באותו ערב עשינו קמפינג ליד לגונה בשם אוקריטו Okarito Lagoon. בגלל מזג האוויר הגשום, המדריכים הציעו לנוש לשכור מיטות בבית ספר ישן שהפך להיות מעין אכסניה – אבל אני החלטתי לישון באוהל, לא רק כי לא בא לי לעורר שוב דרמה מול קארין ההולנדית שכמה ימים לפני כן התלוננה שאני נוחרת, אבל בעיקר כי המיטות שם היו מיטות לא של קומותיים אלא של שלוש קומות, ואני אישית מעולם לא התחברתי לקונספט הזה של מיטות רבות קומות שצריך לעלות ולרדת מהן בסולם.
אני לא הייתי היחידה שבחרתי כך – גם המדריכים והזוג הבריטי שהצטרפו אלינו בקווינסטאון החליטו לישון באוהל, ולמזלנו הרב הגשם הפסיק קצת לפני שהגענו לחוף, כך שישנו בנוחות. אבל מצד שני מבנה בית הספר אפשר לנו להכין את ארוחת הערב שלנו בצורה נוחה.
אחריה כולנו ירדנו לחוף כדי לצלם את הנוף:









וכמובן שהיו גם כאלו שהעדיפו להתחבר לאינטרמט ורשתות התקשורת שהיו זמינות כי היינו ליד עיר:

מימין לשמאל אלו הם סאם המדריך שלנו, קארין ההולנדית, ופגה הגרמניה ממוצא איראני.
בבוקר לאחר מכן התעוררתי יחסית מוקדם כדי להנות מהזריחה בחוף, ואפילו פגשתי שם ציפור קטנה שהתעצבנה אלי, כנראה כי התקרבתי יותר מידי לקן שלה שהיו בו ביצים או גוזלים אז התרחקתי.
מסתבר בדיעבד שמשום מה חשבתי שהיינו אמורים להתעורר שעה לפני שאכן התעוררנו – ולכן בדיעבד אחרי שחזרתי ופירקתי את האוהל שלי, היתה לי עוד שעה לרדת ולצלם את החוף במזג האוויר שהתבהר משמעותית:





















איזה מקום! אני בטוחה שהתמונות הנהדרות אפילו לא משקפות את כל היופי שלו
אהבתיLiked by 1 person
אני חושבת שכל הנופים של החופים של ניו זילנד מדהימים…
אהבתיאהבתי