זה הנושא של השרביט החם השבוע.
אני חושבת שיש כמה נקודות שראוי לחשוב עליהן.
עתיד מקצועי במדינת היעד: לא כל מקצוע שקיים או פופולרי בארץ הוא כזה שתוכלו לעבוד בו בחו״ל. אפילו בתחום המחשבים ידוע שלא פעם יש סינון רציני של עובדים, בעיקר כדי לא ליצור מצב שבו יש תחרות לא הוגנת לעובדים מקומיים.
כמי שקיבלה ויזה לעבודה בארה״ב לכמה שנים – אני זוכרת כמה קשה היה להשיג ויזה ועד כמה זה היה מלווה בהרבה טפסים שבהם מאוד הקפידו על איך מנסחים כל פרט ופרט – ובמקרה שלי למזלי הבקשות שלי נוהלו על ידי החברה שדרכה עשיתי רילוקיישן, כך שהיה לי ליווי מקצועי של בעלי ניסיון בתחום. לכמה מסוגי הויזות הרלוונטיות צריך למשל להוכיח שמדובר על מישהו בתחום מומחיות מסוים, שיש לו יכולות שאין לעובד אמריקני מקביל (במקרה הזה למשל היכרות עם המוצר של החברה הספציפית שבה עובדים נחשב למומחיות כזו), ולא פעם מדובר על מצב שבו החברה נאלצת לשלם שכר שמקביל לזה של עובד אמריקני כדי לא להוביל למצב שחברות מייבאות המון עובדים זרים לארה״ב רק כדי לשלם להם שכר רעב כדי לחסוך כסף במקום לשלם שכר הוגן לאמריקנים.
ולדעתי הייטק הוא אחד התחומים שבהם קל יחסית לעבור למדינה אחרת – אני מניחה שמקצועות כמו הוראה או מקצועות טיפוליים למשל יכולים להיות מאתגרים הרבה יותר למציאת עבודה. בכל מה שקשור למקצועות רפואיים או פרה – רפואיים יש דרישה לעבור מבחנים כדי לקבל רישיון, אבל יש גם אתגר נוסף שרלוונטי לכולם…
וכמובן גם אם אחד מבני הזוג במשפחה הוא מישהו שימצא עבודה בקלות בחו״ל – לא פעם עולה השאלה מה יעשו בן או בת הזוג.
אני למשל זוכרת את זה מהתקופה שבה אני עשיתי רילוקיישן – לא פעם אם היה עובד עם ניסיון שהחברה היתה מעוניינת שיעבור לרילוקיישן והוא הראה נטיה לכך, אז החברה היתה מוכנה לעשות מאמץ כדי למצוא לבן או בת הזוג שלו עבודה במסגרת האתר. מי שהיה לו רקע אקדמאי מתאים לא פעם היה מדובר על מצב שבו אפשרו לבן / בת הזוג להפוך למתכנת (גם אם היה מדובר על עבודה כמתכנת מתחיל, והיו דואגים להכשיר את מי שצריך מראש עוד בארץ), אבל לפעמים מדובר היה על תפקידים מנהלתיים כמו פקידות.
אבך בהחלט היו מצבים של עובדים שעברו לארה״ב כשרק הם עובדים, ובת הזוג שלהם נשארה בבית. לא פעם זה נעשה מבחירה כי בת הזוג רצתה אולי לקחת הפסקה אחרי תקופה עמוסה מקצועית, או במצבים שבהם היו לבני הזוג ילדים קטנים והם העדיפו לפחות בשלב ראשון שהאמא תהיה בבית לטפל בהם במקום לשלוח אותם לגן לימים שלמים בתקופה הראשונית.
אבל מהר מאוד גם אותן בנות זוג הרגישו רע עם הבטלה, וגם הן בסופו של דבר מצאו תא עצמן מחפשות עבודה – לא פעם במסגרת החברה.
פער השפה: ברבות ממדינות אירופה, אנגלית היא לא השפה הראשית. ברבות מהן, אנגלית היא לא בהכרח שפה שהיא מאוד מדוברת. מה שאומר שכדי לחיות במדינה במיוחד בצורה מלאה – תצטרכו ללמוד שפה חדשה ולא בהכרח כזו שהכרתם לני כן, וזה לא בהכרח קל בגיל מבוגר יחסית.
אבל אלו לא רק ״שפות זרות״ – ישראלים רבים לא בהכרח מבינים עד כמה האנגלית שלהם היא לא אנגלית מדוברת במדינות דוברות אנגלית כמו ארה״ב, קנדה, או בריטניה – שלא לדבר על כאלו שהמבטא בהם פחות מוכר וברור כמו אוסטרליה.
אני למשל זוכרת שבחברה הראשונה שבה עבדתי, הגיעה פעם לישראל קולגה שלנו מהמשרד באוסטרליה, ואני הייתי זו שדאגה ללכת איתה לארוחת צהרים ולשוחח איתה בזמן הפסקות הקפה כי החבר׳ה האחרים במחלקה התקשו להבין את המבטא האוסטרלי המאוד כבד שלה, למרות שהיא היתה אישה מאוד מקסימה.
