כידוע אני עובדת עכשיו בתפקיד שאמור להיות זמני כעובדת מוקד עד שאמצא עבודה רצינית יותר.
כשהגעתי – הגעתי עם מנטליות של הייטקיסטית, שעובדת עד שהיא מסיימת את המשימה שלה. כך זה בהייטק שבו השכר גלובאלי ונמדדים לפי ההספק של המשימות שלנו.
הבעיה היא שבמוקד אנחנו יותר נמדדים על הספק שעתי, ואם לא – אז כבר מישהו אחר במשמרת מאוחרת יותר יעשה את זה. כמובן שאני צריכה לדווח מראש אם יש משהו במשמרת שמתעכב מאוד כדי לא להגיע לרגע האחרון עם המון עבודה, אבל בניגוד להייטק שבו אם לא הספקנו אז פשוט נשארים ״שעות נוספות״, אין ציפיה שנשאר מאוחר יותר מלבד מקרים מסוימים שמבקשים אבל מבינים שזה לא תמיד אפשרי.
זה כמובן לא תמיד מסתדר יחד עם מנטליות של ״לעבוד עד שהעבודה נגמרת״, אבל עם הזמן בשלושת החודשים שלי בעבודה כנראה שקיבלו רושם שתמיד אשמח לעבוד שעות נוספות במקרה הצורך – וזה לעיתים נדרש
העניין הוא שלאט לאט זה הפך ממשהו שמבקשים מידי פעם ודואגים שלא אגלוש עם זה יותר מידי – למשהו שהפך להיות ברור מאליו.
לפני חודש בערך היה יום באמצע השבוע שבו לא עבדתי כי עבדתי ביום שישי – ואיכשהו שני עובדים באותו יום היו חולים, והמשמרת היתה מצומצמת מידי מלכתחילה בגלל חוסר בכוח אדם. לכן מי שהיתה אחראית המשמרת ביקשה ממני להגיע רק לכמה שעות עד שירד הלחץ, מה שהפך בסופו של דבר למשמרת שלמה שהתחילה והסתיימה מאוחר מהרגיל.ֿ
שבוע לאחר מכן ראיתי שבשישי יש משמרת שבה יש רק אחראית משמרת ואת העובד הכי חדש שנו, והתנדבתי להגיע כי הבנתי שזה לא ממש יעבוד טוב. המשמרת עצמה היתה מאוד לחוצה גם עם שלושתנו כך שיש לי רושם שמהר מאוד היה צריך להזעיק מישהו בלאו הכי אם לא הייתי מגיעה.
ואז שבוע לאחר מכן המנהלת שלי ביקשה ממני לעבוד שישה ימים בשבוע שוב.
אני לא התנגדתי כי אני באמת זקוקה לכסף הזה – במיוחד כשיש לנו עכשיו תיקונים בבניין ונדרשנו לשלם 5,000 ש״ח לדירה עבורם (וגם זה אחרי בדיקות ארוכות איך ניתן לחסוך בהוצאות).
אבל בשבוע השלישי הרגשתי כמה זה היה מתיש, והשבוע סוף סוף שמחתי שיש לי שני ימי חופש בסופ״ש. דאגתי גם לפנק את עצמי – יש לי חבילה של טיפולים בספא של חדר הכושר שלי שנשארה לי עוד מימי ההייטק ושאני מנצלת ממש במשורה, אבל קבעתי לעצמי טיפול ודאגתי להגיע מוקדם כדי שאוכל להתאמן לפני ואז גם להנות מהג׳קוזי וממקלחת מפנקת. בסופו של הטיפול גם אכלתי צהרים בקניון ואז חזרתי הביתה.
