ניו זילנד היום השלושה עשר – הרפתקאות והפתעות בדרך לאתר הקמפינג שלנו

אחרי השייט שלנו במפרץ מילפורד, כמה מטיילות יצאו לטרק בשם רוטבן טרק
Routeburn Track – טרק של שלושה ימים, או יותר נכון שני חצאי ימים ויום מלא באמצע. יש באמצע בקתות שאפשר לישון בהן בשקי שינה (ובחודשים העמוסים צריך להרשם כדי להזמין בהן מקום מראש), אבל המטיילים צריכים להביא איתם לא רק את שקי השינה שלהם (ומזרוני אוויר בשביל הנוחות), אלא גם אוכל וכלי בישול שונים.

למזלנו שלושת המטיילות יצאו יחד, אז הן גם יכלו להתחלק בסחיבה של הגזיה והאוכל שהן חלקו ביניהן. למזלן הן נהנו לטייל יחד, כך שללכת יחד את המסלול היה מהנה עבורן.

בנקודת ההורדה של המטיילות שלנו, נתקלנו באוטובוס של מטיילות מבוגרות שנתקע בגלל תקלה. הנהג שלנו מיד הציע לקחת את הנשים עצמן לאתר הקמפינג שלהן כדי שהן לא יאלצו להמתין שם שעות עד שהאוטובוס שלהן יתוקן, מה שלנו כמובן לא הפריע למרות שהאוטובוס שלנו היה קטן והפך לקצת צפוף.

אחרי שהורדנו אותן, נסענו לאתר הקמפינג שלנו רק כדי לגלות הפתעה נעימה למדי: מסתבר שהאתר עבר בתקופה לפני כן שיפוץ מסוים, והם משום מה השכירו את החדרים הפרטיים שבו במחירים ממש ממש מגוחכים – לא ברור לי אם בגלל שהם היו רק פחות או יותר מוכנים ועדיך המתינו לשפצורים קטנים (אבל ניתן היה לישון בהם) – או שזו היתה תקופת הרצה שבה יכולנו לקבל את החדרים בזול אבל היינו כנראה אלו שניסו אותם לוודא שאין בהם תקלות אחרי השיפוץ. לכן כמעט כולנו החלטנו לשכור חדר ללילה, חו מהמדריכים ומטיילת אחת.

עד כמה שהבנתי החברה עצמה מימנה למדריכים חדרים לישון בהם אם הם רצו – אבל חוץ ממקרים מאוד חריגים, הם לא עשו את זה. אני לא יודעת אם זה נועד לחסוך לחברה כסף, או שהם העדיפו לקבל את הכסף הזה כשכר – או פשוט רצו להוות דוגמא עבורנו שקמפינג ושינה באוהל זה כיף.

לרובנו היה כיף לישון במיטות מסודרות כי עד אותה נקודה רובנו לפחות באמת ישנו רק באוהלים חוץ מבלילה שבו היינו בפיקטון.

לי גם היה מזל כי במקרה כמה שעות לפני כן שלחתי הודעה לקולגה שלי שהמליץ לי על ניו זילנד דרישת שלום וסיפרתי לו שיום אחר כך אנחנו מגיעים לעיר קווינסלנד שבה גם הוא ביקר. הוא חזר אלי בסביבות אחת בלילה כדי להמליץ לי ללכת למסעדת ההמבורגרים הידועה של העיר (שׁעוד אכתוב עליה) ואיכשהו הדיון הפך להיות על איזה כיף זה לאכול המבורגר ולשתות בירה באמצע הלילה. יכול להיות שכאדם בעל הפרעות קשב וריכוז הוא לא שם לב להבדלי השעות ולכן התחיל לשלוח לי הודעות באמצע הלילה לגבי זה, ולפחות הוא העיר רק אותי ולא את שאר המטיילים כפי שהיה קורה אם כולנו היינו ישנים באוהלים באיזור מצומצם יחסית.

אבל בהחלט היה נחמד לישון במיטה נוחה, ולבלות לילה שלם בפרטיות של חדר אישי.