ביום שלישי האחרון החזרתי לעבודה את המחשב שלי. אני אמנם עובדת רשמית עד סוף אפריל, אבל משום מה החברה החליטה לסגור את החשבון שלי החל מהראשון באפריל.
זה לא קרה על הבוקר – האימייל והצ׳אט של העבודה עדיין היו זמינים לי במשך רוב היום, ואפילו המנהלת שלי השתמשה בהם כדי לשאול אותי שאלות אחרונות. אבל פתאום בשש או שבע בערב (שזה בערך תחילת יום העבודה בחוף המערבי של ארה״ב ששם נמצאים המשרדים הראשיים של החברה) שמתי לב לזה שאני יכולה לגשת למייל ולצ׳אט אבל הם לא מתרעננים ומתחילים לדרוש ממני סיסמא וכך בעצם נותקתי.
את התוכנה של הצ׳אטים פשוט הסרתי, אבל אני לא מצליחה להבין איך להתנתק מהמייל של העבודה כי אני לא רוצה להסיר את ההתקנה של האאוטלוק כדי שאוכל להשתמש בה בעבודה הבאה שלי.
כשהגעתי לעבודה ביום שלישי קודם כל ניגשתי לאיפה שהצוות שלי לשעבר יושב כדי להיפרד. כולם אמרו לי שלום במין התלהבות מוגזמת כזו שהרגישה לי מאוד מזויפת, אבל לא ממש טרחו להגיד לי שלום כשעזבתי.
בתפקידים הקודמים שלי העזיבה שלי באמת היתה הרבה יותר חותכת: אחרי שהודיעו לי שאני עוזבת – עזבתי את המשרד, וחזרתי לעשות טופס טיולים באחד הימים האחרונים שלי בתפקיד. במשרה השניה מתוכן ניצלתי את היום הזה כדי לאכול צהרים עם קולגות שלי בתור מעין מסיבת פרידה – ובמשרה הראשונה נוצר מצב שבו לא יכולתי משום מה לחגוג ביום של טופס הטיולים ולכן הגעתי יום אחד כמה חודשים אחר כך כדי לערוך מסיבה באחד מחדרי הישיבות של המשרד.
הפעם אני לא רוצה לערוך מסיבה במשרד כי אני לא מכירה הרבה אנשים מחוץ לצוות – וגם מהמעטים שאני מכירה אני לא רוצה להתחיל להסביר למה אני עוזבת.
אז נוצר שביום שלישי שבוע לפני זה בישרתי לצוות בארץ שאני עוזבת. ביום רביעי היה לנו יום כיף שכלל פעילות ואז ארוחה שבסופה הם נתנו לי מתנת עזיבה. ואז ביום שני לפני שהגעתי להחזיר ציוד הצטרפתי לכמה ישיבות כדי להיפרד מהצוות המקביל שלנו בהודו.
אז כביכול נפרדתי, אבל זו לא הרגישה פרידה ממשית, אולי כי במקומות העבודה הקודמים שלי כן היה חשוב למנהלים שלי ולעובדים שהכרתי לערוך פרידה מסודרת, והפעם הרגיש לי שמבחינת הצוות זה פשוט לא כזה חשוב.
ואני בוחרת לראות את זה לטובה, שאם היה להם כל כך קל להיפרד ממני, אז אני מבחינתי מעדיפה למצוא שוב צוות שירצה מסיבת פרידה מסודרת.
נראה שגם הסיפור עם המאמנים נסגר. או לפחות כך אני מקווה.
בשישי בבוקר היה לי אימון עם המאמן הקודם שלי. באופן עקרוני הוא אמר שמבחינתו הוא ראה בסידור של חלק מהמתאמנים שלו עם מאמנים אחרים כמשהו זמני ושהוא שמר להם את הזמן הקבוע שלהם מלפני כן, אבל הוא מבין שאולי חלק יצרו קשר טוב עם המאמן האחר.
הוא גם אמר שבמקרה קבענו בשישי בשעה קצת יותר מאוחרת כי הוא יודע שלפעמים הוא לא מתעורר מוקדם בבוקר – ולכן כשהתפנה לו אימון בשישי בשעה יותר מאוחרת הוא העדיף אותו כדי להקטין את הסיכון שהוא לא יתעורר.
אני אמרתי שמבחינתי אני אשמח לחזור לעבוד איתו וקבענו לחזור לשעה המקורית שלנו בחמישי בבוקר.
