אחרי השחיה עם הדולפינים, היינו אמורים לנסוע לעיר קאיקורה כדי להשתתף בשייט שבו היינו אמורים לראות לוויתנים. אז לקאיקורה אכן הגענו – ואחרי צעדה מהירה לכיוון נקודת היציאה של השיט, גילינו שבגלל תנאי מזג האוויר השייט בוטל. התשלום למי ששילם מראש כמובן הוחזר, אבל המדריכים החליטו לקחת יוזמה ולנסות לחפש אפשרות אחרת: טיסה מעל הים שבה אפשר לראות את הלוויתנים.
בקריאה מחדש של הספר ״חוויה ניו זילנדית״ של שפרה הורן, ראיתי שגם היא השתתפה פעם בטיסבה כזו לאיתור לוויתנים. זכרתי עוד מספרה הקודם ״חוויה יפנית״ שהיא חרדה מטיסות והחוויה של הטיסה במטו הקטן והלא יציב אכן היתה לה קשה (למרות שבנה מאוד נהנה מהסיור), ולמזלו רק בדיעבד בן זוגה הניו זילנדי של שפרה הזהיר אותם שהספינות האלו ובמיוחד המטוסים לא בהכרח מתוחזקים בצורה טובה ולוקחים סיכונים מיותרים…
אני אישית ויתרתי על החוויה גם בלי לזכור את האזהרות שבספר, ובדיעבד אלו שניסו בכל זאת להצטרף גילו שגם הטיסות בוטלו בגלל תנאי מזג האוויר בים, והם סתם בזבזו זמן על הניסיון הזה. אנחנו במקום כל זה פשוט הסתובבנו באחד החופים של העיר, ואז בעיר עצמה כדי לאכול משהו.
שימו לב לכך שגם פה יש את שיחי התורמוס הצהובים הפולשים…
אני מודה שמשהו בשם של העיר נשמע לי מוכר, ורק מאוחר יותר הבנתי שהשם של העיר מזכיר לי את העיר קוקורה ביפן – עיר שהיתה מועמדת להיות היעד של הפצצה הגרעינית השניה ביפן.
המטוסים עם הפצצות אכן הגיעו לעיר בתשיעי לאוגוסט 1945, אבל בגלל מזג האוויר המעונן באיזור אי אפשר היה להטיל את הפצצה מהמטוס בלי ראדאר – ולכן היתה החלטה לא להטיל אות אלא לפנות ליעד המשני, נגסאקי.
בערב שהינו באתר קמפינג שהיה בין השאר חווה שבה גידלו בקר וצאן.
בקר וצאן הם תחום מאוד ״חם״ בחקלאות הניו זילנדית, ויש הטוענים שיש בניו זילנד יותר כבשים מאשר בני אדם. האוסטרלים שביניהם ובין הניו זילנדים יש מעין תחרות ידידותית גם יטענו שיש יחסים חמים מאוד בין הניו זילנדים לבין הכבשים שלהם.
הפרות והכבשים לא גדלות בדירים כמו שאנחנו מכירים בארץ, אלא ממש מסתובבות כל היום בשדות רחבי ידיים ואוכלות את הדשא שגדל שם פרא. ייתכן שזו הסיבה לכך שאיכות הבשר בניו זילנד היא מאוד גבוהה.
הבעיה היא שהנפיחות של אותם בעלי חיים משפיעות מאוד לרעה על איכות הסביבה, וניו זילנד היא מדינה שמאוד מקפידה על הנושא – וכמובן שיש דיון על עד כמה חקלאות של גידול בקר וצאן היא ברת קיימא.
אנחנו בכל אופן היינו צריכים לוודא שאנחנו לא מקימים את האוהל מעל קקי של פרות. נראה לי שכולנו הצלחנו בזה.
התיירת המקרית 
התמונות יפות.
חבל שלא יצא לכם לראות לוויתנים… זה מאוד מרשים
אני לא רואה איך גידול בקר וכבשים יכול להיחשב "בר קיימא"… אבל העיקר שלא ישנתם על קקי 🙂
לא הכרתי את הסיפור על קוקורה ביפן
אהבתיLiked by 1 person
יצא לי לראות לוויתנים באלסקה, ולרוב רואים רק סנפיר או זנב. מאוד נדיר לראות אותם קופצים ממים.
