסה חזרה הביתה מניו זילנד היתה כנראה הטיסות הכי קלות שאי פעם עברתי, ומדובר היה על טיסה מורכבת שבה היו לי שני קונקשנים (אחד בבנגקוק והשני באיסטנבול). היו לי בערך שעתיים בכל קונקשן כזה, ושני שדות התעופה ידועים בתור שדות תעופה ענקיים שבהם יש מרחקים עצומים בין הטרמינלים והשערים, ועדיין הצלחתי להגיע לטיסות ההמשך בזמן.

זה קרה בין השאר כי כל הטיסות שלי באמת יצאו בזמן, וכמה מהן אפילו כנראה כמה דקות לפני הזמן, ומשך הטיסה באמת היה כפי שהוא היה צפוי להיות.

---

הטיסה בהלוך היתה ההפך הגמור.

דווקא בטיסה הזו דאגתי למרווחים מאוד גדולים של בערך שלוש וחצי עד ארבע שעות כדי שאם חלילה אחת הטיסות תתעכב, לא אאחר לטיסה הבאה. כן השארתי לעצמי יומיים וחצי בניו זילנד לפני הטיול כדי להתרגל לזמן במדינה (שהוא 11 שעות לפני ישראל) ולתקלות למיניהן, שהנחתי שעלולות להיות בעיקר מסוג איבוד הציוד שלי. איבוד מזוודה במצב כזה הולכת לאיבוד – אז תהיה לי בעיה לקבל אותה חזרה במהלך טיול שבו אנחנו עוברים כל יום ממקום למקום.

לכן העדפתי שיהיה לי זמן מראש במיקום קבוע לכמה ימים כדי שהמזוודה תוכל להגיע אלי.

הטיסה מישראל לאיסטנבול יצאה בזמן, וקיבלתי כרטיסי עליה למטוס גם לטיסות הבאות, כאילו הכל עומד לצאת בזמן ואין בעיות מיוחדות. גם הגענו לאיסטנבול בזמן סביר, עברנו יחסית מהר את הבידוק הבטחוני בשדה – ואז חיפשתי מסך לראות בו מאיזה שער הטיסה שלי ממריאה.

ורק אז ראיתי שהטיסה נדחתה בארבע ומשהו שעות – בערך חצי שעה יותר מזמן ההמתנה שהיה לי בשדה התעופה הבא, בבנגקוק, כלומר גם אם הטיסה תצליח להקדים בקצת – אני מפספסת את הטיסה שלי מבנגקוק לניו זילנד.

אם רק הייתי פשוט ממתינה לטיסה שלי בשקט, רוטנת בלב על העיכוב, ומנצלת את הזמן לתאם את האיחור מול האכסניה שבה הזמנתי חדר, אוכלת ארוחת ערב, ומוצאת פינה שקטנה לנמנם בה – החיים שלי היו הרבה יותר קלים.

אבל אני החלטתי לקחת יוזמה – ולפנות לשירות הלקוחות. וזו היתה טעות ששילמתי עליה בכמה שעות של טרטורים ועצבים – לא רק מצידי אלא גם מצידם.

אם הנציגה היתה פשוט נותנת לי את המידע שאם אעלה על הטיסה באיחור יהיה מי שיחכה לי בבנגקוק עם פרטים על הטיסה הבאה שיוצאת פלוס ידאגו לי למלון וארוחות, ואולי אפילו היתה נותנת לי הערכת זמן מתי אגיע לניו זילנד אם היא היתה יכולה – ואני הייתי יוצאת ממנה מרוצה.

אבל היא הציעה לי לנסות לבדוק האם יכולה להיות לי טיסה חליפית שאגיע לניו זילנד בערך באותו זמן באיחור לא משמעותי, אבל כזו שתעבור דרך הונג קונג במקום בנגקוק, ואני כמובן הסכמתי. כשזה לא הצליח לה מיידית היא הציעה לי ללכת לאכול ארוחת ערב ולחזור בעוד שעה כדי לקבל פרטים.

