כשרק התחלתי לעבוד, התחיל במקביל אלי עובד נוסף. אבל הוא משום מה עזב אחרי ארבעה ימי עבודה שבהם עברנו הדרכה. אין לי מושג למה.
בשבוע אחרי התחיל לעבוד עובד חדש נוסף – ואחריו עוד עובד נוסף. ואז בתחילת או אמצע יוני, שניהם עזבו. אחד פשוט נעלם, השני התעצבן במהלך משמרת ערב ואז אחריה נעלם ממש יום או יומיים אחר כך.
אחרי שהם עזבו, התחיל לעבוד עובד חדש נוסף. וממש בימים האחרונים התחילה לעבוד גם עובדת חדשה.
אבל במקביל לזה, בסוף יוני עזבה עובדת יחסית ותיקה שהלכה ללמוד איפשהו רחוק. ורק לאחרונה עובדת בהריון יצאה לחופשת הלידה שלה. שתי העזיבות היו צפויות מראש, ואני מתארת לעצמי שהגיוסים שקרו במקביל אלי נועדו כדי להתמודד איתן.
אבל אני מרגישה שלאחרונה יש עלינו יותר מידי עומס.
בעצם אולי שווה להתחיל בזה שבשבוע או השבועיים לפני ששני העובדים עזבו התחלנו להרגיש אולי קצת מחסור בעבודה כי היינו כל כך הרבה עובדים שהספקנו משימות שהוזנחו בעבר. אבל היה ברור שחלק מזה יעלם מהר מאוד כשאותן שתי עובדות תעזובנה כל אחת מהסיבה שלה.
וגם עכשיו יש ימים שבהם אנחנו בסדר. אלו ימים שבהם בעצם אפשר צוות מספיק אנשים במשמרת כדי לבצע את כל המשימות שלנו בלי יותר מידי לחץ במהלך היום. אבל עם הזמן יש יותר ויותר ימים שבהם מישהו חולה (ולאחרונה יש כמה אנשים שנמצאים בחופשת מחלה) שבהם אנחנו פשוט בלחץ תמידי לאורך היום ולא מספיקים הכל.
מעבר לזה, בשבועות האחרונים והקרובים אני עובדת שישה ימים בשבוע במקום חמישה.
זה התחיל ביום ספציפי בשבוע שעבר, שבאופן לא צפוי וברגע האחרון אחראית המשמרת גילתה שפשוט יש אותה ואת העובד החדש במשמרת וזהו. אני במקרה הייתי בחופש באותו היום כי עבדתי גם בשישי, והיא ממש התחננה שאגיע למשרד לכמה שעות, שהפכו להיות משמרת מלאה וארוכה.
השבוע גם היינו צפויים להיות באותו מצב ביום שישי, והצעתי להגיע לכמה שעות עד שייגמר הלחץ. ההנחה שלי היתה שימי שישי בבוקר מאוד עמוסים, אבל לקראת הצהרים קצת השיחות לרוב מתחיל להרגע ואז יש למי שבמשמרת יותר מרחב נשימה.
רק שאחראית המשמרת נתנה לי עוד ועוד משימות ומצאתי את עצמי עובדת משמרת שלמה.
כמובן שהלחץ היה לא רק עלי – אחראית המשמרת עצמה נשארה לעבוד ״עוד קצת״ בעצמה גם אחרי שהעובד השני ואני כבר עזבנו.
ואז יש את שבוע הבא שבו אני שוב עובדת שש משמרות – ששתיים מהן הן משמרות לילה, שאני מאוד לא אוהבת. אבל אין ממש ברירה, פשוט כי אין אנשים שיבצעו את המשמרות האלו.
קצת קשה לי להגיד מה יהיה הלאה. העובדים שהיו חולים חוזרים לשגרה, יש עובדת חדשה ואולי עוד כמה בדרך, אבל ייקח זמן עד שהם יתאקלמו וייכנסו לעבודה במוד מלא.
היתרון היחידי שאני רואה במצב הזה הוא שבגלל שאני עובדת שעתית, אז עצם זה שיש לי יותר משמרות ויותר שעות נוספות אומר שהמשכורת שלי תהיה גבוהה יותר בכמה מאות ש״ח.
התיירת המקרית 
איכשהו תמיד יש את העניין הזה של תקופות בעבודה: אין עבודה ורוצים , יש עבודה אבל יותר מדי או בלחץ, יש עבודה אבל מונוטונית או משעממת …נדיר שהכל כעך, מתאים, מעניין, רגוע וגם מתגמל. מאחלת לך שהגמול אכן ישתלם, ושבקרוב יחזרו הקצב והכמות שמתאימים לך
אהבתיLiked by 1 person
תודה – אני באמת לא חושבת שיש פה משהו שהוא כולו טוב או כולו רע. באמת יש לכל אחד מהמצבים את היתרונות והחסרונות שלו.
אהבתיאהבתי
מקווה שתגיעי לאיזון בשעות העבודה בקרוב. אם לא, אני חושב שזאת לא בעיה גדולה למצוא עבודה במוקד אחר… בהצלחה!
אהבתיLiked by 1 person
תראה, חיפשתי בזמנו בערך שבועיים וחצי או שלושה שבועות עבודה – וזו היתה הצעת העבודה היחידה שקיבלתי. אני לא בטוחה שאפשר למצוא תחליף בכזו קלות, אלא אם אצבור עוד כמה חודשים של נסיון.
