האם בטחון עצמי מעיד על רמת הידע של האדם?

אני מניחה שרובנו מכירים את ״אפקט דאנינג – קרוגר״. מדובר על הטיה קוגניטיבית שלפיה אנשים עם ידע מצומצם מאוד בטוחים בהבנה שלהם בתחום, בין השאר כי הם לא מבינים את היקף הידע שנדרש כדי להבין את התחום המדובר לעומק. אבל במקביל לכך אנשים עם ידע ויכולת מספיק גבוהים כדי להעריך את המצב – יניחו שגם אנשים אחרים מבינים כמוהם ולכן יעריכו את היכולות שלהם לעומת אחרים כנמוכה יותר מזו שהיא במציאות

הצ׳אט אפילו יצר לי גרף יפה לגבי התופעה:

בעידן האינטרנט – היכולת שלנו לגשת למידע היא גבוהה מאי פעם, כולל גישה למידע שפעם נחשב למקצועי. הצ׳אטים הפכו את הגישה הזו לקלה אפילו יותר.

מצד אחד זה אכן מאפשר לנו ללמוד – אבל מצד שני האם ייתכן שהידע שלנו ישאר מספיק נמוך כדי להשאר במה שהצ׳אט מכנה Peak of Mount Stupid -בו נהיה בטוחים בידע שלנו בלי להבין עד כמה אנחנו לא מבינים?

אני מניחה שאנשי מקצוע שונים כבר למדו לתעב את הלימוד העצמי הזה בדיוק בגלל הסיבה הזו. למשל רופאים שאליהם מגיעים מטופלים כבר עם אבחון מראש כי זה תאם למה שהם קראו ב״דוקטור גוגל״, וכך גם פסיכולוגים. או עורכי דין שאליהם מגיעים לקוחות שבטוחים שיש להם קייס משפטי הדוק ומושלם לתביעה ורק זקוקים לעו״ד רשמי שייצג אותם, רק כדי לגלות שפתאום העו״ד אומר להם שצריך לבדוק דברים יותר לעומק – או שבכלל אין להם קייס.

המסקנה היא כנראה שככל שיש לנו יותר גישה לידע – כך בעצם מי שמציג את עצמו כמומחה או מדבר בבטחון עצמי יכול להיות מישהו שמבין הרבה פחות ממה שהוא צריך להבין כדי להחשב לכזה.