״השמנה היא מחלה כרונית, ולכן היא גם צריכה טיפול אמיתי ומתמשך״

כך טוען ד״ר איתמר רז בכתבה הבאה.

קודם כל, שימו לב שהכתבה היא ב״שׁיתוף פעולה ללא מעורבות בתכנים״ עם חברת נובו נורדיסק שהיא היצרנית של תרופת ההרזיה וויגובי היא המקבילה לתרופה אוזמפיק. עולה כמובן השאלה מה זה אומר ״שיתוף פעולה ללא מעורבות בתכנים״, אבל אני אתן לכל אחד להבין מזה את מה שהוא רוצה.

אבל מאחורי הכתבה (שהיא אחת מסדרה של לא מעט כתבות בנושא) מעלה את השאלה – האם השמנה היא מחלה, וגם אם כן, האם הטיפול הרפואי שרופאים כמו ד״ר רז מציע הם באמת הפתרון?

מה שהופך את התשובה למסובכת היא שבעצם אין תשובה כללית שנכונה עבור כל האנשים השמנים באשר הם. יש אנשים שמנים שבעזרת ניתוחי קיצור קיבה או בעזרת תרופות ההרזיה שקיימות כיום בשוק (שני הטיפולים המקובלים להשמנת יתר שנחשבת לחולנית) בהחלט מסוגלים לרזות בצורה משמעותית ולשמור על ההישג בעזרת הטיפול. רבים מהם טוענים (ובצדק) שהם לא היו מצליחים להגיע להישג הזה ולשמור עליו ללא הטיפול.

ומאחורי ה״תיקון״ שמציעים הניתוחים והתרופות עומדות סיבות פיזיולגיות התגלו בלא מעט מחקרים שמראים עד כמה קשה עד בלתי אפשרי לשמור על הרזיה, במיוחד כזו שהיא גדולה – כי הגוף ממש מתנגד אליה. יש הרבה דברים שגורמים לזה – למשל שכתגובה לירידה במשקל הגוף ״לומד״ לשרוף פחות קלוריות באופן יומיומי, או שאיזון ההורמונים ששולטים בתחושת הרעב והשובע משתנה בצורה שגורמת לגוף להיות יותר רעב ולהיות פחות ״מסופק״ מאוכל – ולגרום לאוכל להראות יותר טעים ומפתה.

כן חשוב לציין שלא כל אדם חווה את זה באותה צידה ובאותה צורה. זה תלוי בהרבה גורמים – החל מאכלו שאנחנו לא שולטים בהם (כמו למשל גנטיקה ומבנה גוף) וכלה בכמה מהר רזינו, כמה רזינו, עד כמה התאמנו (ובמיוחד אם שימרנו מסת שריר).

אבל התופעות האלו בעצם מקשות מאוד על השמירה על המשקל גם אחרי ההרזיה – וכך הרבה אנשים שרזו, ובמיוחד הרבה ומהר, לא מצליחים לשמור על המשקל הנמוך יותר גם אם הם מאוד מנסים. אמנם יש טיעון שלא פעם התופעה מתחילה להיחלש עם הזמן, במיוחד עם הרגלים בריאים של תזונה נכונה (לא הרעבה) ואימוני ספורט – אבל רבים לא מצליחים להגיע לנקודת הזמן הזו כי הרעב והצורך להסתפק במעט מידי אוכל מפיל אותם הרבה לפני כן.

אם בעבר גם הממסד הרפואי הניח שהבעיה היא ב״משמעת עצמית״, כיום גם הרופאים מבינים שמדובר על קושי פיזיולוגי – והטיפולים (ניתוח קיצור קיבה, תרופות הרזיה) אמורים להתמודד עם התופעות האלו בדיוק, ואולי אפילו להעלים אותן, מה שאמור בתיאוריה לאפשר שמירה על המשקל לאורך זמן.

על ניתוחי קיצור קיבה כבר כתבתה בעבר בסדרת הרשומות הזו – אז היום אתרכז בנושא התרופות.

תרופות ההרזיה אמורות להיות ״טיפול הפלא״ החדש להשמנה – אבל לכזו שעדיין לא חריפה מאוד. הן עוזרות להרזות בערך 15% – 20% מעודף המשקל, משהו שהוא נהדר עבור מי שסובל מהשנה שהיא משמעותית שעדיין לא חריפה ואז דורשת הרזיה של אחוזי משקל גבוהים הרבה יותר. מעבר לזה, עם הזמן מתגלים גם יתרונות בריאותיים אחרים לתרופה במניעה של מחלות לב או אלצהיימר. כביכול מדובר על תרופת פלא שאין שום סיבה להמנע ממנה.

אבל יש אנשים שמגיבים אליה קשה – תופעות הלוואי שכוללות בעיות במערכת העיכול שיכולות להיות קשות מאוד עבור אנשים מסוימים, ולמרות המיתוג שלה כתרופתקסם – מסתבר שהיא לא בהכרח כזו לכל אדם שמן.

למשל הכתבה הזו אומרת שבערך עשרה אחוז מהאוכלוסיה שמנסה להעזר בזריקה כדי להרזות מגלים שהיא לא יעילה עבורם. החוקרים לא בהכרח מודעים ללמה זה קורה, אבל התיאוריות שנבדקות כיום הם הבדלים גנטיים והורמונליים בין אנשים – כמו למשל מחקרים ראשוניים שמראים שטיפול הורמונלי אצל נשים בגיל המעבר הופך את הזריקות ליעילות יותר עבור נשים בגיל המעבר.

מה שברור הוא שהגוף הוא מערכת מורכבת – וגם תחושת התיאבון והשובע שלנו מושפעת המון הורמונים ולא רק אחד. ייתכן מאוד שיש אנשים שההשפעה של הורמונים שונים יכולה להוביל לאותה תוצאה של השמנה, ולכן יתאימו להם טיפולים שונים.

מעבר לזה, מחקרים גם מראים שככל שההשמנה נמשכת יותר שנים – כך תרופות ההרזיה עצמן הופכות להיות פחות יעילות.

כך שכנראה אין פתרון פלא אחיד לכולם – ולכל אדם יתאים טיפול אחר, בין אם הוא תרופתי, ניתוחי, או התנהגותי (או שילוב שלהם). כך שחבל ד״ איתמר רז לא מתייחס לנתונים המלאים ולמורכבות הזו – אלא מעודד את השימוש בתרופה המוכרת עם הבטחות שווא.