שמתי לב לאחרונה שהמון ראיונות עבודה נקבעים לי בסביבות 13:30 – 14:00 בצהרים.
אולי למראיינים זה זמן טוב אחרי ארוחת צהרים, אבל מבחינתי זה הזמן הכי פחות טוב – אני מגיעה כבדה ומנומנמת יחסית אחרי ארוחה (או לא ממש שבעה כי אכלתי משהו קל מאוד כדו לא להיות כבדה ומנומנמת), וזה הזמן הכי חם ביום מבחינתי – כלומר פיזית זמן שבו אני לא הכי במיטבי והכי קשה לי להתראיין.
בסופו של דבר הראיונות האלו הולכים לא רע (או כך לפחות אני מקווה), אבל עדיין זה ממש מוזר לי כמה מהראיונות נקבעים בדיוק בשעה הזו.
במהלך אחד הראיונות האלו, השכנה היאכנע מהדירה מולי בקומה כתבה הודעה באחת הקבוצות הווטסאפ ומיד מחקה אותה.
ברור שהיא יכלה לכתוב על לא מעט נושאים כולל נושאי ועד שונים, ויכול להיות שהיא אפילו כתבה את ההודעה בטעות בקבוצה במקום מקום אחר, והיא בכלל לא היתה קשורה לקבוצה או לנושא שלה.
אבל בשבועות האחרונים כבר קרו כמה מקרים שבהם נשמע שהיא עומדת לצאת מהבית כשאני בדיוק הגעתי לקומה, וזה היה בשעות שבהן לא היה צפוי שהשכנים האחרים מהקומה יגיעו הביתה כך שאני שואלת את עצמי עד כמה היא חיפשה את ההזדמנות להציץ לראות מה קורה בדירה שלי. באחד המקרים ממש החלטתי לחזור ולרדת למטה עד שראיתי אותה עוזבת את החניה של הבניין.
ובאמת יש לי שקט מהשכנים כבר חודשיים ומשהו, ולמרות שבאמת היו כנראה דברים אחרים שמעסיקים את דיירי הבניין (ע״ע הועד), יש לי תחושה שעם רמת האובססיה שהיא גילתה לגבי מה קורה בדירה שלי (וכנראה שגם בגלל שאותה אובססיה לא חדשה) זה יום אחד יעלה מולה שוב.
במיוחד כשיש לי רושם שאין לה יותר מידי תעסוקה בחיים – בעלה הלך לעולמו לפני כמה שנים (למרות שגם כשהוא היה בחיים היא עדיין היתה יאכנע חטטנית), ויש לי רושם שלילדים ולנכדים שלה אין יותר מידי זמן כדי להעסיק אותה. במובן מסוים אני גם מרחמת עליה כי ברור לי שהעיסוק האובססיבי שלה בי נובע מצורך שלא מתמלא במקום אחר, אבל אני מודה שביום שבו היא תעזוב את הבניין יהיה יום שמח בשבילי, גם אם הקונטקסט של העזיבה שלה יהיה עצוב בפני עצמו.
יצא לי לדבר על הנושא עם הקואצ׳רית שאני עובדת איתה, והיא אמרה שחשוב שאזכור שאני בעלת דירה ושיש גבול לכמה צרות הם יכולים לגרום לי, במיוחד אם אני לא מתנהלת בצורה לא חוקית ולא גורמת הפרעה משמעותית לבניין בלי לטפל בה.
אבל היא לא היתה בסביבה למשל כשבמאי שעבר, ימים ספורים לפני שהבלגן התחיל, קיבלתי סדרה של שיחות כביכול ממד״א, מכבי אש והמשטרה שרצו לשלוח ניידת או אמבולנס לדירה כי השכנים דיווחו על ריח נוראי מהדירה ושהם כאילו חשדו שמישהו מת בה.
ממה שהבנתי ממכר רחוק שלי שהוא בלש במשטרה שלדעתו יש סיכוי גבוה מאוד שהשיחות האלו היו מזויפות כי במקרים שבהם יש חשד אמיתי למצב שבו מישהו מת או נפצע קשה בדירה – המשטרה מגיעה למקום ופורצת לדירה עצמה. אבל מצד שני יכול להיות שמי שקיבל את הדיווח הבין שמדובר בעיקר על סכסוך שכנים ולכן לא התייחס לזה ברצינות.