הלכתי לאכול, שוטטתי קצת באינטרנט, ואז חזרתי לשירות הלקוחות – רק כדי לחטוף צעקות מאחראי המשמרת למה אני באה להטריד אותם. אז הנציגה שטיפלה בי קודם מיהרה להגיעה, אמרה לאחראי המשמרת שהיא מטפלת בי, ואז הציגה לי נציג אחר שיטפל בי כי המשמרת שלה הסתיימה.

הבעיה נבעה בעצם מהעובדה שהנסיעה שלי הורכבה משלוש טיסות שבהן טסתי עם שתי חברות תעופה: את הטיסה מישראל לאיסטנבול ואת הטיסה ממנה לבנגקוק טסתי עם טורקיש איירליינס, אבל מבנגקוק לניו זילנד טסתי עם תאי איירליינס, חברת התעופה הלאומית של תאילנד. את הטיסות של טורקיש איירליינס הנציגה יכלה לשנות בקלות – אבל הבעיה היתה שאם הם היו מבטלים את הטיסה שלי דרך בנגקוק כדי שאוכל לנסוע בדרך אחרת – זה היה מבטל לי גם את הטיסה חזרה איתם וזה היה יוצר כמובן בלגן בדרך חזרה.

הבעיה היא שאף אחד לא הסביר לי את זה – יכול להיות שהפקידה הצעירה יותר באמת רצתה לעזור ולא הכירה את הנהלים ולכן באמת רצתה לנסות. אבל כשהתחלתי לפנות לפקיד – במקום להגיד לי באופן ישיר שהוא לא יכול לשנות את לוחות הזמנים הוא יצר אצלי רושם שהוא ממשיך לנסות להעביר אותי לטיסה דרך הונג קונג. לכן זה יצר אינטראקציה שבה פעם בכמה זמן ניגשתי לדלפק כדי לבדוק מה קורה, ולא קיבלתי תשובה שהיתה לי ברורה.

הסיפור נגמר רק כשבשלב מסוים הבנתי שאם הולכים להעביר אותי לטיסה להונג קונג ולא אומרים לי מיד אני אאחר אליה ואז בכלל יהיה בלגן – ואז שאלתי ישירות את הנציג מה קורה והוא אמר לי שהוא לא הצליח להעביר אותי, והפנה אותי בעצם לנציגות אחרת שאמורה לטפל במקרים דומים, ואמר שהייתי אמורה לפנות אליהם במקור (מה שמעלה את השאלה אם זה היה המצב – למה לא הפנו אותי לשם מלכתחילה), והם ידאגו לי למלון ואז לטיסה בוקר אחרי.

לדעתי בשלב זה הם פשוט ראו בי נודניקית נוראית וניסו כך להיפטר ממני, אבל מצד שני אני מרגישה שהבעיה נבעה מזה שהם לא טיפלו בבעיה כמו שצריך, בין אם היה מדובר על להפנות אותי למקום אחר (לגבי זה אני קצת בספק) – ובין אם היה מדובר בפשוט להגיד לי ישירות שזה לא הולך לקרות.

בסופו של דבר בשלב זה רק רציתי למצוא פינה שקטה כדי לנמנם בה קצת בשעות לפני הטיסה. אבל כבר לא יהה מקום כזה בגלל השעה המאוחרת.

לפני שעליתי לטיסה לבנגקוק ניסיתי לשאול את צוות הקרקע מה לעשות, ועם המזל שלי ״נפלתי״ בהתחלה על עובדת חדשה שלא ממש ידעה מה להגיד לי, ואמרה שהיא תתייעץ עם עובדת ותיקה ושהיא תחזור אלי.

כשזה לא קרה ניגשתי לעובדת אחרת – והיא ייעצה לי שכשאגיע לבנגקוק פשוט אגש לדלפק של חברת התעופה כדי לבקש מהם לעזור לי עם הטיסה הבאה או כל שאלה אחרת שתעלה לי. כשהתלבטתי איתה לאיזה דלפק לפנות, של טורקיש שאיתה טסתי עד כה או של תאי איירליינס שאיתה אני אמורה לטוס הלאה, והיא הציעה לי לפנות לטורקיש כי הם אלו שגרמו לתקלה.