טיסות מחו"ל או לחו"ל בזמן המלחמה

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אני מניחה שיש מי שהיה שמח להשאר בחו״ל במצב של מלחמה (ואני מכירה כמה אנשים כאלו באופן אישי). מצד שני, חשוב לזכור שלא פעם שהות בחו״ל עולה המון כסף – למלון או אייר בי אנד בי (אם הם בכלל זמינים), לאוכל (במיוחד אם אין איפה לבשל), ושאר הוצאות שאין כשגרים בבית.

לכן ברור לי הרצון לחזור, גם אם בעצם יש אזעקות וסכנה אמיתית מהטילים (שאותה חוו הלילה דימונה וערד).

וכמובן שיש את הסכנה שהאיראנים ישגרו טילים לכיוון שדה התעופה, ובשלב ההמראות או הנחיתות שאי אפשר כמובן לעצור אותן כשהן קורות – זו סכנה מאוד גדולה. לכן בסבב הקודם נעצרו כל הטיסות למשך הכמעט שבועיים של המבצע.

הפעם כנראה שיש בטחון מסוים בכך שיש פחות טילים ושההתראות מראש למועטים שזולגים יאפשרו לו״ז מצומצם של טיסות.

כמובן שיש לא רק טיסות נכנסות אלא גם יוצאות – ויש מי שמעוניין. גם פה יש מקרים מובנים של אנשים שמתגוררים בחו״ל וביקרו בארץ – ונפלה עליהם המלחמה בהפתעה (וכן, כשמחכים למלחמה בערך חודש וחצי חודשיים ולא ברור מתי היא תתחיל זה גם נקרא הפתעה).

ויש את אלו שבאמת מנטלית לא מסוגלים להתמודד עם המתיחות הבטחונית והלחץ, ולכן זקוקים להתרחק, אפילו במחיר של טיסה לחו״ל לזמן בלתי ידוע – וזה כמובן לגיטימי לחלוטין.

וזה גם לגיטימי שאנשים שתכננו חופשה ירצו לטוס אליה ולהמשיך בחיים למרות האייטולות והטילים שלהם.