אהבתיאהבתי
סהכ כשיש עבודה זה מתגמל גם מבחינה אישית וגם מבחינת שכר. בחודשי הקיץ תמיד ישנה תנועה של מטוטל חריגה בגלל כל מיני סיבות.
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודעת אם זו עבודה שמתגמלת ברמה האישית.
אהבתיאהבתי
נשמע הגיוני לגמרי.
יש הרבה עבודה, יש פרנסה. נדמה לי שתיכף תתחלנה החופשות הגדולות, וכמות העבודה תקטן.
שאלה – האם אחרי מספר חודשי עבודה את מקבלת קביעות?
אהבתיLiked by 1 person
זו עבודה לא קביעות. קביעות הוא מושג שעבר מהשוק כבר מזמן וקיים רק במקומות שיש בהם ועד, שהוא חולה רעה בפני עצמה בלא מעט מקרים.
אהבתיLiked by 1 person
אני חושב שאת טועה בענין "עבר מן העולם".
אולי במקומות דמויי תעשיית ה-הייטק חלף-עבר מן העולם. בהרבה מקומות הוא הכרח ממשי, ולזלזל בצורה גורפת בהתארגנויות עובדים.ות כ"רעה חולה"…
דווקא במקומות כמו שאת עובדת בהם לוועד יש תפקיד עקרוני להגן על זכויותייך החקוקות בחוק – בזכות הוועד שהוא "רעה חולה" – כשהמעבד שוכר-מפטר א-לה-אמריקה, במיוחד עובדים חלשים או בתחתית פרמידת העבודה.
אהבתיאהבתי
גם בבנקים, חברת החשמל, חברת חשמל, וכו׳ כשיש ועדים וקביעות – אלא אם מישהו מגיע בעזרת פרוטקציה של בכיר כזה או אחר הוא מתיל כעובד קבלן ללא התנאים של הקביעות, ולא פעם מפוטר זמן קצר מאוד לפני שהוא אמור לפי החוק לקבל קביעות. יש מקומות שבהם הפיטורים הם קבועים, ואחרים ״מאפשרים״ לעובדים להכנס מחדש עם הגדרת תפקיד חדשה לעוד חוזה זמני כעובד קבן כשתהליך הפיטורים והשכירה מחדש חוזרים ע עצמם במשך תקופה ארוכה אלא אם התמזל מזלו של העובד להתגגל לעבוד תחת מנהל שיסדר לו את הפרוטקציה הנדרשת להתקבל כעובד מן המניין עם קביעות.
אהבתיאהבתי
מה זה קשור לענין "רעה חולה". ענין עובדים "סוג ב'" עורר שיח ציבורי נרחב, וחלו הסדרים ושינויים רבים.
ולא טענתי שוועדי עובדים וארגוני עובדים הם אירגונים "מלאכיים", אבל חשיבותם אדירה והם לא "רעה חולה" או "עבר זמנם".
עולם העבודה ה-הייטקי לא מתאים לכל אדם או אשה.
אהבתיאהבתי
תראה, ועדי עובדים מביאים איתם את אותה פוליטיקה ארגונית שנגדה הם כביכול אמורים לייצג את העובדים – כלומר מי שקרוב לצלחת זוכה לתנאים טובים יותר ממי שלא, לא פעם בצורה קיצונית. לא מעט מורים צעירים טוענים למשל שזההמצב עם ארגוני המורים השונים שדואגים יותר למורים הותיקים ולא לאלו הצערים.
עצם העובדה שארגוני עובדים מאפשרים שכירה של עובדים חדשים כעובדי קבלן ואז לפטר אותם בדיוק לפני קבלת הקביעות מעידה על העובדה שהם כבר מזמן לא מבצעים את העבודה שלהם.
אהבתיאהבתי
נכון ולא נכון גם יחד. דברייך הם הכללה שקצת חוטאת למציאות.
עם עובדות לא אתווכח, העובדה שישנם וועדי עובדים שלא מוטרדים מכך שנשכרים עובדי קבלן לבצע עבודות שחורות בעיקר. השאלה היא – מה עושים ארגונים אלה ע"מ להגן על עובדי קבלן, לא הסכמתם לכך שיעבדו במחברות שיש בהם וועדים מאורגנים.
ממה שאני קורא באתרים שונים, ישנן זכויות חקוקות בחוק, שאף הן נעשו אך ורק בזכות אותן התארגנויות אותן כינית "רעה חולה" ו "עבר זמנם". האם הכל מושלם? בוודאי שלא!!
ומדוע את מצפה מארגון, מכל ארגון שמטבעו הירארכי לפעול על פי חוקי ארגון שטוח ונטול הירארכיה?
זה מכעיס באותה מידה שהייצוג הקולקטיבי שלנו [ארגון אזרחי שהוא כמו "וועד עובדים"] כנסת ישראל מתנהגת כאחרון בעל הצטעים והעבדים.
אהבתיאהבתי
תראה, ארגוני עובדים התחילו ממקום מאוד טוב שבו היכולת של העובדים להתאגד נתנה להם כוח מול המעסיקים ולא מעט מהזכויות שלנו כיום כמו חופשת מחלה או חופש בסופי שבוע נובעים מזה.
אבל עם הזמן הארגונים האלו הפכו להיות פשוט ארגונים עם ״פוליטיקה״ משלהם. במקום לייצג את אלו שנמצאים נמוך בהיררכיה – הם הפכו להיות מייצגים של מי שנמצא גבוה בהיררכיה שלהם ומי שמקושר אליהם. וזה די סותר את המטרה שלהם.
אהבתיאהבתי