אחרי השיחה שלי עם הקואצ׳רית, היתה לה הערה אחת שמאוד מטרידה אותי – העובדה כמובן שאני מתראיינת כבר המון זמן ולא מצליחה למצוא עבודה, למרות שרוב מחפשי העבודה מצליחים למצוא עבודה מהר יותר, גם בתקופה הקשה הזו.
קל להסביר את זה בהרבה מאוד נקודות שהן לכאורה אובייקטיביות – כמו למשל שאני לא מעודכנת טכנולוגית ולכן קשה לי להגיע מלכתחילה לראיונות. או על כך שבגלל המצב הכלכלי הקשה בשוק יש המון תחרות על כל תפקיד, ולכן גם אם אני טובה הסיכוי שיהיה מישהו טוב יותר הוא תמיד גבוה. או שאני עובדת מבוגרת ויש דעות קדומות בשוק נגד עובדים מבוגרים.
ובמיוחד קל להתנחם בעובדה שאני לא היחידה שנמצאת במצב הזה – אני נתקלת מידי פעםבאנשים שמדברים על כך שהם מחפשים עבודה כבר למעלה משנה או שנה וחצי ללא הצלחה. אפילו אחת התלמידות האחרות שאיתי בקורס המקצועי שהיא בעלת ותק דומה לשלי מדברת על זה.
אבל מצד שני – עם הזמן אני מרגישה יותר ויותר שיש פה בעיה שהיא מעבר למצב כלכלי גרוע או מזל רע.
אני מודה שעם כל הרשומות שכתבתי כבר על חיפוש העבודה שלי – אני לא זוכרת אם פרסמתי תיאור יסודי של החיפוש הקודם שלי, או שרק כתבתי אותו בטיוטה כזו או אחרת ומחקתי אותו.
כי לחיפוש הקודם שלי בתחילת 2020 – הגעתי ממש לא מוכנה לראיונות. מעבר לפער הטכני שלי, הייתי מגיעה לחלק משמעותי מהראיונות שנקבעו לי, ולא היה לי מושג איך לפתור את השאלות שנתנו לי למרות שהן היו אמורות להיות מוכרות לי. רק אחרי לא מעט כשלונות והתייעצות בקבוצות פייסבוק מקצועיות גיליתי שיש דרכים לתרגל שאלות כאלו – וכשהתחלתי לתרגל, מהר מאוד התחלתי להתקדם ביותר ויותר תהליכי ראיונות, ואפילו בצורה טובה.
אבל גם אז, היו כמה תהליכים שבהם למרות ש״התראיינתי טוב״ לא התקבלתי, כי היה לי פער מקצועי מסוים שהמראיינים חששו ממנו. זה לא שהם לא היו מודעים אליו לפני הראיונות – אבל עדיין מסיבה כזו או אחרת העדיפו לראיין אותי. פעם אחרי ראיון שני בחברה כזו, המנהל האחרון שראיין אותי (היו שניים) ממש התקשר אלי והסביר שהוא התלבט מאוד אבל בסוף העדיף לא לגייס אותי, והוא ממש ישב איתי ועבר איתי על משרות שהיו פתוחות בחברה שלהן אולי לא היו לי פערים, אבל לא הצלחנו למצוא לצערו (ולצערי) חברה כזו.
כתבתי על התופעה הזו הודעה בפורום קצת ״קשוח״ של הייטק שמצאתי במקום כזה או אחר באינטרנט, ואחד המשתתפים הסביר לי שם שלא פעם כשמגיע מועמד שנשמע מבטיח מאוד (לרוב כזה עם המון שנות ניסיון) שיכול להתגלות כ״תותח״ – הם יראיינו אותו, בהנחה ש״תותח״ כזה יוכל בקלות להשלים את הפער, ואז לתרום הרבה מהידע והיכולת שלו לחברה ולהוביל פרוייקטים יחסית מהר.
