דמוקרטיה במשבר

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

חשוב בעיני קודם כל לזכור שדמוקרטיה היא בעצם ״שלטון העם״, והתקיימה לראשונה במאות השישית והחמישית לפני הספירה ביוון. הדמוקרטיה הראשונה הזו שמכונה הדמוקרטיה האתונאית – והיתה שונה מאוד ממה שאנחנו תופסים בתור דמוקרטיה כיום. מצד אחד האזרחים פעלו באופן ישיר בשלטון בכל מובן – אבל מצד שני היו הרבה קבוצות שלא יכלו היו להשתתף בדמוקרטיה הזו כמו למשל נשים, עבדים, וזרים שונים.

הדמוקרטיה המודרנית כמובן שונה, לא פעם מסיבות פרקטיות – במדינה של מיליוני אנשים (ובמקרה של ארה״ב אפילו עשרות מיליוני אנשים) אי אפשר שכל אדם יתרום באופן אישי לשלטון, אלא אנחנו מסתמכים על נבחרי ציבור שיבצעו את זה עבורנו. וכל זה מסבך את הדמוקרטיה כי אנחנו צריכים שיהיו מנגנונים שימנעו מאותם מנהיגים להשאר בשלטון לנצח.

השאלה איך מאזנים בין הגורמים שונים היא שאלה מורכבת מאוד – כי כל אחד מהם יכול לצבור יותר מידי כוח. הנושא של השרביט החם מתמקד במצב שבו יש חשש שהממשלה תצבור יותר מידי כוח – אבל חשוב לזכור שלא רק הממשלה יכולה לצבור יותר מידי כוח אלא גם הרשויות האחרות כמו הכנסת – והראשות השופטת.

דוגמא למצב שבו המקבילה של הכנסת צוברת יותר מידי כוח יכולה לקרות למשל בארה״ב. שם ראשות המבצעת היא הנשיא שנבחר מטעם מפלגה מסוימת, אבל יכול להיווצר מצב שבו המפלגה השניה שולטת בכל אחד מחלקי הקונגרס (הסנאט או בית הנבחרים) או בשניהם. וכמצב זה, הקונגרס (שהוא המקביל לכנסת שלנו) בעצם יכול לגרום לכך שהנשיא לא יוכל לממש את המדיניות שעבורה הוא נבחר בגלל שהם מונעים זאת ממנו.

האם זה מצב שבעיניכם הוא צודק?ֿ

חשוב גם לזכור שלא פעם גם הצדק בתחום הפרדת הרשויות נמדד בין השאר לא בצורה אובייקטיבית אלא בראי של הדעות שלנו.  אם למשל היינו דמוקרטים בארה״ב – קונגרס שהוא דמוקרטי שעוצר את הנשיא טראמפ מלבצע את אותם דברים שנוגדים את האידאולוגיה שלנו היו נחשבים לצדק. אבל אילו היינו תומכי טראמפ היינו כועסים (ואפילו מאוד) שנשיא שנבחר לתפקיד ברוב ברור (וחשוב מאוד לזכור שטראמפ אכן נבחר ב 2024 ברוב ברור) לא מסוגל לקיים את מה שהוא הבטיח לבצע בבחירות.

מי פה צודק בעצם?

התשובה לשאלה הזו מורכבת, כי למרות שדמוקרטיה היא לכאורה שלטון העם – היא גם שלטון שבו מי שהצליח לנצח בבחירות קובע את המדיניות, גם אם יש חלקים משמעותיים מהאוכלוסיה לא בהכרח מסכימים עם המדיניות הזו. אחת מהדוגמאות הבולטות לכך בישראל היא ההתנתקות – שרבים תמכו בה אבל גם רבים מבכים אותה עד היום.

ובשאלת הדיקטטורה שעלתה בנושא החם – חשוב לזכור שישראל הפכה עם השנים למדינה ימנית יותר. במצב שבו הרוב הקובע – דעות שונות מאלו של הרוב כנראה שלא ישפיעו על דרך התנהלותה של המדינה. זה לא הופך אותה לדיקטטורה.