וגידול בקר וכבשים במידה יכול להיות כזה – במיוחד אם ימצאו דרך לדגל אותם במעבדה.
אהבתיאהבתי
כל בעל חיים, כולל בני אדם, פולט מתאן. הבעייתיות בחיות משק, בהקשר של נזק למערכות אקולוגיות, הוא כשמדובר בגידול תעשייתי, שכולל צפיפות, הריסת שטחים טבעיים, האבסה לא טבעית והרבה פעמים גם שימוש באמצעים כימיים. בדוגמה שאת הראית, מדובר במספר קטן יחסית של חיות משק ש"נודדות" ממקום למקום מבלי ליצור לחץ אקולוגי על שום שטח. לדוגמה: אין כמויות אדירות של צואה אבל יש מספיק כדי ליצור דישון; הן חיות על שדה ובעלות יכולת להסתגל לישנויים במזג האוויר – אין צורך בבנייה של מתחם מיוחד. הגידולים האלה לא רווחיים במיוחד ועיקר האינטרס בשמירה על חקלאות כזו הוא אקולוגי ולפעמים גם תיירותי.
אהבתיLiked by 1 person
אבל כמות פרות וכבשים בניו זילנד מטורפת – למעל מ 23 מיליון כבשים, וכמעט 10 מיליון פרות (לחלב ובשר).
אהבתיאהבתי
גידול בקר וכבשים יכול להיות בר קיימא. הם נמצאים במשך זמן מאוד מוגבל על שטח האדמה. בזמן הזה הם אוכלים את הצמחים וגם מוסיפים "דשן". כל כמה שבועות מעבירים אותם לשטח אחר, כדי לוודא שאין עומס אקולוגי בשום מקום. בסופו של דבר, גם חיות המשק שמחות וגם השטח עצמו מתקיים בצורה מאוד אקולוגית. זה חשוב בעיקר באזורים בהם שפע המינים מוגבל (קשה לדעת אם זה המקרה גם כאן).
בארץ יש רעיון דומה, בו מגדלים חמורים בפרדסי (?) תמרים. החמורים אוכלים את הדשא ומפיצים "דשן", וככה ניתן לחסוך שימוש ברסוס ודישון. למרות שבארץ הגידול עצמו לא אקולוגי בעליל.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שחלק מהבעייתיות בבקר וצאן זו העובדה שהם בין פולטי המתאן הגדולים ביותר בעולם – הם פשוט פולטים את הגזים כחלק מתהליך העיכול שלהם, ובכך תורמים לאפקט החממה.
אהבתיאהבתי
צחקתי בלי סוף על האוהל לא על "קקי של פרות".
גם לנו היתה אכזבה דומה, לא באוסטרליה כי אם ביפן. הגענו לאכסניה למרגלות הפוג'י. למחרת הודיעו לנו שכל הסיורים, העלייה ברכבל מבוטלים.
הצילומים יפהפיים.
אהבתיLiked by 1 person
שישנים בשטח צריך לשים לב למפגעים כאלו…
אהבתיLiked by 1 person
צחקתי לגבי ה"כמעט ראינו לוויתנים". זה כמו להיות "כמעט" בהריון. או שכן או שלא, אין כמעט. נדיר באמת לזכות לצפות בלווייתנים בסיורים האלה גם כשמזג האוויר תקין.
אהבתיLiked by 1 person
אני זוכרת שכשהייתי בשייט באלסקה ב 2003 יצאתי לסיור כזה בספינה. לדעתי הוא עלה בסביבות ה 100$, והם הבטיחו החזר של 99$ אם לא נזכה לצפות בלוויתן. רק מה? מבחינתם אפילו אם ראינו זנ של לוויתן יוצא לחצי שניה מהמים זה נחשב ל״ראינו״, ובאמת ראינו בעיקר קצת גבים וזנבות של ליוויתנים.
מה שכן הם ידעו שחשוב שהלקוחות יהיו מרוצים אז הם כן דאגו למשל שנשוט לאי שהיה שם באיזור שיש בו הרבה ציפורים ונוכל לצלם אותן, ואני חושבת שהם דאגו גם שנראה כל מיני יונקים ימיים אחרים באיזור של האי.
אהבתיאהבתי
תמונות יפות מאוד. אם לא לוויתנים לפחות כבשים 😄
אהבתיLiked by 1 person
אם יש משהו שלא חסר בניו זילנד זה כבשים…
אהבתיאהבתי