אבל הוא גם אמר שכמראיין הוא רואה שלרוב זה לא המקרה, ולרוב פשוט מדובר על מרואיינים ״רגילים״ עם יכולות ״רגילות״ – ולכן מבחינת החברה כנראה יהיה פחות רצון לגייס אותם עם שכר יחסית גבוה שאמור להתלוות לוותק הזה כי ייקח לו זמן ״להיכנס לעניינים״. במיוחד כשמקומו אפשר לשכור מישהו בלי פערים, שייכנס מהר יותר לעניינים כי יש לו כבר את הידע, וגם אם יש לו פחות וותק הוא ייכנס לעניינים מהר יותר ובשכר נמוך יותר.
ובמובן מסוים הוא צודק – בכך שאני לא ״גאונת הדור״. הכרתי בסביבת העבודה שלי כמה מתכנתים מוכשרים כאלו שהיו בתפקידי הובלה שונים, ובהחלט היה להם מעבר לכשרון אישי גדול בתחום גם תכונות אישיות של יכולת ללמוד עצמאית ולדעת להבין מערכות ואת הצרכים שלהן בצורה רוחבית טובה.
אבל למרות שאני בהחלט לא ״גאונת הדור״, אני חושבת שאני עושה עבודה טובה כמתכנתת ממוצעת – לפחות כשניתנת לי הזדמנות לעשות את זה.
בסופו של דבר מצאתי עבודה, למרות שכידוע פוטרתי ממנה בסוף.
אבל התהליך היה כזה שבהתחלה היה לי קשה להתראיין כי הגעתי לא מוכנה לראיונות, אבל כשעבדתי על זה – התחלתי להשתפר ביותר ויותר מהם, עד שתוך כמה חודשים מצאתי תפקיד אחר.
אבל הפעם הגעתי לתהליך החיפוש כבר עם הידע והניסיון של איך להתכונן לראיונות עבודה. ואכן בתהליך הזה לא היו לי אירועים שבהם היה לי ״בלק אאוט״ – היו אמנם שאלות שהתקשיתי בהן או שנתתי להן תשובה לא טובה, אבל גם בשאלות שבהן לא היה לי מושג איך לענות הצלחתי להגיע לכיוון חשיבה כזה או אחר.
אז למה בעצם אם הגעתי לחיפוש מוכנה יותר – הרבה יותר קשה לי למצוא עבודה?
התשובות שלי לא מספיק מדויקות
ראיונות עבודה בהייטק הם לא רק טכניים, גם כשהראיונות עצמם טכניים.
הכוונה היא שהם בוחנים לא רק האם התשובה שהמועמד נכונה או לא נכונה – אלא גם איך הוא חושב עליה. מועמד שמראה יכולת מחשבה (גם אם התשובה שלו לא בהכרח אידאלית) כנראה ייחשב למועמד טוב יותר ממי שמסוגל לדקלם כמו תוכי את התשובות האידאליות, אבל לא מסוגל להתמודד עם שינויים בתנאים של השאלה, או לא מסוגל להסביר לעומק את הפתרון.
עוד נקודה שחשוב לדבר עליה היא שהשאלות שנשאלות הן לא ממש משהו שלרוב אנחנו מתמודדים איתו בעבודה – אלא שאלות שהן קצרות וספציפיות לראיונות, ולכן לא פעם מתכנתים מתקשים להתמודד איתם בלי לתרגל אותן.
בגלל שהבנתי את העקרון שלהן ותרגלתי לא מעט מהן עבסבב החיפושים הקודם וגם בזה הנוכחי – היו לי גם ראיונות שבהם הסתדרתי טוב עם השאלה שניתנה לי. הצלחתי לתת מהר את התשובה הנכונה, התמודדתי טוב ומהר עם שינויים שביקשו ממני, והשיחה זרמה. מן הסתם אותם עברתי, ואפילו עם התלהבות מסוימת של המראיינים.
אבל בהרבה אחרים, התשובה שנתתי היתה טובה, אבל חלקית.
למשל לפני כמה שבועות הייתי בראיון פיזי בחיפה. השאלה הראשונה שנתנו לי היתה שאלה כזו, ובהתחלה באמת נתתי תשובה ובה שהתייחסה לכל מיני בעיות שיכלו לעלות, וכתבתי תשובה מסודרת לבעיה.
