ניו זילנד, הערב של היום התשיעי – אתרי קמפינג בניו זילנד

את רוב הלילות של הטיול בניו זילנד בילינו באתרי קמפינג – מלבד כמה ימים שבהן שהינו בערים שבהן לא היו אתרי קמפינג זמינים, ואז ישנו באכסניות. היינו צריכים להביא מהבית שקי שינה – והחברה סיפקה לנו אוהלים ומזרוני אוויר לישון עליהם.

האוהל עצמו היה אוהל שהוגדר לאוהל לשלושה אנשים, ואכן שלושה אנשים יכלו לישון בו בצפיפות די גדולה, אבל החברה ייעדה אותו לשני אנשים כדי לאפשר תנאים אנושיים יותר. אבל החברה גם נתנה לאלו שרוצים פרטיות את האפשרות לישון באוהל לבד תמורת עוד תשלום סמלי – וכך להנות מאוהל די מרווח.

החסרון בתוכנית הזו היה בכך שמי שישן לבד – היה צריך גם לבנות ולפרק את האוהל לבד, מה שדורש אי אילו כישורים טכניים. ואני יודעת את זה כי לי אין אותם, ובתור מי שבחרה לישון לבדה באוהל – ההקמה והפירוק של האוהל כל בוקר וערב לקח לי לא מעט זמן, והיה כרוך בהרבה מאוד עצבים – גם אם המדריך הראשי שלנו בחלק הראשון של הטיול שם לב לזה. הוא צחק עלי בצורה ידידותית (כנראה?) בהתחלה – אבל החמיא לי שהשתפרתי עם הזמן.

קמפינג היא צורת טיול מאוד פופולרית בניו זילנד, ובכל איזור תיירותי ובקרבה לאתרים השונים יש כמה וכמה אתרי קמפינג שיש בהם לרוב מקלחות ושירותים אחרים – כולל למשל כביסה בתשלום סמלי. בלא מעט מהם גם יש שירותים של מטבחים עם כיורים וכיריים או אפילו תנורים, כשהמבקרים אחראיים על להביא את האוכל ואת כלי הבישול.

אתרי הקמפינג האלו לא כוללים רק איזורים שבהם ניתן להקים אוהלים, אלא גם לרוב תומכים במה שאנחנו מכנים קרוואן או מעונוע – כלומר מעין בית על גלגלים, שיש בו את הנוחות של לישון במיטות ומטבחון צמוד.

כלומר האתרים עצמם מצוידים בצורה מאוד טובה לנוחות של מטיילים – אבל לא פעם יש בהם משהו שלא ראיתי באתרי קמפינג בארה״ב – והוא חדרים להשכרה. מדובר על חדרים מאוד בסיסיים, לרוב כאלו שמיועדים לקבוצות, ולעיתים גם כאלו שמיועדים לאנשים בודדים או זוגות. אין הרבה כאלו, ובימים שיש עומס מסיבות שונות (כמו למשל גשמים כבדים) הם כנראה יתמלאו די מהר ולא בהכרח יספיקו לכל מי שמעוניין בזה.

העלות של החדרים היא בהתאם לכמות האנשים שישנה בהם – כלומר חדרים קבוצתיים יעלו מחיר סמלי למדי לאדם, אבל לעומת זאת חדרים לבודדים יעלו כמו חדר באכסניה או מלון פשוט מאוד.

אנחנו היינו מודעים לקיומם של החדרים מראש כי חברת הטיולים הודיעה לנו על האפשרות לשכור מידי פעם חדרים כאלו. הכוונה המקורית של החברה היתה ליידע אנשים, במיוחד אלו שנוסעים במסלולים הארוכים יותר, שיש אפשרות מידי פעם לשכור חדר שכזה כדי לקחת חופש ללילה או שניים מההקמה והפירוק של האוהל ולישון במיטה מסודרת.

הבעיה היתה שאחת המטיילות, מטיילת מבוגרת בשם לידיה שהגיעה מספרד, משום מה הבינה שהיא תוכל לשכור חדר כזה ברוב הלילות. לכן היא נרשמה לטיול בהנחה שהיא לא תצטרך לישון ברוב הלילות באוהל. אבל אז במהלך הטיול היא גילתה שחדרים פרטיים היו לרוב יקרים מאוד ולא בהכרח זמינים. מצד שני, הנשים שהיא הסכימה שיחלקו איתה חדר (היא לא רצתה לישון באותו חדר עם גברים) היו מועטות למדי מסיבות שונות ולא תמיד רצו לשכור חדר ללילה כך שגם חדר עם שותפות לא בהכרח היה אפשרי עבורה. וזה מבחינתה היה מצב שאילץ אותה לישון בכל לילה כמעט באוהל. בואו ונגיד שהיא היתה מאוד לא מרוצה מזה.

אבל קשה להכחיש שהשינה באוהלים ובאתרי קמפינג מאוד הוזילה את הטיול – וגם לא פעם אפשרה לנו לישון במקומות שהקלו על הגישה לאתרים שונים ולפחות זמן על הכביש בנסיעות. אמנם חודש שלם זה באמת המון זמן לישון באוהל, וטוב שהיו לנו כמה הזדמנויות לישון בחדרים מסודרים – אבל זו בהחלט חוויה.