חשוב לי לכתוב שאור לכתיבת ופרסום הפוסט, אני לא יודעת אם התפקיד רלוונטי או לא. יכול מאוד להיות שאחרי הראיון הראשוני שאני הולכת לתאר – המקום שאליו התראיינתי יחליט לא להמשיך איתי את התהליך. בעיני גם זה יהיה לטובה, למרות שתמיד יש משהו קשה בלקבל דחיה.
עדכון קצר לאחר פרסום הפוסט: קיבלתי דחיה די אוטומאטית וסטנדרטית, ובדיעבד שאלתי את עצמי עד כמה הראיון נועד להיות ראיון אמיתי, או שכחלק מתהליך הגיוס שלהם הגוף מחויב לראיין כמות מסויימת של אנשים, אבל הם מצאו כבר מישהו רלוונטי אחר וראיינו אותי רק בשביל ההצגה.
או שאולי נפסלתי דווקא בגלל שאני מגיעה מההייטק ויש להם ניסיון גרוע עם זה, אבל נאלצו לראיין הייטקיסטים בכל מקרה, אבל החליטו מראש להפיל אותם.
או שאולי הם קראו את הפוסט הזה ולכן פסלו אותי.
מדובר על מקום שהוא לא בהייטק, אבל כן דורש מתכנתים ויש בו מחלקה לא קטנה של תכנות שעובדת על תוכנה שהיא כשלעצמה מאוד חשובה ושימושית עבור התחום שבו החברה עובדת.
דבר ראשון ששמתי לב אליו זה שמבחינה טכנית, הטכנולוגיות שהחברה משתמשת בהן שעלו כחלק מהראיון נחשבות למיושנות בהייטק, למרות שמבחינת החברה עצמה זהן נחשבות ל״מתקדמות טכנולוגית״. ומעבר לזה הם לא משתמשים בהרבה מאוד מהכלים שמשמשים בהייטק. במובן מסוים לי זה טוב כי אני לא מכירה אותם ולכן זו לא מגבלה שתפעל נגדי בגלל חוסר ניסיון – אבל זה גם לא יאפשר לי להכיר אותם דרך העבודה, וזה ימשיך להקשות עלי אם אי פעם ארצה לחפש תפקיד חדש בהייטק במיוחד בשילוב עם הפיגור הטכנולוגי שכבר כתבתי עליו, והעובדה שברור שהניסיון שאקבל שם הוא מחוץ להייטק.
אבל מה שהיה שונה מאוד ממה שלרוב קורה בהייטק היה הפורמט של השיחה הראשונית. בהייטק נהוג שהמגייסת משוחחת עם המועמדת (במקרה הזה – אני) טלפונית כדי להתרשם מההתאמה שלי לתפקיד. לרוב היא מעבירה את המועמדים הלאה אלא אם למשל מתגלה פער טכנולוגי גדול מידי, או אם הייתי נשמעת לא מתאימה חברתית ולא נחמדה.
הפעם המגייסת רצתה לערוך את השיחה בזום – ואיתה היתה בראיון גם מנהלת שנשמעה מנהלת די בכירה, שאם הבנתי נכון, היא מישהי שבעצם אחראית על כל הצוותים וכל התחומים שקשורים לתחום המחשוב בחברה. בהייטק לפחות לא יוצא להפגש עם מנהלים ברמה הזו עד השלבים היותר מאוחרים של תהליך הראיונות פשוט כי הם אנשים שהם לרוב מאוד עסוקים ובהייטק לפחות הם זוכים להפגש רק עם מועמדים שהמנהלים הפחות בכירים החליטו שיש להם פוטנציאל.
אבל הצירוף של המנהלת הזו הפכה במובן מסוים את הראיון למורכב יותר, בגלל שתי סיבות. הראשונה היא כמובן שהראיון הזה הופך להיות ראיון שהוא יותר ״מסנן״ מהראיון הראשוני שמקובל לעשות בגלל חוות הדעת של המנהלת. אבל מעבר לזה – הנוכחות שלה יכולה להיות גם משהו שמוסיף היבט טכנולוגי לראיון כי היא אמורה באופן עקרוני להבין בתחום.
