אני מודה שביומיים האחרונים, כשהתחילו לזרום ידיעות על שיחות להפסקת אש ביוזמת פקיסטן, היתה לי תחושת בטן שמשהו יצא מזה בסוף. אולי זה היה שילוב של ההכחשות הבוטות של איראן לצד האיומים המוגזמים של טראמפ, ומאחורי כל התיאטרליות המוגזמת הזו של שני הצדדים היה ברור שעומד הרצון להראות מי פה היה החזק והמנצח שנאלץ ללכת להסכם הפסקת אש רק כי הצד השני מתחנן לה.
ואן היא קרתה, ובאופן לגמרי צפוי כמובן שהיו מטחי טילים שנורו לעבר ישראל ממש לקראת הכניסה של ההסכם לתוקף (וכמובן שגם קצת אחריו רק כדי שאיראן תראה שהיא יכולה), למרות שלמזלנו המטחים היו חלשים ופחותים משמעותית מאלו שסיימו את מלחמת שניים עשר הימים.
כל דיווח על הפרטים של ההסכם מראים הפסד משמעותי מאוד של ישראל וארה״ב – ומה שנראה ניצחון כמעט מוחלט של איראן. אני יכולה לקשקש כאן הרבה, אבל הפוסט הבא של רועי צזאנה מצליח לסכם את המצב בצורה טובה.
ובכל זאת כמה ציטוטים נבחרים:
כל זה לא נעים לקריאה, אבל קשה להתווכח עם העובדות. הכוח הישיר של טראמפ נכשל לעומת הכוח העקיף של האיראנים לשתק את שוק האנרגיה העולמי.
מה יהיה שם? אף אחד לא יודע. הדבר היחיד שאפשר לומר בוודאות הוא שהאיראנים שיחקו שחמט בזמן שארצות-הברית חשבה שהיא בתחרות אגרוף. תחרות כזו היא עניין מאד מרשים, עם המון דם ונשיכות באוזניים, אבל אתה לא יכול לנצח במשחק לוח עם כפפות אגרוף, ולא משנה כמה חזק תחבוט על השולחן.עכשיו, כששני הצדדים ישבו בקרוב סביב השולחן, נותר רק לקוות שלארה"ב נשאר לפחות רב-אמן אחד שיודע איך להזיז את הכלים ולא רק איך לשבור אותם.
התיירת המקרית 
למרות שאני טוענת תמיד שאני לא מבינה כלום בפוליטיקה ובאסטרטגיה, את מה שקרה הלילה לגמרי צפיתי מראש. לא ידעתי מתי זה יקרה אבל ידעתי שזה מה שצפוי. שבשלב כלשהי טראמפ יחליט שזהו, נמאס לו – הוא יכריז על ניצחון (שלא באמת קיים) וישאיר אותנו עם ההשלכות של הפיאסקו הזה, במצב יותר גרוע ממה שהיינו לפני שהכל התחיל, ועוד שכל האשמה מכוונת כלפינו. מהפח אל הפחת.
ולמשפחתה של בתי היקרה, שהזדרזו לארוז ולחזור לביתם, הודעתי שאני נערכת לארח אותם כאן בשנית בקרוב מאד…………….כי המלחמה הבאה (קשה יותר מזו אפילו) היא דבר וודאי – רק לא ידוע מתי
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה איתך במלוא מאת האחוזים, במיוחד בכל מה שקשור לטראמפ ולמה ואיך הוא רצה להחליט.
מצד שני עולה השאלה מה היה קורה אם היינו ממשיכים במלחמה? האם השגרה שלנו מאז סוף פברואר היא שפויה וניתנת לתחזוקה לאורך זמן? האם המשך ההפצצות היה עוזר במשהו? עד כמה העולם היה יכול להסתדר עם החסימה של איראן במצרי הורמוז ובלי הנפט של מדינות המפרץ?
אני לא חושבת שהיתה אופציה טובה בשלב זה.
אהבתיאהבתי
אין על לברך ואין על מה לשמוח.
החזית הצפונית פעילה, כי צריך אי שקט ע"מ לשבש את הבחירות הקרובות.
הפסקת האש היא לשבועיים.
כמו אמפי – אולי לא בעתיד הקרוב. אבל התרבות של "נקמת דם", "הכבוד הלאומי" איננה רק אצל הביביסטים אלא ובעיקר במדינות בעלות אופי ביביסטי – איראן למשל.
אהבתיLiked by 1 person
ואל תשכח שעד כמה שישראל היא זו שפעילה במלחמה נגד איראן – מדינות המפרץ גם חוששות מאוד מהתחמשות גרעינית שלה. באמת יכול להיות מעניין לשמוע מה דעתן על ההסכם – במיוח כפי שאתה אומר גם להם יש תרבות של כבוד לאומי, נקמת דם, וכו׳.
אהבתיאהבתי
אני באמת לא יודע אם נגמר או שאנחנו רק בהפסקה קצרה (בניגוד ל-"נגמר" שמשמעותו הפסקה של כמה חודשים) אבל אני יודע שכולם ניצחו – גם האמריקאים, גם הישראלים, גם האיראנים וגם חיזבאללה. איזה כיף 😦
אהבתיLiked by 1 person
עכשיו יש כמובן איומים על זה שלא נגמר…
אהבתיאהבתי
חבל על מי שרצו לממד, למקלט, לישון בחניונים ובתחנת הרכבת התחתית. חבל על אלו שנהרגו. חבל על אלה שאיבדו בתיהם. חבל על המיסים שנצטרך לשלם לכסות את הבור הכספי והתקציבי. חבל שאי אפשר להאמין לאף אחד מהמטורללים האלה. והכי חבל על תושבי הצפון ועל החיילים שנלחמים ועל הסבב הבא שמעבר לפינה.
אהבתיLiked by 1 person
וגם על אלו שסובים ויסבלו מפוסט טראומה אחרי כל האירןעים האלו, ואלו שישארו עם נכות נפשית או פיזית… ועל הילדים בסיכון שהיציאה מהמסגרת מסוכנת להם…
רוצה עוד דוגמאות?
אהבתיאהבתי