זה משפט הסיכום של הרונדיטור מיקי שמו בכתבה הזו שמדברת על ההרזיה שלו.
והבעיה שלו מאוד ברורה: נשנשת לכל אורך היום של אוכל עתיר קלוריות אבל לא מזין, לא פעם במקביל לנהיגה או צפיה בטלוויזיה בלי להתרכז באכילה ובהנאה ממנה. במצב כזה של נשנשת – רבים לא מגיעים לשובע אמיתי, וגם לא ממש להנאה מהאוכל, ולכן הולכים לנשנש שוב משהו כדי ליהנות ו / או לשבוע.
עד הפעם הבאה.
השאלה האמיתית פה היא עד כמה אפשר ״לא לחשוב על אוכל״ לאוך זמן. כמישהי שרזתה בלא מעט תקופות בחייה – אני בהחלט מכירה את ה״היי״ שבא על ההצלחה של תהליך הרזיה – הקלילות הפיזית, תחושת הנצחון וההתגברות על האתגר, וכמובן המחמאות שזורמות מכל עבר. במצב כזה, לא פעם האכילה הרגשית או ה״אובססיה״ לאוכל נעלמת. אבל בסופו של דבר לא רק שאנחנו (וגם הסביבה) מתרגלים להרזיה (והקלילות הופכת להיות ברורה מאליה, והמחמאות כבר מפסיקות להגיע) – אלא שבאות תקופות שקשות יותר רגשית. או שאנחנו מתגעגעים לאוכל שמזמן לא טעמנו, וכשאנחנו מנסים לאכול ״רק קצת״ – ואז בעצם מגלים שאנחנו לא ממש מצליחים לעצור.
אני חושבת שסיפרתי פה בבלוג שכמה מקומות עבודה אחורה הכרתי מישהי שמנה שהלכה לתוכנית כזו שכללה ״אימון מנטלי״ שהיה אמור להיות ״נגד אכילה רגשית״. את התוכנית היא התחילה קצת לפני פסח – והתגאתה בעובדה שזה היה הפסח הראשון שלה אי פעם (אולי חוץ מהתקופה שהיא היתה תינוקת) שהיא לא אכלה בכלל עוגיות של פסח שהיא לרוב מתה עליהן, וזה לא היה חסר לה.
הירידה שלה במשקל היתה מהירה, לפחות בהתחלה – אבל עם הזמן הירידה שלה האטה ואפילו נעצרה במקביל לגך שהאוכל שלה הפך להיות דל יותר ויותר. ואז יום אחד בפתח ישיבה בפורום גדול ראיתי אותה לוקחת קרמבו שהיה שם בכיבוד, ולוקחת אחד נוסף בסוף הישיבה.
וכפי שאפשר להבין – מהר מאוד אחר כך היא התחילה להשמין חזרה.
אותה קולגה לשעבר שלי היא לצערי לא היוצאת מהכלל – אלא הכלל. יש מעטים מאוד מצליחים לשמור על ההישג, ומתוכם כנראה שבקושי תמצאו אנשים ש״הפסיקו לחשוב על האוכל״. מצד שני, יש אנשים כמו ״חצי שירה״ ווסרמן, שרזתה לפני למעלה מעשרים שנה ומצליחה לשמור מאז על משקל נמוך בטווח סביר, גם אחרי שני הריונות. ושירה היא מישהי שבפירוש אוהבת אוכל, ואוהבת לבשל ואפילו לאפות, ואוהבת ליהנות מאוכל.
יכול להיות ששירה היא איזשהו מקרה קצה מאוד מיוחד של מישהי שמצליחה לאזן את האהבה שלה לאוכל לצד מסגרת אכילה בריאה ואורח חיים בריא בכלל שכולל למשל ספורט. יכול להיות שמאחורי היכולת שלה לשמור על המסגרת עומדים גורמים והתנהגויות שמתאימים לה אבל לא לרבים אחרים שנאבקים באופן קבוע במשקל.
אבל בשורה התחתונה – בואו נדבר על השראה אחרי שמיקי יצליח לשמור על ההישג עוד כמה שנים טובות. סביר להניח שאם הוא יצליח, התובנות שלו יהיו הרבה יותר מעמיקות.
התיירת המקרית 
אני זוכרת שתמיד התלוננתי על כך שבניגוד לאלכוהול או סמים, אי אפשר להפסיק לאכול בכלל כדי להיגמל. חייבים לאכול ולכן תמיד יש את הסכנה….להגזים ולהשמין בחזרה. מי שיש לו נטייה להשמנה הגוף כנראה תמיד ישאף לעלות במשקל. אפילו אצלי, שאני מקפידה על התזונה ועל הספורט, יש מידי פעם עליה של שניים שלושה קילו שקשה לי מאד להוריד. אני עובדת בזה ממש. וכרגע מצליחה. בשש שנים האחרונות מצליחה. אבל יודעת שייתכן שזה זמני.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכימה איתך לגבי הנושא של ההתמכרות, למרות שיש תוכניות שמדברות על התמכרות למאכלים מסוימים ובעיקר לפחמימות (ואז המנעות מהם אמורה לפתור את ה״התמכרות״). אבל ממש כמו בהתמכרות – כנראה שיש סיבות לאכילה מוגזמת שלא קשורות רק לאוכל עצמו אלא לצרכים של האדם, ובהם צריך לטפל כדי למנוע נפילה.
אהבתיאהבתי
אני חשדן גדול ביחס להרזיות בסדרי גודל כאלה. 34 ק"ג בכמה חודשים?
האם בקרוב הוא ימכור את השיטה הזו תמורת הרבה תמלוגים?
אני כן מאמין ביכולת של אדם ל"הוריד" מפסק מסוים אצלו, להימנע מדברים מסוימים. אני עושה זאת בעצמי ומצליח תמיד. זה דורש שליטה מקסימלית, ללא ויתור אחד. [כמו אצל נגמלי סמים ואלכוהול].
אהבתיLiked by 1 person
יש הרבה שמועות על חוסר ההצלחה של שיטות גמילה כמו ״אלכוהוליסטים אנונימיים״ שדורשים המנעות מוחלטת. אלכוהוליסטים אנונימיים לא מפרסמים כנראה בכוונה אחוזי הצלחה וכשלון לכאורה כדי לשמור על אנונימיות – אבל מומחים למילה אומרים שיש אנשים שיכולים להמשיך לשתות אלכוהול במידה, ודווקא זה עוזר להם לשמור על מסגרת (ואם הם היו נמנעים לחלוטין הם כנראה היו נשברים)
מעבר לזה לא פעם הקהילות האלו מציעות תחליפים – למשל הם ממליצים לאנשים שהיו מכורים להרואין להתחיל לאכול הרבה ממתקים כי סוכר מפעיל מנגנונים דומים לאלו של הרואין, או למכורים לאוכל להתחיל לעשן כי זה נותן סיפוק ממשהו ״בפה״ כמו שאוכל היה מספק להם…
אהבתיאהבתי
אין לי מושג, אני לא חוקר את אחוזי ההצלחה של שום שיטת גמילה. שמועות אינן עובדות, לצורך הענין.
אצלי, באופן אישי לגמרי, החלטה על הימנעות ועמידה בה היא הדרך היחידה לסיים התמכרות – סיגריות לפני למעלה מ- 20 שנים, אכילה חסרת אחריות למעלה משנתיים.
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט קשה מאוד לשמור על המשקל אחרי דיאטה מוצלחת – זאת תופעה מאוד מוכרת
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט
אהבתיאהבתי