אבל אז אני פתאום חשבתי על עוד בעיה שיכלה לקרות, והעליתי אותה – אבל לקח לי זמן לעלות על פתרון למרות שזכרתי בקווים כלליים את מה שהיה אמור להיות הפתרון שלה. אבל כשהמראיין שלל את הפתרון נתתי שהיה בכיוון הכללי של הפתרון הנכון, וזה בלבל אותי ונתתי פתרון אחר שלא היה קשור עד שהמראיין עצר אותי.
בבית בדקתי את התשובה לשאלה – והתשובה הראשונית שלי היתה בכיוון הנכון, רק הייתי צריכה לחלק משהו במקום להכפיל אותו. סביר להניח שעכשיו אזכור את הפתרון לזה, אבל בראיון עצמו זה לא הספיק.
יכול להיות שאם החלק הראשון של השאלה היה מספיק טוב, בסבב החיפוש הקודם שלי היה כנראה סיכוי לא רע שהיו מעבירים אותי לשלב הראיונות הבא כדי שמראיין נוסף יתרשם ממני.
ואם המראיין היה מרגיש ״כימיה״ איתי, ייתכן שאפילו הייתי עוברת עם המלצות חמות, כי בעיניו עצם העובדה שרוב העבודה נעשתה בצורה טובה היתה מה שחשוב פה. יכול גם להיות שבמצב כזה מראיין היה מנסה לעזור לי להגיע לתשובה הנכונה כשהתקשיתי אבל הייתי בכיוון הנכון בכך שהוא היה רומז לי ומכווין אותי.
כיום כנראה בגלל שיש הרב מאוד מועמדים והסיכוי שמישהו יתן תשובה טובה מיד גדול יותר – כנראה שקל יותר לוותר על מועמדים שהם לא מושלמים, גם אם הם מראים יכולת חשיבה.
יש יותר ויותר סבבי ראיונות
עד ליפוש העבודה הקודם שלי, תהליך ראיונות למתכנתים בהייטק היה לרוב מורכב מראיון טכני ראשוני עם מתכנתים בכירים או ראש צוות, אז ראיון טכני ואישיותי עם מנהל המחלקה – ובסוף ראיון עם נציגה או מנהת משאבי אנוש. היו לפעמים חברות שבין לבין היו נותנות תרגיל במשרדים או תרגיל בית קצר כאחד השלבים, לרוב בשלב ראשוני.
מעבר לזה, הראיונות עצמם היו קצרים יותר – משהו בין חצי שעה לשעה.
אבל כיום לרוב הראיונות מתחילים בשעה, אלא אם מדובר על שיחה מאוד ראשונית של להכיר את המועמד והרקע שלו לפני שמזמינים אותו בכלל לראיונות מקצועיים ״אמיתיים״. וזה מעבר לעובדה שאיכשהו יש יותר ויותר שלבים.
קחו לדוגמא תהליך ראיונות שהיה לי ביוני או יולי לחברה בטחונית כזו או אחרת.
הראיון הראשוני שלי איתם היה מול שני מתכנתים בכירים או מנהלים זוטרים באמת שהיה אחד הטובים שלי. עלו בו שתי שאלות מהסוג שדיברתי עליו שאיתן התמודדתי ממש ממש טוב, וקידמו אותי לסבב הראיונות הבא שהיה עם שני מנהלים בכירים יותר.
בעבר ראיונות כאלו עם מנהלים בכירים היו גם באוריינטציה טכנית, אבל קצת פחות בכל מה שקשור לתרגילים מעשיים, אלא יותר בכל מה שקשור למעבר על פרוייקטים שעשיתי, או לכל היותר שאלה קלילה כזו או אחרת.
אבל הפעם הראיון מולם כלל גם שתי שאלות טכניות אחרות – אחת שהכרתי והלכה לי טוב, והשניה היתה במקרה כזו שלא הכרתי, אז נפלתי בה.
