ביום השלישי נשארנו בקווינסטאון עד שעות אחר הצהרים המוקדמות.
בבוקר החלטתי לעשות משהו קל יחסית – לקחת את הרכבל לראש בן לומונד, ואז לרדת ממנו ברגל. אבל איכשהו לא הצלחתי למצוא את המסלול לירידה מההר, ולכן בשלב מסוים פשוט חזרתי לרכבל וירדתי בו.




הגעתי שוב למרכז העיר כדי לאכול ארוחת צהרים, ובגלל שהשעה היתה קצת לפני 12 – קפצתי שוב למסעדת Fergburger בתקווה שהתור שם יהיה קצר. התור היה כל כך קצר בשעה הזו שהוא כמעט לא היה קיים, ואני חושבת שמרגע שהגעתי למסעדה יצאתי ממנה עם ההמבורגר, צ׳יפס, ו״רוטב העגבניות״ (הכינוי המקומי לקטשופ) תוך בערך 12 – 13 שזה כמעט כלום זמן.
גם קניתי כמה קינוחים קטנים במאפיה ליד (פאי לימון וקרם ברולה), ואז הלכתי למדשאה שליד האגם לאכול אותם. שם פגשתי כמה מהמטיילים, ואני חושבת שרובנו נחנו קצת על הדשא פחות או יותר עד זמן היציאה של האוטובוס.








לא הייתי מתארת את המסלול כקל. היית צריכה לרדת 800-1300 מטר (תלוי איפה היית), וזו משימה לא פשוטה, והרבה יותר קשה מהגבעה עליה סיפרת בפוסט הקודם. בהתחשב בזה שהגבעה היתה לא פשוטה, שהיית לבד ושגם לא התמצאת כדי למצוא את המסלול לירידה, יש לי הרגשה שמזל גדול שלא ירדת לבד מההר. מה גם שזה איפשר לך להפגש עם המטיילים האחרים
אהבתיאהבתי
https://www.doc.govt.nz/parks-and-recreation/places-to-go/otago/places/queenstown-area/things-to-do/ben-lomond-track/
אהבתיאהבתי
אולי חבל שלא מצאת את המסלול (אם כי לאור התגובה מעליי אולי לא) אבל בכל מקרה נראה שהיה לך יום מוצלח
אהבתיאהבתי
נשמע יום נהדר
אהבתיאהבתי
נשמע לי יום נהדר
אהבתיאהבתי
איזה נופים מהממים.
אהבתיאהבתי