ניו זילנד היום העשרים – הנסיעה לפארק הלאומי אייבל טסמן

כדי להדגים עד כמה מזג האוויר היה גרוע כשהתעוררנו בבוקר אחרי הלילה הכי גשום של הטיול (עד כדי כך שלא אפשרו לנו לישון באוהלים), כך נראה הנוף מהחדר שלנו באתר הקמפינג:

וכל נראה החלון שלידו ישבתי באוטובוס לאורך היום:

למזלנו, מזג האוויר התבהר עד שהגענו בשעות אחר הצהרים המאוחרות לפארק הלאומי אייבן טסמן Abel Tasman.

הפארק הלאומי הוא בעצם מסלול של בערך חמישים ק״מ לאורך החוף הצפוני – מזרחי של האי הדרומי, ועובר ליד ערים קטנות שונות וחופים שונים שנמצאים במפרצים שונים.

יש מי שהולכים את המסלול כולו כאתגר, אבל לנו לא ממש היה זמן לזה, במיוחד כשבסופו של היום היינו צריכים לחזור לאתר הקמפינג שלנו. לכן רבים מאיתנו שרצו להגיע לנקודות רחוקות יחסית במסלול דאגו למה שמכונה Sea Taxi או מונית ים – ספינה מיוחדת שמסוגלת להגיע ממש עד החוף, ויכולה לאסוף אנשים או להוריד אותם בכל נקוסה לאורך המסלול בתיאום מראש. ברמה העקרונית אנשים יכלו לבקש שהמונית תאסוף אותם כם בהלוך וגם בחזור (אם למשל הם רצו ללכת במקטע שהיה ממש ממש רחוק מאתר הקמפינג שלנו שנמצא ליד אחת הכניסות לפארק כלומר בקצה אחד שלו), אבל הרוב בחרו שהיא תאסוף אותם ליד אתר הקמפינג שלנו ואז הם יחזרו אליו ברגל, כנראה כי כך באמת הרבה יותר קל להתחייב על שעה מסויימת שבה הם יהיו בנקודה שבה הם תיאמו עם המונית.

אחרי שויתרנו על כמה מסלולי הליכה לאורך היום שבו נסענו לפארק, מזג האוויר השתפר פלאים והפך לשמשי. הגענו לפארק בשעות אחר הצהרים המאוחרות, ולכן למזלנו היה לנו קצת זמן ללכת לתחילת המסלול של הפארק, שבמקרה שלנו גם כלל יובל של נהר הגיע מההרים שליד אתר הקמפינג שלנו אל עבר החוף.