למזלי היה לי אוטובוס שהגיע די מיד לתחנה – אבל אז נתקעתי המון זמן במכולת. לפני בתור היו זוג שפשוט רכשו עגלה ענקית עמוסה במוצרים – והיתה רק קופאית אחת. הם גם פיצלו את הרכישה לשניים כך שהם היו צריכים להוציא את המוצרים בסדר מסוים לפי מי רכש מה – מה שהאט אותם. ובין לבין היתה גם אישה מבוגרת שהגיע עם מה שנראה רק מוצר אחד – אבל כשאפשרנו לה להכנס לקופה בין שתי ההזמנות של שני החבר׳ה האלו כדי שהיא לא תצטרך להמתין המון זמן, היא פתאום זכרה שהיא צריכה עוד שני מוצרים, ואז שילמה במזומן והתעקשה לספור את המטבעות של עשרות האגורות כדי לשלם סכום מדויק.
הגעתי הביתה עצבנית ומותשת למדי, ורק פינטזתי על שנ״צ טוב – רק כדי לקבל שיחת טלפון מהמנהל שלי ממש בדקה שנכנסתי הביתה שביקש ממני להצטרף לשעתיים האחרונות של המשמרת בעבודה מהבית.
זה הסתבר כמשהו מאוד מסובך שלא הצלחתי לעשות בצורה טובה, ואני הרגשתי שלא ממש הייתי יעילה בשעתיים האלו – ואולי זה היה חלק מהבעיה עבורי, כי הרגשתי שמעבר לעובדה שזה הפך לברור מאליו שאפשר לבקש ממני להצטרף למשמרות – זה הפך למשהו שקורה בימים החופשיים שלי ולפעמים מרגיש לי כאילו הוא קורה לא כי יש לחץ וצורך אמיתי אלא רק כי אפשר.
וחשוב להגיד שלא פעם זה בא על חשבון משהו אחר, כמו היכולת שלי להשלים ידע שחשוב לחזרה שלי להייטק, גם בזמינות של זמן ללמוד וגם ברמת העייפות הגבוהה יותר שמקשה עלי להתרגז בזמן החופשי שיש לי.
אבל במקביל אי אפשר להכחיש שנוח לי לא פעם עם שעות נוספות שמגדילות לי את המשכורת. כך שאני לא רוצה להתנגד לזה יותר מידי, אלא באמת להגיע לאיזון שמתאים לכולנו.
כל עוד את מסכימה ולא שמה להם גבולות – אי אפשר לבוא אליהם בטענות של ניצול. לך כדאי להרוויח את השעות הנוספות, ולהם עולה הצורך – זה הדדי. את היחידה שיכולה וצריכה לשמור על הגבולות שלך – מתי זה לא מתאים לך, מתי לומר לא
אהבתיLiked by 3 אנשים
תראי, אם יש מצב שהוא דחוף – זה לא היה מפריע לי, מה שהפריע לי אתמול היתה התחושה שהצוות הקיים היה מסתדר עם עומס העבודה בצורה אולי לא מושלמת אלא מסתדר. או למשל מצב שבו שניים או שלושה אנשים מסיימים משמרת ויוצאים ואז בדרך החוצה מבקשים ממני לסיים משימות שלא ידעתי עליהן – ואין עוד מישהו אחר שיוכל לעשות אותן כי הם כבר יצאו.
אלו בדיוק המצבים שבהם כן חשוב שהם יפעילו שיקול דעת ולא רק אני.
אהבתיאהבתי
ואל תשכחי שאני עובדת שהיא עדיין יחסית חדשה בתקופת מבחן – ובמוקד כבר הראו לכמה עובדים שהם אם עושים יותר מידי בעיות פשוט מבקשים מהם לא להגיע יותר…
אהבתיאהבתי
יש הבדל גדול בין לומר כן לכל בקשה לבין להקפיד על מה שבאמת לא נוח לך, זה לא נקרא לעשות בעיות
אהבתיLiked by 2 אנשים
את צודקת אבל בדרל כלל אנשים לא נוהגים להפעיל שיקול דעת מתוך התחשבות בעובדים שלהם אלא מתוך סדרי העדיפויות של עצמם . את היחידה שבאמת יכולה ואמורה לדאוג לעצמך ולהניח בפני המעסיקים שלך גבולות ברורים יותר לגבי הזמינות שלך
אהבתיLiked by 2 אנשים
ברור, אבל השאלה היא באמת איך אני עושה את זה בצורה מאוזנת מבחינת היכולת כן להיות זמינה כשבאמת צריך.
