גם ביום השני התעוררתי מוקדם כדי לראות את הזריחה – למרות שערב לפני כן היה לנו ערב שבו יצאנו לסיבוב מאוחר יחסית, כדי לראות מערה עם תולעים זוהרות. אלו תולעים שהן ייחודיות לניו זילנד, ונמצאות בלא מעט מערות – שאלו הבולטות מביניהן כבר הפכו לאתרי תיירות ממוסחרים, אבל יש עדיין כמה כאלו שפשוט נמצאות להן אי שם בטבע.
הפעם החלטתי להצטרף להליכה, ובאמת היה נחמד מאוד לצלם את התולעים כשלמזלי היתה לי אישית מצלמה מספיק טובה כדי לעשות את זה. או לפחות זה היה נחמד מבחינת הטכניקה של הצילום – התוצאות עצמן יצאו די משעממות כי המערה לא ממש הכילה הרבה מאוד תולעים, לפחות לא כמוהמערה המסחרית שבה עברנו בשלב מאוחר יותר של הטיול.
אבל מה שהיה נחמד היה באמת לטייל כך בקבוצה ובכיף, בלי למהר לשום מקום, ולשוחח על דברים כמו למשל העובדה שרובנו לא מכירים את הכוכבים שבשמיים של חצי הכדור הדרומי. ניסינו לזהות אותם בעיקר בעזרת תוכנה כזו או אחרת בנייד ללא הצלחה מרובה.
מצד שני, אנשים באמת לא נטו להתעורר מוקדם בבוקר כדי לצפות בזריחה, למרות שכפי שאפשר היה לראות היא היתה מרשימה במיוחד. אולי חלק מהעניין נבע מזה שטיילנו בקבוצה, ולכן היינו תלויים במדריכים כדי לארגן ארוחת בוקר למשל, ולא היינו למשל יכולים לצאת מוקדם במיוחד בבוקר לפני הזריחה כדי להתחיל את הטיול שלנו.
תמונות יפות
אהבתיאהבתי
באמת תמונות יפות
אהבתיאהבתי