ניו זילנד היום השישה עשר – אתר הקמפינג ליד אגם וואנאקה

אגם וואנאקה Lake Wanaka הוא אחד האגמים היפים והידועים ביותר בניו זילנד. יש בו נקודה מאוד ידועה שבה צומח עץ בתוך האגם עצמו שלא מעט אנשים עוצרים בה כדי לצלם את העץ, אבל אנחנו לא עברנו שם.

אבל כן עשינו קמפינג ליד האגם בלילה הראשון שלנו אחרי הביקור בקווינסטאון, וכנראה בגלל שהמדריכים הניחו שיהיה לנו קצת מאתגר לחזור לעשות קמפינג אחרי כמה ימים שבהם ישנו במיטות נוחות באכסניה, הם אפשרו לנו להשאר לישון עד שעה מאוחרת יחסית.

רק שלמזלי הטוב או הרע (תלוי בנקודת המבט), במקרה התעוררתי מוקדם לקראת הזריחה וראיתי שהיתה זריחה ממש מדהימה ביופיה – ונשארתי ערה כדי לצלם אותה. לצערי לא הספקתי לחזור לישון אחרי שהשמש כבר עלתה.

מישהו בזמנו אמר לי שהפרחים הכתומים הם סוג של פרגה, ממשפחת הפרג. עננת לעומת זאת טוענת שהן לט פרגה אלא בעצם מין פולש בשם אשולציה קליפורנית ("פרג קליפורני").

אחרי שהראיתי למדריכים והמטיילים את התמונות, קרה משה קצת מוזר. יצא לי להראות את התמונות לכמה אנשים כולל המדריך, והוא הציע שהוא יעביר אותן למנהלים של החברה והם יפרסמו אותן במדיה החברתית של החברה. בדיעבד ראיתי שהם באמת מפרסמים כך תמונות של מטיילים – אבל המדריך לא חזר אלי לגבי ההצעה הזו ואני שכחתי ממנה עד הפעם הראשונה שבה ראיתי באמת שהחברה מפרסמת תמונה כזו ושאלתי את עצמי למה זה לא קרה עם התמונות שלי. אין לי ממש תשובה לזה.

---

אבל ערב לפני הזריחה הזן, עשינו מעין מדורה קטנה, וישבנו יחד לשיר.

אני מודה ששכחתי איך קוראים לבחור שניגן בגיטרה, אבל הוא היה סטודנט גרמני שטייל בתקציב די נמוך.

האישיה המבוגרת עם מעיל הרוח והכובע היא לידיה מספרד.

האישה המלאה עם תספורת הקארה הבהירה והשעון הלבן היא אליסון הבריטית (במקור מוויילס, היא כנראה היתה נפגעת אם הייתי אומרת עליה שהיא ״אנגליה״) – ובתמונה של ארבעת האנשים משמאל לימין המטיילים הם ברט מבלגיה, מיקאלה מגרמניה, ג׳אנל Janelle שהיא המדריכה הצעירה יותר (וכמובן ניו זילנדית), ופגה Pegah האירנית – מגרמניה.

בתמונה שבה יש שני אנשים יושבים על החוף – האישיה היא לידיה, והגבר הוא מרטין – מורה גרמני שבשלב מסוים הטיול והצורך להיות כל הזמן ליד אנשים התחיל להכביד עליו ומצב הרוח שלו לא היה משהו, ולידיה כנראה ניסתה לעודד אותו.

ככה נראו האוהלים שלנו:

ובמקרה בשירותים בבוקר (אחרי הזריחה) כשהתחלתי להתארגן – פגשתי מטיילת בודד שגם ישנה באתר הקמפינג שלנו שהתברר שהיא ישראלית. היא פגשה את המדריך שלנו ערב לפני והוא סיפר לה שיש בקבוצה שהוא מדריך מישהי ישראלית, אבל רק בבוקר יצא לנו להפגש ולקשקש קצת בעברית.

אני לא ממש זוכרת על מה שוחחנו, אבל כן ראיתי שהמדריך שלנו שכבר התעורר והתחיל להתארגן לארוחת הבוקר שולח לכיווננו מבטים מידי פעם שנראו מודאגים. רק בדיעבד אליסון הזכירה לי שהוא היה פעם בביקור בישראל ולכן ידע קצת עברית ולכן היה יכול להבין אותנו, אבל אין לי מושג מה הוא שמע – ומה בדיוק בדברים הדאיג אותו.

זמן קצר אחר כך הבחורה יצאה לדרכה לבדה – ורק אחרי כן גיליתי שהיא שכחה בטעות את המגבת שלה תלויה על עץ להתייבש. אני מניחה שהיא גילתה את זה רק בערב או בבוקר אחרי כשהיא רצתה להתקלח ונאלצה לרכוש מגבת חדשה – ומי יודע, אולי המגבת הזו ״מוחזרה״ על ידי האתר ואז תרמילאים אחרים אחרי כביסה.