אהבתיאהבתי
יש פה איזון עדין. אני חושבת מהתיאורים שלך שיש בעיית כא במשרד והם סומכים עליך זה מצב של win win גם עבורך ומה שהתחיל כעבודה זמנית אולי יתקדם למשהו שכן תוכלי להתקדם בו וגם להרוויח בו. מאידך, אם את לא רואה עתיד אפשר להגיד פשוט אני אשמח בפעם אחרת ואני מעריכה את הפניה אבל זה לא מתאים לי כרגע. זה משאיר פתח להם לפנות ולך להתפנות לדברים שלך בלי מרמרה. בכל מקרה אני רואה פה התפתחות ולא ניצול.
אהבתיLiked by 2 אנשים
זה ממש ממש ממש לא תפקיד להתקדם בו או לשרוד בו לאורך זמן. אם אשאר בו שנה זה יהיה אסון.
אהבתיאהבתי
אז אם זה אסון מבחינתך את יכולה כמו שהציעו לך כאן לא לענות או לענות ולהגיד לא תודה. אין פה דרמה גדולה ממילא את לא מתכוונת להישאר שם
אהבתיLiked by 1 person
לא מתכוונת להשאר שם לא אומר שאני יכולה להרשות לעצמי שיפטרו אותי כאן ועכשיו – אני עדיין זקוקה למשכורת ורוצה לעזוב רק כשתהיה לי אלטרנטיבה טובה יותר.
אהבתיאהבתי
בשליטתך להסכים וגם בשליטתך להגיד לא, ואפילו לא לענות לטלפון. למחרת את כמובן יכולה להסביר שהיית בחופש, ללא אינטרנט ולא זמינה לשיחות. עם כל הכבוד, את עובדת במוקד טלפוני של מרפאת חיות מחמד ואין שום סיבה שתהיי זמינה 24/7 365 ימים בשנה.
אהבתיLiked by 3 אנשים
צקרי, למרפאה יש בית חולים וטרינרי שזמין 24/7, זה לא שהמרפאה נסגרת בשעה מסוימת. וכדי הפעיל אותה צריך להרוויח כסף – לאפשר ללקוחות לקבוע תורים בקלות, או למכור להם מנויים, וכל דבר אחר.
אהבתיאהבתי
ועדיין את עובדת מוקד, וממש לא עובדת המוקד היחידה. זכותך לא לעבוד בימי חופש ויותר מזה – זכותך בכלל לא לענות לטלפונים ומיילים בימי חופש וגם לא להסכים לעבוד בימי חופש. הבחירה בידייך ולכן גם כמובן שזכותך להסכים.
אהבתיLiked by 1 person
תראי, אין לי בעיה להסכים כשיש לחץ, יש לי בעיה עם זה שמזעיקים אותי גם כשאין לחץ. ואם אני בחופש אני לא יודעת עד כמה יש לחץ עד שאני מתחילה לעבוד.
אהבתיאהבתי
כולנו (או לפחות רובנו) רוצים איזון בין העבודה לחיים הפרטיים, בין הרצון להרוויח יותר לבין הרצון ליותר פנאי. לא תמיד זה אפשרי, אבל בהחלט מותר לך לומר "לא" כשזה לא מתאים
אהבתיLiked by 1 person
אבל אין לי תמיד את היכולת להגיד לא מראש כי אין לי את כל המידע להחליט בצורה מאוזנת.
אהבתיאהבתי
קראתי את התגובות והתשובות שלך.
כל עוד זה משרת את מטרותייך המיידיות, לא ממש מעיק-מציק-מפריע, אין סיבה לכלום, למעט קוטראי בריא ו-וונטילציה.
אני מניח שברגע שתחשבי שזה מוגזם, תעזבי.
אהבתיLiked by 1 person
לעזוב זו בעיה, כי אני זקוקה למשכורת…
אהבתיLiked by 1 person