ואז היתה להם עוד שאלה טכנית בסיסית שהיתה אמורה להראות עד כמה אני מכירה את השפה שבה הם עובדים – אבל לא היה לה שום קשר לעבודה השוטפת שלי בשפה (כמי שעבדה בה למעלה מ 15 שנה). זה פשוט היה סוג המידע שלא צריך אותו אלא במקרים מאוד ספציפיים, ויש לי רושם שגם הם לא היו זקוקים למידע הזה באופן שוטף אלא חשבו שזו שאלה ״מגניבה״ ו״קשה״ בלי להתייחס לחוסר הפרקטיות שלה.
במצב כזה שיש המון שאלונים טכניים, יש לחוסר הדיוק שלי סיכוי גבוה יותר להתגלות.
אני אוהבת תרגילי תכנות – אבל איטית בהם
כיום יש נטיה לא פעם לתת ראיונות שבהם אנשים ממש ״מתכנתים״ כחלק מהראיון.
המצבים שאני מעדיפה הוא שנותנים לי תרגיל ואני צריכה להגיש אותו תוך פרק זמן מסוים, בלי מגבלה ספציפית על כמה אני משקיעה בו בפרק הזמן הזה.
למשל בינואר או פברואר האחרון קיבלתי תרגיל והייתי צריכה להגיד תוך כמה ימים אני מגישה אותו בהסתמך על הערכת זמן שאני נתתי, שכללה למשל את העובדה שהייתי צריכה ללמוד משהו חדש עבורו.
כשהגשתי אותו המראיינת נתנה לי עליו כמה הערות טובות – למרות שבסוף לא עברתי את השלב הזה, בין השאר כי לא בדיוק הצלחתי ״לקלוע״ לראש שלה. אבל היא כן שיבחה אותי על זה שכתבתי קוד עובד ושהצלחתי תוך זמן מוגבל ללמוד את הדברים החדשים שהייתי צריכה ללמוד ולכתוב בשפה שבה לא כתבתי בעבר.
אבל המבחנים האלו לא פעם נעשים במצב שבו אני צריכה לכתוב קוד ממש לפני מראיין ולהסביר לו מה אני עושה – וכל זה בזמן מוגבל. ואני לרוב מרגישה שאני כותבת את הקוד בצורה איטית מידי, ושזה משפיע על איך אני נתפסת.
מעבר לזה, אני אישית לא פעם כותבת משהו ואז עם הפיתוח מבינה דברים – ואז צריכה לשנות אותם.
יכול להיות שאלו דברים שאפשר לצפות שאשים אליהם לב מראש כמתכנתת ותיקה, אבל מעבר לעובדה שראיון הוא לא תהליך עבודה נורמלי (במובן הזה שהוא מוגבל בזמן ונעשה ברמת לחץ שלרוב אין לי בעבודה). אבל אני כבר שנים חושדת שיש לי הפרעות קשב וריכוז שמשפיעות על העבודה שלי, ובולטות במיוחד במצבים כאלו. אני די עובדת בבלגן בשוטף – ולרוב פשוט מתקנת דברים כשאני מגלה טעות בבדיקה ולא בהכרח אחשוב על דברים מראש.
בעבודה שוטפת זה כנראה משפיע אבל לא הרבה – אלו מצבים שבהם למשל משימה תיקח לי קצת יותר זמן ממה שהיא תיקח לאדם אחר. לרוב זה משהו שאני יכולה לספוג בזה שאעבוד קצת יותר זמן ואשאר בעבודה עוד חצי שעה או שעה בסוף יום עבודה כדי להשלים משהו שכנראה אדם רגיל היה מצליח להספיק ביום עבודה רגיל או קצת פחות אפילו אם הוא ממהר במיוחד.
השבוע היה לי מבחן כזה בחברה שהיו לי בה שני ראיונות קודמים שבהם הצלחתי כנראה להרשים – והתפספס לי תהליך שנראה היה מבטיח.
הדרישות ממני גבוהות כי מצפים ממני כמתכנתת ותיקה להיות ״מבריקה״
זו כבר נקודה שכתבתי עליה קודם. כמתכנתת עם ניסיון קטן יותר, היתה יותר סלחנות כלפי אי דיוקים מהסוגים שדיברתי עליהם. למשל היה חשוב יותר להראות יכולת חשיבה, עם הבנה שאולי חלק מהבחירות הפחות טובות שעשיתי או הטעויות שעשיתי נבעו מחוסר ניסיון, ועם הזמן והניסיון אשתפר. אבל הסלחנות הזו נעלמת עם הזמן והציפיה היא שכמתכנתת מאוד ותיקה הם לא יקרו לי – וזה לא בהכרח תואם מציאת.