אבל כשהנושא הטכנולוגי עלה מולה – הרגשתי פער מקצועי מאוד גדול מהמנהלים שהתראיינתי אצלם בחברות הייטק. למשל אחת השאלות שמקובלות בראיונות מהסוג הזה הוא לתאר משימה שעשיתי בתפקיד האחרון שלי, ויש ציפיה שאסביר למשל פרוייקט שעבדתי עליו. ולרוב ממתכנתת ותיקה כמוני יש ציפיה שאסביר את הפרוייקט המלא ולמה הוא נועד, ואז את החלק שלי בו. זה יכול להיות משהו כמו למשל ״כתבנו פרוייקט שמאפשר ללקוחות להעריך כמה יעלה להם להחליף את תשתיות המחשוב שלהם ממחשבים שהם מתחזקים בעצמם לספק בקלאוד, כשבעצם יש כמה מקרים שבהם זה משתלם אבל במקרה כזה וכזה ובמקרה כזה ואחר זה פחות שווה בגלל סיבות אחת, שתיים, ושלוש. אני כתבתי את החלק בתוכנה שמבצע את החישובים של השימוש במחשבים כדי לאפשר ללקוח להפעיל את השיקולים שלו, ומתכנתת אחרת בצוות תכננה איך המידע הזה יוצג בעמוד״.
אבל המנהלת היתה חסרת סבלנות ואחרי שהתחלתי להסביר את הקונטקסט של הפרוייקט, היא קטעה אותי אחרי שני משפטים כדי לשאול מה אני עשיתי בפרוייקט. הסברתי לה בצורה ממצה וזהו, ואני חושבת שזה הציג את העבודה שלי בצורה פחות טובה – גם כי זה לא הראה שאני מבינה את הפרוייקט כולו, וגם ה]ך את החלק שלי למשהו הרבה יותר פשוט ממה שהוא היה במציאות.
ואז הגיע הקטע הטכני מולה, וקודם כל היא התייחסה לזה שיש לי בערך 4 שנים ניסיון בג׳אווה – אבל התעלמה מהניסיון הקודם שלי, שהוא מאוד רלוונטי לתפקיד הספציפי הזה. ההרגשה שלי היתה שלמרות שהיא מנהלת את תחום המחשבים בכלל ואת תחום התכנות בפרט – הידע הטכנולוגי שלה בתחום מאוד נמוך. זה התבטא גם בחוסר היכולת להעריך את הניסיון שלי, אבל גם היו לה כמה אמירות אחרות שהעידו על חוסר ידע מאוד מעמיק.
עבור מי שמבין או מעוניין להבין – אני אפרט בחלק הבא של הרשומה את הפרטים הטכניים, עם הסברים למי שלא ממש מכיר תכנות. את מי שזה לא מעניין – אפשר פשוט לוותר על החלק הבא שמסומן בקווים בצורה די ברורה.
למחשב יש שפה פנימית משלו שמורכבת משני מצבים: ״יש זרם״ ו״אין זרם״. פעם באמת תכנתו מחשבים כך – בהתחלה היו ממש משנים את הניתוב החשמלי בהם בצורה פיזית, אבל עם הזמן מצאו דרכים להכניס את ההוראות בעזרת מקלדת בעזרת שילוב של ספרות אפס ואחד.
עם הזמן התחילו להתפתח שפות מחשב שמאפשרות לכתוב תוכנה לפי צורת המחשבה של בני אדם – ויש משהו שהיה מתרגם את התוכנה הזו לשפה וצורת הפעולה של מחשב. יש הרבה מאוד שפות שכל אחת מהן משמשת למטרות אחרות – יש שפות למשל שטובות יותר בחישובים ולכן מתאימות לעבודה מדעית כחלק ממחקר באוניברסיטה, ואחרות למשל שטובות יותר למטרות עסקיות או בנקאיות וישמשו בבנקים למשל. באותה מידה יש שפות שמתאים לכתוב בהם מערכות הפעלה – לעומת שפות שיותר נוח לכתוב בהן עבור יישומי אינטרנט, וכל אחת מהן לא בהכרח מתאימה למטרה השניה.
אחת השפות הכי פופולריות בזמנו לפני האינטרנט היתה שפה בשם ״סי״ (על שם האות באנגלית) שהיתה שפה שנחשבה למהפכנית וטובה לזמנה (בערך בשנות השבעים של המאה הקודמת) כי היא נתנה הרבה מאוד כלים יעילים לעבודה, אבל גם אפשרה לכתוב תוכנות שהן מאוד יעילות ורצות יחסית מהר.
עם השנים התפתחו כמה שפות שמתבססות עליה, אבל מכילות התקדמות טכנולוגית בכל מה שקשור לתכנות בצורה שנחשבה ליעילה יותר. יש שפה בשם סי פלאס פלאס שהיא גירסא של סי רק עם כלים שמאפשרים לכתוב את הקוד מאחורי התוכנה בצורה יותר יעילה ויותר נוחה ומסודרת, ויש בה גם שיפורים לכמה דברים שבשפה המקורית היו לא נוחים או יצרו בעיות. על סמך סי פלאס פלאס פיתחו בקווים מאוד כללים שפה נוספת בשם ג׳אווה שמשמשת לתכנות עבור אתרים באינטרנט. במקביל, מיקרוסופט גם היא יצרה גרסא משלה לשפה בשם סי שארפ שנועדה להתחרות בג׳אווה ולא ממש הצליחה, ומשמשת כיום בעיקר לכתיבה של תוכנות שמיועדות לעבוד רק מעל מערכת הפעלה ״חלונות״.