הוא כן אמר כמה דברים לא ברורים על זה שהוא כביכול שוחרר מאוחר יותר ממה שהוא ציפה אבל הוא רצה כמה ימים חופש אז קצת לא היה לי ברור בדיוק מה קרה עם ההודעות שלי שלקח לו זמן לקרוא אותן ולענות עליהן. אבל החלטתי לא להיכנס לזה. מעבר לעובדה שבעקבות תגובה שכתבה לי n_lee פתאום קלטתי שזה התחיל להשמע יותר מידי כמו התלבטויות שלרוב מלוות מערכות יחסים אישיות ולא מקצועיות שזו ממש ממש לא הכוונה שלי מולו – הגעתי למסקנה שבסופו של דבר זה לא משנה. אם הוא לא היה רוצה להמשיך לעבוד מולי הוא יכול היה לסרב, ואם היו לו כל מיני הנחות על האם אני רוצה לחזור או לא – אז הבהרנו את זה.
כן דיברנו על זה ששנינו לא ממש ״שמרנו על קשר״ – אני אמרתי שחבל לי שלא שאלתי מה שלומו יותר, והוא עצמו אמר שהוא בתור המאמן היה צריך לשאול יותר אבל הוא הניח מהיכרות אישית שלו איתי כמתאמנת מתמידה והעובדה שאני עובדת עם מאמן אחר כנראה שאני ״בסדר״ והוא פחות דאג לגבי.
בכל מקרה כנראה שיש סיכוי שהוא יגויס שוב למילואים בעתיד הלא רחוק. מעבר לעובדה שלצערי תהיה לי עוד הזדמנות אחת לפחות להיות יותר נחמדה, נראה לי שבפעם הבאה אני לא אקח לו מחליף כי כאב הראש הזה היה יותר מידי עבורי.
האימון עצמו עבר ממש ממש טוב, למרות שהוא אמר שלא יצא לו לשוחח עם המאמן המחליף לגבי. אבל בסופו של דבר אני זכרתי את המשקלים שבהם אני עובדת במכשירים השונים אז זה הסתדר גם בלי המידע הזה. בשלב זה אני חושבת שהיה מדובר על רצון שלו לבדוק איפה אני עומדת מבחינת כושר, והחל משבוע הבא נתחיל לעבוד ״באמת״ (עד הפעם הבאה).
מה שכן שמתי לב שנוצר מצב שבו אני דחפתי את עצמי לעשות את המקסימום, שזו הדרך שבה אני אוהבת לעבוד.
התיירת המקרית 
לגבי החברה והצוות – קצת עצוב שזה המצב, אבל זה כנראה עוד סימן לכך שבאמת היית צריכה לעזוב את העבודה הזאת.
שמח שהדברים הסתדרו עם המאמן – בהצלחה בהמשך.
כל הכבוד שאת דוחפת את עצמך לעשות את המקסימום
אהבתיLiked by 1 person
לגבי הצוות אני יכולה לחשוב שאולי בעצם הדעתי באמצע היום כשהם עוקים בלי התראה מראש ולכן כנראה הם התקשו להתפנות.
אהבתיאהבתי
אעלה הפרידות שאני אוהב. אמנם כל הקטע של "הגוזמה" לא אהוב עליי.
אחרי 40 שנות עבודה באותו המקום, פרשתי. לא אמרתי לאף אחד, וסירבתי להגיע לפורום סיום השנה, ע"מ לחסוך את המתנה שלא אצטרך ואת ה"מקאמה" המטופשת.
כן הצלחתי לריב עם חברת וועד שסירבה לקבל את ההחלטה שלי. חסמתי אותה בכל הרשתות.
🙂 ממש איש רעים להתרועע, אני.
אהבתיLiked by 1 person
אצלנו זה לאוב מסתכם פשוט בשיחה נעימה אם מבקשים.
אהבתיLiked by 1 person
וואו, הפוסט הזה העלה בי זכרונות על כל הפרידות מכל מקומות העבודה שאי פעם עזבתי. בדרך כלל עשיתי איזו שתייה לכבוד הפרידה וזה היה ממש מרגש ונחמד. תמיד ארגנתי כיבוד ממש שווה (בזכות T בעיקר) ותמיד קבלתי יופי של ברכות ומתנות. ובדרך כלל נשארתי בקשר טוב עם מקומות שעזבתי, ועם חלק מהאנשים אפילו הצלחתי לשמור על יחסי חברות, אבל ממש מעט.