ואני חושבת שזה משהו שבשילוב עם הקשיים האובייקטביים (משבר כלכלי, שוק מוצף במועמדים, ניסיון בעייתי) מונע ממני למצוא עבודה למרות שאני כן מידי פעם מצליחה להראות פוטנציאל טוב.
התיירת המקרית 
אני לא מבין כלום, באמת.
אבל אני יודע שהרבה מתכנתים, אנשי היי-טק, כשהם מפוטרים מכל סיבה שהיא מקפידים מאוד ללמוד ולשמור על כך שלא יהיה להם פער אף פער של ידע מאף סוג.
כתבת בתגובה אחרת, שהמדריכה בקורס שאת עושה אמרה לך שכמתכנתת וותיקה לא צריכה להיות לך בעייה ללמוד שפה חדשה.
הבעיה היא שהשוק מלא במתכנתים צעירים, עם ידע הכי מעודכן, ושהשכר שלהם אינו גבוה כמו של מתכנתת וותיקה. אולי הגמישות שלהם, הזריזות שלהם "נמכרת" יותר מהניסיון שלך.
את משקפת בצורה ברורה מאוד את המכשולים. אני לא כלכך בטוח שיש מצב, אם את עוברת ראיונות היטב או טוב מאוד, הסיבה שלא הצלחת "לקלוע לראש שלה". היא הרי משקפת את החברה, את מטרות החברה ואת הסינון שהחברה עושה, כשהיא נציגה של החברה.
מה לדעתך הפתרון?
אהבתיLiked by 1 person
אתה לא ממש מדייק בדברים שלך.
בוא ואנסה לתת לך דימוי מהעולם של הוראת הספרות: נניח ויש מורה לספרות מבריטניה עם 20 שנות ניסיון שמחליט לעלות לישראל. הוא מבין גדול בספרות, במיוחד בספרות אנגלית, אבל לא ממש יודע עברית.
אבל מבחינתו זו לא בעיה – הוא עולה לארץ, לומד עברית באולפן, ומבחינתו הוא רוצה להתחיל ללמד. רק מה? למרות הידע הנרחב שלו בתחום הספרות, הוא לא מכיר ספרות עברית, במיוחד לא בשפת המקור. מעבר לזה, העברית שלו עדיין חלשה יחסית והוא לא מסוגל עדיין להבין לעומק את השפה שעולה בספרות עברית ברמה גבוהה.
זה לא מבטל את העובדה שכמורה ותיק יש לו הרבה ניסיון בתחומים מקצועיים מסוימים כמו למשל היכרות מעמיקה עם ספרות אנגלית וקלאסיקות מכל העולם, וכנראה שיש לו כלים להתמודד עם כיתה מופרעת או לגרום לתלמידים להתעניין בחומר, שאלו דברים שמרה לומד עם הניסיון.
אז כשבית הספר צריך לבחור בין מורים, הם כנראה יעדיפו מישהו שהעברית שלו טובה יותר ושיש לו כבר את הידע הנדרש בספרות עברית, גם אם יש לו פחות ניסיון פדגוגי – כי מה לעשות שגם אם הניסיון שלו הוא של פחות שנים, יש לו ניסיון בכל התחומים שצריך ולא רק בחלקם.
אז שה משהו שמקביל ללימוד שפת מחשב – מעבר לזה שנדרש תרגול שוטף ואינטנסיבי שלה ברמה יומיומית כדי להפוך אותה לשפה מדוברת, יש הרבה ״חבילות״ מסביב שצריך ללמוד כדי באמת להפוך מישהו שיודע את השפה, במיוחד ברמה גבוהה שנדרשת מעובד ותיק. במצב כזה, אם יש שפה שאני כבר יודעת בצורה טובה, שווה לי להשקיע בחבילות שלו שאני לא מכירה מאשר ללמד שפה שאני לא מכירה שדורשת הרבה יותר חבילות שאני לא מכירה, במיוחד כשזה יפתח לי את אותו מספר של משרות ויהיה כנראה הרבה יותר קל לי להוכיח יכולת.
