זה הנושא של השרביט החם השבוע.
כן חשוב לי להתחיל את הרשומה במשהו שטליק עצמו סיפר – שהוא מגיע לא פעם לתור לרופאים מוקדם יותר כדי להכנס מוקדם יותר.
המצב הזה שבו אנשים מצליחים להכנס מוקדם יותר נוצר כי לפעמים הרופא מסיים מוקדם תור קודם אבל האדם שקבע את התור הבא עדיין לא הגיע, או במקרים מסוימים אנשים מאחרים בדקות ספורות לתור שלהם – ואז בפער שנוצר התור הדיגיטלי מכניס את האדם הבא שזמין – שהוא זה עם התור המאוחר יותר.
זה יכול ליצור סיטואציה לא הוגנת שהתור של מי שקבע אותו בזמן ידחה כי אדם עם תור מאוחר יותר הצליח להכנס לרופא לפניו – כי לא פעם, יש אנשים שאין להם את היכולת להגיע לתור שלהם חצי שעה מראש, או אפילו רבע שעה מראש. אני למשל עבדתי לא פעם מהבית וניצלתי ימים כאלו לקבוע תורים למרפאות ליד הבית, אבל כן הייתי במצב שבו הייתי צריכה לעבוד עד שהגיע הזמן לצאת מהבית, ולא היה לי זמן ״ספייר״ לצאת מוקדם יותר כדי לעקוף בתור את המקדימים.
וכן, קרו לי מקרים שהגעתי חמש או עשר דקות לפני הזמן, רק כדי לגלות שבדיוק נכנס אדם עם תור מאוחר יותר רק כי הרופא או השיננית או כל נותן שירות התפנה, והתור שלי נדחה בעזרים דקות בגלל זה – מה שגרם לי איחור.
כמובן שזה משהו שקופות החולים עצמן יכולות לסדר בקלות בכך שהן למשל יאפשרו ללקוחות עתידיים להכנס לנותן השירות רק מספר מסוים של דקות אחרי שהתור של הלקוח הנוכחי עבר ואפשר להניח שהוא מאחר או לא יגיע.
אני אישית לרוב מדייקת, שזה משהו שחשוב מאוד כשלא פעם אני מגיעה למקומות בתחבורה ציבורית, ולא פעם צריכה לקחת זמן ספייר כדי לוודא שאני מגיעה למקום הנכון, כי לא פעם צריך לנווט לבניין כזה או אחר מתחנת האוטובוס או הרכבת.
דווקא באירועים משפחתיים אני נוטה לאחר כי כולם, ובמיוחד אחותי והמשפחה שלה, גם נוטים לאחר.
אני מניחה שזו נטיה מאוד ישראלית לאחר, כשלהתחיל בזמן לרוב אומר להתחיל בלפחות חמש דקות איחור. אבל עדיין לישיבות בעבודה חשוב לי להגיע בזמן, ומעצבן אותי כשישיבה אחרת לא מסתיימת בזמן ומעכבת אותי – או אנשים שמרגישים בנוח להגיע באיחור. בארה״ב למשל זה נחשב לחוסר כבוד ולזלזול באנשים להגיע באיחור, כולל למשל גם במצבים שבהם אתם בחופשה.
אפרופו חופשות – אותי מעצבן שאנשים מאחרים גם בחופשות. אני גם תמיד מגיעה מאוד מוקדם לשדות תעופה כדי כי כבר היו לי בעבר עיכובים בגלל מחסור בכוח אדם או כל מיני אירועים מוזרים אחרים (למשל עיכוב בגלל סטודנטים מארה״ב עם המון מזוודות כבדות כמו שסיפרתי ברשומה הזו). מקסימום אני ממתינה הרבה באיזור הדיוטי פרי, למרות שאני לא אוהבת לקנות שם ותמיד מתעצבנת על המחירים המוגזמים של מזון ושתיה באיזור הזה.
התיירת המקרית 
זה נכון שזה מבאס אם הגעת בזמן או חמש דקות לפני הזמן, ובדיוק הכניסו מישהו מאוחר יותר לפנייך כי התור של הקודם הסתיים מוקדם. מצד שני זה יעיל יותר להכניס את מי שכבר הגיע, ובכך לוודא שלא נוצרים "חלונות" ריקים שסתם מבזבזים את הזמן.
ובכל מקום, לא רק בארץ, אין ברירה אלא לצאת לפני הזמן ולתת הרבה מרווח כאשר רוצים להגיע לאן שהוא בשעה מסוימת, בגלל פקקים, בעיות חניה, מציאת המקום אם זו פעם ראשונה וכדומה.
