איפה אתם בחג המתקרב – בכל זאת ולמרות הכל?

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

באופן עקרוני, הייתי אמורה לחגוג עם ההורים שלי, כשאחותי ומשפחתה מצטרפים אלינו. אחי וגיסתי והילדים יחגגו אצל ההורים שלה, ובגלל שההורים דתיים הם יצטרכו להשאר אצלם לכל החג – אחרת הם היו באים לאכול צהרים ביום החג (זה מה שאחותי ומשפחה עושים כשהם חוגגים אצל ההורים של גיסי שהם לא דתיים).

אבל עכשיו אנחנו במלחמה – אז כנראה שנחגוג את הפסח כפי שחגגנו אותו בקורונה לפני שש שנים. או לפחות אני והמשפחה של אחותי שהיתה אמורה לנסוע להורים שלי אבל ויתרו על זה בגלל הסכנה בנסיעות בין עירוניות. ואני אישית אצטרך לנסוע הלוך וחזור לירושלים בתחבורה ציבורית, מה שלא נשמע לי מפתה בלשון המעטה.

אני חושבת שההורים שלי מאוכזבים מזה שאני לא לוקחת את הסיכון, ואם היה מצב שבו יכולתי לנסוע רק בהלוך הייתי אולי שוקלת את זה. אבל אני לא יכולה להשאר אצלם יותר מלילה אחד – יש לי בבית שני חתולים שאני מן הסתם לא יכולה לקחת להורים שלי, ואין לי מישהו שאני סומכת עליו שיבוא להאכיל אותם ולטפל בהם למשך תקופה ארוכה. אפילו אם גיסתי ואחי היו זמינים (והם לא, כי הם עברו להורים שלה מאימת הטילים) אני לא בטוחה שהייתי סומכת עליהם להגיע אלי כל יום.

כל זה למרות שנראה לי שאמא שלי יותר סובלת מהרעיון שאהיה לבד מאשר אני סובלת מלהיות לבד פה…

לי דווקא חלב במובן הזה שההורים שלי כבר מאוד מבוגרים, וכנראה שאין לנו כמשפחה עוד הרבה שנים לחגוג איתם, במיוחד במצב שבו נוכל לחגוג איתם בבית שלהם. הקושי כאן הוא לדעתי יותר של האחיינים והאחייניות שלי שהם עדיין מאוד צעירים ולא בהכרח זכו לבלות איתם הרבה שנים.

14 תגובות

  1. תמונת הפרופיל של sivi sivi הגיב:

    דווקא בירושלים יותר רגוע מהמרכז, אני כותבת את זה מתוך חוויה של שני האיזורים.זה אפילו לא מתקרב לתחושות שאנחנו חווים במרכז. תהנו בליל הסדר זה אחד החגים היותר כייפים.

    אהבתי

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      הבעיה היא לא השהות בירושלים, במיוחד כשלהורים שלי יש מרחב מוגן קומתי וגם מקלט בבניין למי שרוצה.

      הבעיה היע הנסיעה בדרכים שבה אין הגנה אם קורה משהו.

      Liked by 1 person

  2. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

    אני מבין את הרצון להיות עם ההורים – כי הידיעה שהזמן "לא לצידם" נאמר חזקה.

    אבל, המציאות חזקה מאיתנו.

    חג שמח

    Liked by 1 person

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      בהחלט – אני מקווה רק שאחותי ואחי והמשפחות ״יפצו״ את ההורים שלי במפגש אחרי שהמלחמה תסתיים (עד הפעם הבאה).

      Liked by 1 person

      1. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        בטוח הם יעשו כך.

        Liked by 1 person

      2. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        אני לא בטוחה.

        למשל אחי, גיסתי והילדים לא היו אצל ההורים שלי חודשים לפני המלחמה – ואז נסעו להורים שלי לארבעה ימים, ואז הם עברו לגור אצל ההורים שלה.

        אהבתי

      3. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        אולי צריך להזכיר לאחיך.

        לפעמים מה שברור לנו כלכך, לא ברור לאחים.יות שלנו.

        Liked by 1 person

      4. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        אולי זה יותר קשור לגיסתי, אבל בכל זאת מדובר פה על יחסי גיסה חמה שגם כשהם טובים יש בהם רגישות

        אהבתי

      5. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        עדי – יחסי כלה-חמות, כמה נכתב על זה.

        אבל לענ"ד, ככל שזה תלוי באחיך, מן הראוי להזכיר לו.

        Liked by 1 person

      6. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        הוא הבלגניסט הלא מאורגן של הזוג…

        אהבתי

      7. תמונת הפרופיל של arikbenedekchaviv arikbenedekchaviv הגיב:

        מה זה חשוב?

        חשוב שתזכירי לו, אולי משהו יזוז אצלו בתודעה, בזכרון?

        Liked by 1 person

      8. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

        זה יהיה כנראה רק שינוי רגעי שאולי יוביל לשיחת טלפון או שתיים, או אולי לביקור בודד, אבל לא משהו לאורך זמן.

        אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של אסתי אסתי הגיב:

    אני מבינה שאת רוצה להיות עם ההורים שלך, וברור שהם מאד רוצים זאת, אבל כנראה שתצטרכו לחכות עד תום המצב הקשה הזה. והלוואי שיסתיים כבר.ולפעמים ההורים שלנו דואגים לנו וחוששים ללבד שלנו, בעוד שלנו הלבד יכול להיות גם בסדר גמור.

    Liked by 2 אנשים

    1. תמונת הפרופיל של adiad adiad הגיב:

      אני מסכימה עם כל מה שכתבת

      אהבתי

כתיבת תגובה