זה כמו שאני מניחה שאני אגיד שבשלב זה אם אני יודעת אנגלית וספרו אנגלית טוב – אולי שווה לי לעשות הסבה למורה לאנגלית כשפה זרה במקום ללמד ספרות.
וזה לא שלא הרחבתי ידע בתקופה הזו – אני עכשיו למשל עוברת את רוב הראיונות שבוחנים הסתכלות מערכתית על מערכות, שזה תחום שלא הכרתי בכלל לפני שפוטרתי. או למשל יש את השפה שעבדתי בה עד הקורונה – כיום אני מכירה אותה הרבה יותר לעומק ממה שהכרתי אותה בתקופה שבה עבדתי בה בדיוק בגלל לימוד עצמי כזה.
ודרך אגב, השכר של מתכנת צעיר שהוא לא מתחיל אלא עם ניסיון מסוים לא בהכרח יהיה נמוך יותר משלי, במיוחד לא בצורה משמעותית – אבל כמתכנת צעיר הוא כנראה יהיה פחות יציב במקום העבודה. יש שיקולים לכל מיני כיוונים כשבוחרים עובדים.
אהבתיLiked by 1 person
הבנתי, תודה על ההסבר.
ובכל זאת – האם יש פתרון?
אהבתיLiked by 1 person
כנראה שרק תרגול וסבלנות, והמתנה שמצב השוק ישתפר.
אהבתיLiked by 1 person
יש סוג של סתירה במה שאומרים לך – אי אפשר, ולא משנה באיזה תחום, להכיר הכל, ואת הכל בצורה מעמיקה. יש המון שפות תכנות, וכל שפה המון סוגים של עבודה. אתה צודק שלמתכנת יותר קל ללמוד שפת תכנות חדשה, אבל יש הבדל בין ללמוד שפה (גם אני "למדתי" גרמנית וצרפתית) לבין להיות מומחה בה (בוא נגיד שספרות קלאסית כנראה שלעולם לא אכתוב). "ללמוד הכל" זה די כמו תואר כללי באוניברסיטה, ומתאים כנראה לעבודות שדורשות תכנות די בסיסי וזה בדיוק כמו שרופא יגיד לך שהוא מעודכן ומכיר את כל תחומי הרפואה ומומחה להכל. ככה בדיוק מתכנת שפוטר באפל כנראה יוכל לתכנת גם בלינוקס ומייקרוסופט וC וכמעט בכל שפת תכנות, אבל אדם שכבר מומחה בשפה מסויימת, יענה על שאלה בראיון מהר יותר ויתן קוד יותר יעיל, וכאן בדיוק אותו מתכנת יפול באותו ראיון.
ולעדי – אל תתייאשי. בסוף תמצאי מה שמתאים לך.
אהבתיLiked by 1 person
אור –
לא כתבתי "ללמוד הכל". ציטטתי את עדי, שציטטה את המדריכה שלה בקורס.
אין לי שמץ מושג בעניינים האלה, וכך פתחתי את תשובתי.
בכל מקרה, תודה על ההסברים.
אהבתיאהבתי
העצה של המדריכה היתה אמירה כללית ולא עצה פרטנית שמישהו עם ותק יכול ללמוד שפה – זה לא אומר שזה פתרון פרקטי למה שאני צריכה.
