״יריחו״

"יריחו״ היא סדרה אמריקנית בת שתי עונות ששודרה בין השנים 2006 – 2008.

הסדרה מתחילה בשני אירועים דרמטיים (למרות שכל אחד מהם הוא בעל חשיבות מקומית שונה) שמשתלבים יד.

האירוע הראשון הראשון הוא חזרתו של ג׳ייק גרין לעיירה בשם יריחו במדינת קנזאס בארה״ב. די ברור שהיחסים בין ג׳ייק לאבא שלו ג׳ונסטון (שהוא במקרה ראש העיר של יריחו) מאוד גרועים. ג׳ייק בא לדרוש את הכסף שסבא שלו שבדיוק שנפטר השאיר לו בירושה, אבל ג׳ונסטון לא מוכן לתת לו את הכסף – ומתפתחת ביניהם מריבה קולנית, שאחריה ג׳ייק מחליט לעזוב שוב את העיר.

במקביל, נשיא ארה״ב מתחיל לנאום נאום שמשודר בטלוויזיה – והשידור פתאום נפסק. ואז במקביל לזה – רואים שני ילדים שמשחקים מחבואים בחוץ, ואחד מהם פתאום רואה הבזק אור ואז ענן פטריה מכיוון העיר דנוור (במדינת קולורדו) שנמצאת במרחק כמה מאות קילומטרים מהעיירה.

תוך כמה שעות העיר מגלה שהיתה התקפה דומה גם בעיר אטלנטה – בכך שהורים של נער מהעיירה היו בעיר והתקשרו אליו בדיוק כשהפצצה התפוצצה. במשך הימים והשבועות הבאים מתברר לאנשי העיירה שלא מדובר על תאונה אלא על מתקפה על בערך עשרים ערים גדולות ברחבי ארה״ב, ושבעצם ארה״ב הפסיקה לתפקד כמדינה גם מבחינת הנהגה וגם מבחינת היכולת לתפקד ולספק לתושבים שנשארו בחיים שירותים בסיסיים כמו אוכל או חשמל.

בסופו של דבר בתושבים מצליחים לבנות מחדש את החיים שלהם כדי לשרוד, כולל שיתוף פעולה עם אחת מהעיירות השכנות בסחר חליפין – עד שסכסוך בין העיירות מוביל למלחמה ביניהן, כשהעונה הראשונה מסתיימת בקרב משמעותי מאוד במלחמה הזו – בלי שמגלים לצופים מי ניצח או הפסיד בה.

העונה השניה מתחילה מהנקודה הזו שבו מה שנראה כצבא ארה״ב מפסיק בכוח את המלחמה בין הערים ומנסה להשליט בהן סדר – אבל מתברר כצבא של איחוד של כמה מדינות באיזור קנזס, שנמצא בסכסוך עם המדינות שממזרח אליהן שבעצם מיוצגת על ידי מה שהיה בעבר ממשלת ארה״ב – ובדיעבד גם עולה חשד שבעצם העליה של הממשלה הזו לעמדת כוח נובעת מהתקיפה הגרעינית שאולי אפילו נעשתה בכוונה כדי להפיל את ממשלת ארה״ב מבפנים.

העונה גם הפעם מסתיימת בלי סוף ״סגור״, רק שהתוכנית לא חודשה לעונה שלישית בעקבות רייטינג נמוך ולכן הצופים האדוקים שהיו לא נשארו ללא תשובה לגבי מה קרה לאורך זמן.

---

הסדרה בעצם מעלה שאלה שאמורה להטריד את כולנו: מה קורה במצב שבו הממשל מתמוטט באופן קטסטרופלי?

פחות או יותר מרגע קיומו של הנשק הגרעיני – היה ברור שהוא יתפשט בעולם, ושמלחמה רחבת היקף בו תהיה הרסנית. רבים מהם גם האמינו שהיא תהיה בלתי נמענת, ושבסופו של דבר הלטה פזיזה של ממשלה כזו או אחרת (או החלטה מכוונת של מדינה מתאבדת) תוביל למלחמה גרעינית כללית שתהרוס את העולם.

ישנם לא מעט ספרי מדע בדיוני שמברים על ״מה יקרה אם״, כשאחד הידועים בהם הוא ספר בשם ״המנון ללייבוביץ׳״ שמתחיל 600 שנה בערך בעתיד ביבשת צפון אמריקה, אבל במה שנראה כמו ימי הביניים באירופה. לפי לוח הזמנים של הספר, בשנות החמישים או השישים של המאה העשרים התרחשה מלחמה גרעינית שפחות או יותר הרסה את העולם. מעטים שרדו אותה, ורבים מהם החליטו שהמדע אחראי לכל הסבל והמלחמה – ולכן ניסו לחסל כל פיסת ידע מדעי או אחר שהיתה קיימת אחרי המלחמה.

תוך כמה מאות שנים הידע כמובן מתגלה מחדש, והעולם חוזר שוב למלמה גרעינית נוספת, למרות שהעדויות למלחמה הקודמת (כולל אנשים רבים עם מוטציות נטיות חמורות) עדיין קיימים.

אבל ״יריחו״ לא מסתכלת על ההשפעה של המלמה בעוד כמה עשרות או מאות שנים, אלא על ההשפעה המיידית שלה. איך העיר תתארגן למצוא את ילדי בית הספר המקומי שיצאו ביום של ההפצצה לטיול ולא חזרו בזמן לעיר? איך העיר תתמודד עם המחסור בחשמל, אוכל, או אמצעי חימום בחורף?

 ובמובן מסוים זה כמובן משהו שיכול לקרות גם לנו – מעבר לאיום הגרעיני על ישראל מצד איראן שכנראה מאוד מתקרב, אסור לשכוח למשל שלפקיסטן, דינה מוסלמית, יש כבר נשק גרעיני. הוא אמנם פותח כחלק מהמלחמה של פקיסטן מול הודו (וחייבים לציין שהודו היא זו שהתחילה במירוץ החימוש הגרעיני), אבל עדיין הנשק עצמו או לפחות הידע שנצבר במהלך הפיתוח שלו יכולים עדיין לשמש נגדנו פה בישראל.

אבל כמובן עולה השאלה של איך נסתדר במלחמה קונבנציונלית. הרי גם במלחמה ״רגילה״ מול איראן אנחנו חוששים לא פעם שהם יפגעו בתשתיות קריטיות ונשאר ללא מזון או שתיה או חשמל למשך כמה ימים – או אפילו יותר.