אבל מעבר לנושא השפה, יש גם…
פערים תרבותיים: רבים מאיתנו חושבים שאנחנו מכירים את התרבות האמריקנית אחרי שאכלנו המון במקדונלדס וראינו הרבה סרטים אמריקניים. אבל. הסרטים לא ממש משקפים את התרבות היומיומית בארה״ב בצורה אמיתית – וזה מעבר לעובדה שאין ממש ״תרבות אמריקנית״ שהיא אחידה – במדינה כל גדולה כמו ארה״ב יש תרבות איזורית שהיא מאוד בולטת, ואפילו בין מדינות שונות או אפילו איזורים שונים בתוך אותה מדינה (למשל הבדלים משמעותיים בין הערים הגדולות במדינה ובין האיזורים הפחות עירוניים).
כמובן שהפערים האלו רלוונטיים לכל מדינה שנעבור אליה – במיוחד כי התרבות הישראלית מאוד שונה מתרבויות במדינות אחרות, ולא פעם אי הבנה של התרבות המקומית או התנהלות שהיא ישראלית אופיינית בצורה שלא תואמת את התרבות המקומית יכולה מאוד להפריע או לבלבל את האדם.
לדוגמא אמריקנים ידועים בכך שהם נמנעים כמה שיותר מעימותים, ולכן הם לא פעם ינסו למנוע אותם בכך שהם ״ימרחו״ את האמת עד כמה שאפשר כדי להמנע ממצבים שבהם משהו יקרה.
אני למזל זוכרת שכשגרתי בארה״ב ועברתי דירה, ידעתי שכשאני עוזבת דירה שכורה – אני אמורה להחזיר אותה נקיה כמו שהחזרתי אותה, אחרת ההנהלה של המתחם תדרוש ממני תשלום גבוה על ניקיון (ברמה שהם יכולים לבקש כמה עשרות דולרים אם השארתי מלחיה בארון המטבח). לכן בגלל שידעתי שאני לא מומחית בניקיון, הזמנתי שירות של עוזרות בית שיגיעו לנקות את הדירה שלי במחיר שנשמע לי סביר, וגם השארתי להן טיפ יפה. והן עשו עבודה נהדרת שהיתה שווה כל דולר – חוץ מהיבט אחד.
בדירה היה שטיח מקיר לקיר, ובכל התקופה שגרתי שם לא הזזתי את הספה בסלון ולכן הצטבר תחתיה לא מעט לכלוך. ומסתבר שהמנקות חששו שבגלל כמות הלכלוך ושהוא היה כנראה יחסית ״גס״, הן חששו שאם הן ינסו לשאוב אותו – תיווצר תקלה בשואב האבק שלהן, ולכן הן סירבו לנקות את הלכלוך הזה.
בישראל אני מניחה שחברת הניקיון היתה מתקשרת אלי במהלך הניקיון כדי לדווח לי על הבעיה, והיינו מדברים על להתאים את המחיר של הניקיון לכך שחלק מסוים ממנו לא היה מתבצע.
אבל במקרה של האמריקנים – המזכירה בחברה עצמה התקשרה אלי רק אחרי שהמנקות ביצעו את שאר הניקיון ועזבו את הדירה, כנראה כדי שלא יווצר מצב שבו אגיע לדירה ואתעמת איתן. המזכירה אמרה ובצדק שזה לא ממש משנה, כי השטיח היה כבר ישן והיו עליו כמה כתמים, כך שההנהלה של המתחם היתה מחליפה אותו בלאו הכי, מה שהיה נכון. לכן לא ממש התווכחתי איתה על זה ופשוט וויתרתי על זה וזהו. אני מניחה שזו תגובה ״אמריקנית״ אופיינית.
אבל אני חושבת שלא מעט ישראלים למדו בעזרת חוויות כאלו על ההיבט הספציפי הזה של התרבות האמריקנית. היה לי למשל קולגה שניסה לעשות ליסינג לרכב כשהוא רק הגיע לארה״ב, רק כדי שהסוכנות שדרכה הוא עשה ליסינג ביקשה ממנו בנימוס להביא את הרכב לתיקון מסוים – ורק אחרי שהרכב נלקח ממנו, הודיעו לו שהליסינג מבוטל כי אין לו היסטוריה כלכלית בארה״ב, ולכן הוא מהווה סיכון גבוה מידי לליסינג עבור הסוכנות.
שאר העולם לא בהכרח בטוח מאיום האיסלאם: הרבה מאוד ערים במערב אירופה, ארה״ב, ואפילו אוסטרליה הופכות להיות בעלות אוכלוסיה מוסלמית שמרנית מאוד משמעותית שמשפיעה על התרבות במקום, לא תמיד לשמחתם של התושבים המקומיים.
לכן האיום של האיסלאם השמרני והרדיקלי, זה שרוצה להפוך את כל העולם לחאליפות מוסלמית, לא פעם באמצעים אלימים – קיים בכל העולם.
והאם השלטון בכל העולם בהכרח טוב יותר? טראמפ הוא הרי בן דמותו של ביבי, ורבים ממנהיגי הימין הקיצוני בעולם מחקים אותם – והם הופכים ליותר ויותר פופולריים בגלל ההגירה המוסלמית לערים במדינות שלהם שהורסת את החיים לאוכלוסיה המקומית.
התיירת המקרית 