אבל מנקודת המבט שלי זה לא ממש משנה – בין אם השכנים שלי החליטו להתקשר למשטרה ולהתלונן על גופה בדירה ללא צורך, ובין אם הם חשבו שלחקות גופים רשמיים זה דבר טוב, בכל מקרה זה משהו לא נורמלי מצידם…
בשביעי לאוקטובר שעבר, מאמן הכושר שאיתו אני עובדת כבר כמה שנים יצא למילואים שהתבררו כדי ארוכים – והסתיימו רק לקראת סוף מרץ. זה לא שהוא היה בפעילות מבצעית כל התקופה, והיו לו חופשים – וממה שהבנתי בשלב מסוים הם התחילו להיות כמה ימים בבסיס וכמה ימים בבית כחלק מהמילואים.
אבל הוא חזר לעבודה רק בתחילת אפריל – ואני מאמצע או סוף נובמבר נתתי למנהל המקצועי של חדר הכושר לשכנע אותי לעבוד עם מאמן זמני. ומי שקרה את הבלוג שלי בערך באותה תקופה זוכר שהמאמן הזמני לא היה גרוע – אבל גם לא התחברתי אליו ברמה האישית, וגם מבחינה מקצועית הרגשתי שהוא דוחף מידי להעלאת משקלים, והיו כמה מצבים שבהם הוא העלה את המשקל בלי שאשים לב אחרי שביקשתי שלא. באחד מהמקרים האלו תוך שעה או שעתיים אחרי האימון האמות שלי בידיים התחילו כל כך לכאוב שבאותו לילה היה לי קשה להרדם.
והיה את הקטע סביב החזרה של המאמן המקורי שלי, שבו הוא כאילו ניסה להגיד שאין לו מושג האם המאמן חוזר, וכשכבר היה לי תאריך חזרה רשמי – המאמן הזמני ניסה לטעון שהוא שמע שאולי המאמן הקבוע בכלל לא יחזור לעבוד במכון הכושר באופן קבוע.
בסוף כשהמאמן הקבוע באמת חזר ורצינו לקבוע – שוחחתי באופן ישיר עם המאמן המחליף והוא אמר בצורה מפורשת שהוא היה מעוניין להמשיך לעבוד איתי. הסברתי לו נימוס שאני מרגישה בנוח יותר לחזור למאמן המקורי, בין השאר כי נשמע לי לא הוגן לעזוב אותו רק כי הוא יצא למילואים. מעבר לזה, לא אמרתי לאף אחד בחדר הכושר לגבי הדברים שהפריעו לי בעבודה מולו, בעיקר בגלל שהם נבעו ברובם לפחות מהעדפות שלי ולא מחוסר מקצועיות בולט.
וחשבתי שזה מאחורי – עד שבימים האחרונים המאמן המקורי שלי שוב גויס למילואים – הפעם לשירות קצר משמעותית של בערך 5 – 6 שבועות. הוא שאל אותי עד כמה ארצה לחזור לעבוד עם המאמן הזמני, ואמרתי שאני לא מעוניינת במיוחד אם מדובר על תקופה כזו קצרה.
אבל ממש ימים ספורים אחרי שהמאמן שלי יצא למילואים – המאמן הזמני התקשר אלי, וכשלא יכולתי לענות לשיחה הוא מיד שלח לי ווטסאפ שבו הוא אמר שהמאמן הקבוע שוב יצא למילואים ואם אני רוצה מחליף אז שאגיד לו.
עניתי לו בדיוק את מה שאמרתי למאמן הקבוע – אין צורך כי זו תקופה יחסית קצרה.
אני לא חושבת שהמאמן שלי פנה אליו באופן ישיר לגבי. יכול להיות שהם שוחחו על מתאמנים אחרים של המאמן הקבוע שלי שכן רצו מחליף, ויכול להיות שהמאמן המחליף פשוט שמע על המילואים ממישהו אחר בחדר הכושר וחשב לקחת יוזמה ולהציע את עצמו שוב.
אבל התלהבות היתר הזו ממש הפריעה לי. ויש לי תחושה שהוא יצור קשר שוב בהמשך אם יתברר ששירות המילואים של המאמן הקבוע שלי ייתארך. ואין לי ממש סבלנות לזה.
התיירת המקרית 