אהבתיLiked by 1 person
זהו שפה אני ממש מרגישה שכבר פיספסתי את ההזדמנות לעשות שתיה, ושלאנשים כבר לא ממש אכפת בניגוד לקולגות במקומות העבודה הקודמים שלי.
גם במקום העבודה הראשון נשארה לי בדיעבד חברה, אבל הקשר התנתק עם שינויים בחיים של שתינו
אהבתיאהבתי
המייל של העבודה, את מתכוונת בסמארטפון?
זה לא אמור להיות מסובך להסיר את זה.
אם יש לך אנדרואיד זה אמור להיות (באופן כללי כי כל אנדאוריד הוא שונה) בהגדרות >> חשבונות וגיבוי >> ניהול חשבונות
ושם מופיעים לך כל החשבונות שיש לך בטלפון את פשוט צריכה ללכת לחשבון שהיה של העבודה שלך ולמחוק אותו משם.
באייפון זה גם אמור להיות דומה.
במקום עבודה האחרון שלי עזבתי בשיא הסגרים של 2020. הר"צ שלי אירגן לי מסיבת פרידה בזום, שזה היה נחמד והכניס המון אנשים לשוק כי הם לא ידעו שאני עוזבת.
אבל זה היה נחמד, והאמת אחד ממקומות העבודה הבודדים שעבדתי בהם שאני זוכרת באופן חיובי.
לגבי המאמן כושר באמת היה לנו דיון ארוך בנושא.
אם באמת יקראו לו שוב למילואים ואת מרגישה שיותר נוח לך לעבוד עצמאית מאשר עם מדריך חלופי אולי זו באמת הדרך הנכונה עבורך.
אהבתיLiked by 1 person
ניסיתי למחוק את זה כך וזה לא ד, נראה לי שהחשבון מוגדר איכשהו רק באאוטלוק. בכל מקרה זה לא קריטי כי האאוטלוק רגע לא משמש אותי, וכשאצטרך אני אוכל להוסיף בו חשבון נוסף ולהתעלם מהקודם.
לגבי המאמן – בשלב זה אני מקווה שיתנו לו לחזור לשגרה ולא יגייסו אותו. אבל כן, אחרי הדרמה שבה המדריך הזמני התקשה לשחרר אותי אני מרגישה שאין לי כוח להתעסק עם זה שוב.
אהבתיאהבתי
טוב חייבת להודות שאני לא זוכרת אם השתמשתי באאוטלוק בסמרטפון, אבל דיי בטוחה שהכל נמצא תחת manage accounts (הטלפון שלי באנגלית) ממש כל החשבונות שם.
האמת שאני מקווה בשביל המאמן שלך שלא יגייסו אותו שוב, כל כך הרבה זמן במילואים, זה ממש לא קל (בלשון המעטה).
אהבתיLiked by 1 person
אני כן רוצה לציין שלפי מה שהוא סיפר לי, מסתבר שהם לא היו במילואים בעזה אלא ביו״ש.הוא ניסה להציג את זה כמשהו לא ממש מסוכן אם רק נשמעים לנהלים, אבל ברור לי שזה נעשה כי הוא חשב שאני מודאגת מידי. אבל זה כן נשמע הרבה פחות מסוכן מהשירות בעזה.
אהבתיאהבתי
האמת שהוא צודק, חברים של אחי עשו מילואים ביו"ש, והרבה יותר רגוע שם מאשר בעזה או בצפון. התנהלות שונה לגמרי. ועדיין, מילואים זה מילואים, ואנחנו נמצאים במצב של מלחמה וכל דבר קטן יכול להבעיר את השטח.
אהבתיLiked by 1 person
ברור – אבל קודם כל לא ידעתי את זה מראש, וחלק גדול מהדאגה שלי נבע מזה שהוא היה חצי שנה בעזה או בצפון שזה די טראומטי. וכמון שאי אפשר להבטיח שזה מה שיקרה במילואים הבא שלו.
ומעבר לזה, אם לא היה מסוכן ביו״ש, אז לא היו שולחים לשם מילואימניקים או חיילים בכלל – במיוחד כשהממשלה יושבים אנשים שאוהבים לערוך שם מהומות.
אהבתיאהבתי