אהבתיאהבתי
יש סוג של סתירה במה שאומרים לך – אי אפשר, ולא משנה באיזה תחום, להכיר הכל, ואת הכל בצורה מעמיקה. יש המון שפות תכנות, וכל שפה המון סוגים של עבודה. אתה צודק שלמתכנת יותר קל ללמוד שפת תכנות חדשה, אבל יש הבדל בין ללמוד שפה (גם אני "למדתי" גרמנית וצרפתית) לבין להיות מומחה בה (בוא נגיד שספרות קלאסית כנראה שלעולם לא אכתוב). "ללמוד הכל" זה די כמו תואר כללי באוניברסיטה, ומתאים כנראה לעבודות שדורשות תכנות די בסיסי וזה בדיוק כמו שרופא יגיד לך שהוא מעודכן ומכיר את כל תחומי הרפואה ומומחה להכל. ככה בדיוק מתכנת שפוטר באפל כנראה יוכל לתכנת גם בלינוקס ומייקרוסופט וC וכמעט בכל שפת תכנות, אבל אדם שכבר מומחה בשפה מסויימת, יענה על שאלה בראיון מהר יותר ויתן קוד יותר יעיל, וכאן בדיוק אותו מתכנת יפול באותו ראיון.
ולעדי – אל תתייאשי. בסוף תמצאי מה שמתאים לך.
אהבתיLiked by 1 person
תודה על העידוד.
רק לחדד את מה שכתבת לגבי שפות מחשב: כל שפה מגיעה עם ״צורת חשיבה״ משלה. יש למשל שפות כמו C, C++, Rust, Go שעוסקות בתחומים שבו אנחנו רוצים שהקוד ירוץ מהר. אבל מעבר להכיר את השפה – צריך גם להבין איך לחשוב על המהירות כשכותבים בהן קוד, משהו שצריך לתרגל.
יש שפות אחרות כמו ג׳אווה / ג׳אווה סקריפט / פייתון. / PHP שמשמשות לכתיבה של תוכנות ברשת. אבל לא פעם יש מעליהן הרבה מאוד ״חבילות״ (שאפשר אולי לקרוא להן הרחבה של השפה במובן מסוים) כדי לגרום להם לרוץ בצורה יעילה וכדי לחסוך למתכנתים הרבה כתיבה של דברים בסיסיים. אבל זה הופך את הלימוד למורכב יותר וארוך יותר – וגם לדעת ולהבין איזה הרחבות הכי ״שווה״ לו ללמוד. וזה לוקח זמן והבנה של מה ללמוד שזה לא ברור מאליו.
אהבתיאהבתי
תודה על ההסברים. אני. הדיוט גמור.
אהבתיLiked by 1 person
מה שחשוב בימינו היא היכולת ללמוד ולהשכיל.
אהבתיLiked by 1 person
עדי, החידוד שלך ברור לי. אל תשכחי שאני בעצמי מתכנתת בכמה שפות. לא מתכנתת כמקצוע, אלא כמו שאני מדברת צרפתית (מהתגובה למעלה). הרעיון היה רק להסביר לאריק שהבדלים בתחומים שקשורים בתכנות גדולים כמו בכל תחום כללי אחר, וככה רמות ההתמחות – אני יכולה לעבוד בכמה שפות תכנות, אבל אני לא מומחית. את מומחית.
אהבתיLiked by 2 אנשים
ברור לי שאת יודעת לתכנת – את ההסבר כתבתי לקוראים אחרים שלא מכירים את התחום.
אהבתיאהבתי
קשה לי שלא לחזור בכל זאת לנושא הגילנות. כלומר, הרתיעה מלהעסיק עובד מבוגר – אפילו מעל גיל 45. אני זוכרת שגם כשעוד עבדתי בתחום היה קשה עד בלתי אפשר לעובדים בגילאים מבוגרים לקבל עבודה, אלא אם הם כמובן מנהלים בכירים ונוחתים במישרת ניהול כלשהי.
זה נכון בהרבה תחומים אבל בתכנות יותר מהכל, להרגשתי. אמנם אני כבר שנים לא מחוברת לתחום ועוד לפני כן שנים לא עסקתי בתכנות עצמו, אבל זה מה שאני מרגישה.
ואולי בגלל זה אני כן הייתי מנסה לבדוק איפה את כן יכולה להשיג עבודה כלשהי…"ליד" התכנות בתחום ההיי טק או באזורים אחרים לגמרי………אבל זו אני כמובן ואינך מחויבת להסכים איתי, וברור לי שבכל מקרה כזה יהיה מדובר במשכורות אחרות לגמרי.