וכאשר מוזמנים למפגש שבו את יודעת מראש שכולם יאחרו, ברור שאין טעם להגיע בזמן.
במקום עבודתי האחרון היה מנהל אחד מאד מאד חביב שפשוט לא היה מסוגל להתנהל עם הזמן שלו, ואי אפשר היה באמת לקיים איתו ישיבות כי הן אף פעם לא התחילו בזמן והרבה פעמים נמשכו מעבר למתוכנן, והרבה פעמים כמובן התבטלו כתוצאה מכך. מעניין שהוא בכל זאת קודם עוד ועוד כל הזמן, כאילו הפרט השולי הזה לא חשוב בכלל.
גם אני מאלה שמגיעים הרבה לפני הזמן לשדה התעופה, וברור ש-T מקטר הרבה פעמים על ההמתנה המיותרת בדיוטי פרי (בעיקר כשעמוס וקשה למצוא בכלל מקום לשבת).
אהבתיLiked by 1 person
לגבי התורים – אני מסכימה איתך שזה מייעל את זמנו של הרופא, אבל לא בהכרח את זמנם של המטופלים…
הרי הסיבה העיקרית לכך שקופות החולים עברו לתורים ממחושבים נובע מכך שהיו לא מעט אנשים שזמנם בידם שהיו מגיעים מאוד מוקדם ונדחפים לתור מוקדם מהצפוי כי ״הם הגיעו קודם״. זה כמובן עורר את כעסם של המטופלים שהגיעו בזמן, וצוות המרפאה לא פעם נאלץ להפוך לשוטרים שמפרידים בין המתווכחים ועושים סדר בתור.
במצב כזה באמת רצוי להקדים ולהגיע למרפאה בערך רבע שעה מראש כדי להפחית למינימום מצבים כאלו.
דרך אגב, באחד הפרקים של קופה ראשית יש תור חדש כזה ממוספר לקצביה, ואמנון טיטינסקי מתעצבן על זה שהשיטה כבר לא הוגנת, כי פעם אפשר היה למרפק את דרכך לראש התור, וזה משהו שהוא עצמו מצטיין בו…
אם את לא רואה את הסדרה, שווה לראות אותה רק בשביל הדמות הזו של אמנון טיטינסקי, שמשחק אותה דב נבון. ובשביל כוכבה של קרן מור.
אהבתיאהבתי
אני הייתי מקדים כי כך היה מומלץ, והרבה פעמים עדיין מתקבל באיחור.
בנוגע לשיטה שמייעלת את זמנם של הרופאים ומיטיבה עם מקדימים, אי אפשר לרַצות את כולם וליצור אלגוריתם שתמיד יהיה הוגן.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אפשר למשל להיות מתחשבים ולא לנסות לתחמן את המערכת בכך שמגיעים ממש ממש מוקדם בתקווה להשתחל בין אנשים עסוקים…
אהבתיאהבתי
בהיותי צרכן רופאים, ובהיותי תלוי בזמנים ובתחב"צ אני מקפיד למשל לצאת לביה"ח השרון בפתח תקווה שעתיים וחצי לפני הזמן. כך אני לוקח את הזמן ללכת לרק"ל ברגל, לוקח את 15 הדקות עד שהרק"ל מגיע לבלינסון, ועוד לפחות 40 דקות אם אין פקקים מעלייה על קו 82 ועד התחנה הכי קרובה, שממנה יש עוד כחמש דקות הליכה.
כמה יצא? 25[הליכה ברגל]+15+40+5 = 85 דקות, שעה ורבע, כלומר אני מגיע לביה"ח כמעט 45 דקות לפני הזמן. לא אכפת לי. אני תמיד מגיע עם העיתון, הנייד טעון, משקפי קריאה, ממתין.
לרופאים רגילים, בפעם האחרונה הבחור לקח הפסקה על הזמן שלי [והגעתי 10 דקות לפני], כך שנכנסתי 15 שעה אחרי הזמן, ובשביל מה? כדי שיצעק עליי החצוף. טוב עניתי לו בנימוס ובאסרטיביות, לא הרמתי קול ולא הפגנתי התנהגות אלימה.
נורא.
אהבתיLiked by 1 person
למה ללכת לבי״ח השרון? אין את בילינסון או אפילו מרפאות של קופת חולים?
אהבתיאהבתי
יש שם מחלקת עיניים שמתמחה ברשתית ובסוכרת. אני מקבל שם יחס נפלא. לא אכפת להטלטל בדרכים.
אהבתיLiked by 1 person
כמו שכתבתי, גם אני משתדל לדייק – לפעמים זה גורם לי להקדים כי אני לוקח טווח ביטחון.
עבדתי בחברה אחת בארה"ב שתמיד היו מתחילים את הפגישות באיחור… זה היה מוזר
אהבתיLiked by 1 person
אולי היו באותה חברה אמריקנית הרבה עובדים ישראליים?
אהבתיאהבתי
ממש לא
החברה הייתה MCI (חברת ענק שקרסה לחלוטין אחר כך…) והעובדים שם היו מתבדחים הרבה פעמים ואמרים דברים בנוסח – the meeting is at 9 – MIC time…
אהבתיLiked by 1 person
האמת שהיום בקופ"ח בגלל שכל התורים מוזמנים מראש, גם אם הגעתי מוקדם הרופא לא יקבל אותי. אני פשוט יושבת ומחכה ומחכה. ובכלל היום כשיש גם תורים טלפוניים אז לוקח זמן.
גם בקופ"ח יודעים שהמטופל הגיע כי הוא חייב להעביר כרטיס מגנטי במכונה כשהוא מגיע כדי לקבל את התור שלו.
ככה גם הרופא יודע שאת הגעת מוקדם ויכול להכניס אותך מוקדם יותר אם הוא התפנה.
בתי חולים לעומת זאת זו סאגה אחרת לגמרי, והיום כבר אומרים בחלק מבתי החולים שצריך לקחת בחשבון שייתכן מצב שבו צריך לחכות עד שעתיים מהשעה של התור שלך.
למשל בפעם הראשונה שהייתי אצל ההמטולוג שלי (בסוף 2022) הייתי אצלו שעה! בשעה אחת לרוב יהיו רשומים לו עוד 4-5 מטופלים. ובפעם האחרונה שאני הייתי אצלו (קבעו לי תור לסוף היום), חיכיתי כדי להיכנס אליו במשך 40 דקות.
אבל אני שמחה שהוא נותן תשומת לב לדברים (שרופאים אחרים למשל התעלמו מהם), ושהוא מאוד יסודי וככה אני כמטופלת שלו זוכה לטיפול טוב.
סבתא שלי למשל מטופלת אצל מנהלת המרפאה באותו בי"ח ובגלל שהיא הייתה מאושפזת באוגוסט היא פשוט ביטלה לה תור שהיה אמור להיות באוקטובר ודחתה אותה למרץ! זה לא שאין תורים, אצלי כבר היו לי ביקורות אצל ההמטולוג חודש אחרי חודש. זו לגמרי החלטה של הרופאה.
אני חושבת שכשמאחרים יש זמן הגיוני של איחור נגיד 10-15 דקות עוד איכשהו נסבל, אבל לרוב האנשים שאני מכירה שמאחרים, מאחרים ב40-60 דקות (ולפעמים גם יותר מזה) שזה כבר מזמן מעבר לגבול הטעם הטוב. זה ממש לא לצאת בזמן מהבית לאן שצריך להגיע.
אהבתיLiked by 1 person
אני מדברת למשל על מצב שבו היה לי תור לשיננית, והגעתי משהו בין 5 – 10 דקות לפני התור. העברתי כרטיס במכונה אבל המכונה הפנתה אותי לפקידות לקבל תור, ואז המתנתי עוד 2 – 3 דקות כדי לקבל מהן את הפתק במקום מהמכונה. עדיין הגעתי לשבת ליד החדר של השיננית כמה דקות לפני התור שנקבע לי – אבל גיליתי שבדיוק נכנס לשם מישהו שהיה עקרונית אמור להיות אחרי אבל הקדים מאוד, ואז אני נכנסתי באיחור של כמעט תור שלם למרות שהגעתי בזמן שנקבע לי.
וזה היה באמצע יום עבודה שעבדתי אותו מהבית כך שהאיחור הזה היה קריטי עבורי.
והייתי פעם אצל אורתופד מטעם הקופה, והייתי אמורה להיות שניה בתור. אבל מסתבר שאחת מפקידות הקבלה של מרפאת השיניים של הקופה שממוקמת כמה דקות הליכה משם רצתה תור לאורתופד, ובגלל שהיא עובדת קופה ועוד לפני משמרת, נתנו לה להכנס ראשונה לרופא למרות שלא היה לה תור, ואדם שהוא לא עובד של הקופה היה בטח צריך להמתין כמה שעות וכמה תורים בשביל זה.
ואז גם הרופא הגיע באיחור, ותוסיפי לזה תור נוסף ולא צפוי – וקיבלת עיכוב מאוד רציני בכניסה…
אהבתיאהבתי