מצטערת שזה המצב ומאחלת בכל זאת שפתאום תנחת עלייך העבודה שבדיוק תתאים לך גם מבחינת עניין, וידע והן מבחינת התנאים…
אהבתיLiked by 2 אנשים
תודה.
לגבי גילנות בהייטק – זה נושא מורכב. כי בעצם ההייטק הפך להיות תעשייה כפי שאנחנו מכירים היום התחילה באמצע שנות התשעים. הכוונה היא תעשייה שמשתמשת באינטרנט השפות והטכנולוגיות שלה כל הזמן מתעדכנות, לא פעם מהר מאוד – ובמקביל המון בוגרי תואר צעירים התקבלו לתחום במספרים שלא היו מוכרים קודם לכן.
בזמנו באמת היה הבדל טכנולוגי משמעותי בין ״הדור הישן״ לבין ״הדור החדש״. למשל כשעבדתי בתפקיד הראשון שלי בהייטק – העובדים הותיקים ברובם המכריע עבדו בקובול, ובורי התואר הטריים עבדו בשפות וטכנולוגיות יותר חדשניות בפרוייקטים חדשים שהתחילו להכתב אז. הגיוס הכמעט יחידי שאמדוקס הצליחה לעשות לתפקידי קובול היה של אנשים בוגרי תארים אחרים שרצו לעשות הסבה להייטק ולא בהכרח ידעו שקובול היא שפה מיושנת שתגביל אותם הלאה.
ולא פעם ראיתי שנושא ה״גילנת״ קרה לא פעם בעיקר למתכנתי הקובול בחברה. כלומר בתקופה שבה אני הייתי בת 27 – 30 דיברו על זה שבני 35 הם כבר ״זקנים״ בהייטק (כי אלו היו האנשים המבוגרים בתחום שהגיעו ברובם לפני שההייטק הפך לפופולרי), חלק גדול מאלו שפוטרו ולא הצליחו למצוא עבודה היו כאלו שבאמת היו אלו שתכנתו בקובול ולא עברו לכתיבה בטכנולוגיות חדשניות יותר.
אינ לא אומרת שאין שיקולים של גיל בהייטק. אני חושבת שכיום כשיש הרבה חבר׳ה מהדור שלי או קצת בוגרים יותר שהיו הראשונים שנכנסו לתחום, שלא כולם הפכו להיות מנהלים או מובילים טכניים, בהחלט עולות שאלות לגבי היכולת שלהם להשתלב בחברה שחלק גדול מהעובדים שלה צעירים – האם הם יצליחו לתקשר טוב עם הצעירים? האם יש להם את האנרגיה להשקיע בעבודה כמו בני עשרים ומשהו או שלושים ומשהו? ואיך מתמודדים עם מצבים שבהם העובד מבוגר ויכול להיות מצב שהוא יצטרך לעבוד תחת מנהל שצעיר ממנו באופן משמעותי? האם העובד המבוגר יקבל את הסמכות של המנהל – או שהוא לא יקבל את הסמכות ויעשה מה שבא לו ויזלזל במנהל (וכך יפגע במעמד של המנהל ובעבודה השוטפת)?
לדעתי זה משהו שקורה בחברות שהן סטראטאפים שעיקר העובדים בהם הם צעירים (ובינינו גם גברים, ואז גם קשה לנשים להשתלב בחברות האלו בלי קשר לגיל) אבל אני חשובת שהשאלה היא עדיין ברובה(!!) עניין טכנולוגי.
והגישה הזו של ״להכניס את הרגל״ לחברה כדי להתקדם בה בעתיד היתה באמת טכניקה טובה בעבר, אבל כיום יכולה לפגוע יותר מאשר לעזור בגלל ״ענייני תדמית״ – כלומר מי שהתפשרה על משרה של מזכירת קבלה כנראה לא תהיה טובה מספיק כדי להפוך חזרה למתכנתת.
אהבתיאהבתי
המצב באמת לא פשוט… מקווה שתימצא לך בקרוב משרה מתאימה
אהבתיLiked by 1 person
תודה!
אהבתיאהבתי