באופן עקרוני סי המקורית היא שפה מאוד מיושנת שכבר שנים לא משמשת לכתיבה של תוכנה חדשה. כנראה שיש בשוק כמה תוכנות ישנות שעדיין כתובות בשפה ודורשת תחזוקה, כשלרוב מדובר על מנגנונים מאוד רגישים ו / או גדולים שייקח זמן לכתוב אותם מחדש, או שהסיכון לטעויות בכתיבה מחדש הוא גדול מידי ואז לא משתלם לכתוב אותן מחדש בשפה מודרנית יותר.
אבל שאר השפות עדיין בשימוש, כל אחת לפי החוזקות שלה.
מעבר לזה, לפחות בהייטק יש חשיבות לא רק לשפה אלא למורכבות של התוכנה שבה מישהו עסק. אם למשל הייתי עוסקת בתוכנה שכתובה בסי אבל מאוד מורכבת – זה מוסיף רושם טוב עלי, במיוחד אם יש לי ניסיון רלוונטי אחר בתחום שאליו אני מתראיינת וגם ניסיון בשפות יותר מודרניות.
לי אישית יש ניסיון בסי פלאס פלאס וסי שארפ לא מעט שנים, ובשלוש שנים וחצי האחרונות גם בג׳אווה. אבל הרגשתי שמבחינתה של המנהלת המראיינת הניסיון הקודם הזה לא נחשב לרלוונטי כי היא באמת לא הבינה את הקירבה בין השפות ואת החשיבות של הניסיון הקודם שלי בכך שהתמודדתי עם בעיות מורכבות. וזה גרם לי לחשוש כי מהתיאור שלה נשמע שהתפקיד נועד לאנשים עם 4 – 5 שנות ניסיון בתכנות ומשום מה היא חושבת שאני מתאימה לו כי יש לי רק 4 – 5 שנות ניסיון בג׳אווה בלי להבין שיש לי ניסיון הרבה יותר גבוה ולכן הדרישות שלי מהתפקיד עצמו, מרמות האחריות והמקצועיות שבו, וכנראה גם מבחינת שכר גבוהות משמעותית מהתפקיד שיש לה להציע.
מעבר לזה, היא התחילה בשלב מסוים להגיד לי שיש לי ניסיון בסי. אחרי שתיקנתי אותה כמה פעמים מסתבר שיש כחלק מהצוות כמה מתכנתים בסי שארפ והיא פשוט קוראת לסי שארפ רק סי והיא התכוונה לזה שהיא ראתה שיש לי ניסיון בסי שארפ וציפתה שאבין את הקיצור שלה למרות שהקיצור הזה ממש לא מקובל כי כמו שכתבתי קודם – יש כבר שפה בשם הזה וניסיון בה הוא משהו שהוא מאוד שונה מניסיון בסי שארפ.
ברור לי שהמצב נוצר כנראה כי היא מנהלת תחום טכני בחברה שבה התכנות הוא נושא ממש קטן ושולי, והיא עצמה כנראה הגיעה לניהול בכלל מתחום אחר. במצב כזה הידע שלה בתחום יהיה יחסית נמוך וזה טבעי.
הקושי שלי הוא בכך שאני צריכה לתקשר איתה על התחום הטכני בצורה יעילה. וזה קשה לי כי מנהלים מקבילים בהייטק כן מגיעים עם רקע טכנולוגי הרבה יותר מעמיק, ולכן הדרך שבה אני עונה על השאלות בראיונות כאלו תואמת את הניסיון שלהם ולא שלה.
ויש את הקטע שבאמת מאוד הפריע לי – שלא ברור לי איך הוא קרה מצידן של המראיינות.
השיחה התחילה בהסבר קצר של המגייסת, על החברה ועל תהליך הראיונות, ואז היא התחילה לשאול אותי על עצמי – אבל דקה או שתיים אחר כך שמתי לב לזה שהיא הסירה את האוזניות והתחילה לשוחח בטלפון. שאלתי את המנהלת האם להמתין לה – והמנהלת ביקשה שאמשיך לדבר. די מהר אחר כך המגייסת ירדה לחלוטין מפגישת הזום וחזרה רק כמה דקות לפני סוף הראיון, בלי להתנצל או להסביר למה היא נעלמה.
שוחחתי עם המנהלת, ואז בשלב מסוים שמתי לב לזה שהיא שמה אותי במוד ״שקט״ אבל מדברת חשבתי שהיא מנסה להגיד לי משהו והערתי לה על זה שאני לא שומעת אותה, אבל היא המשיכה לדבר ולא שינתה כלום.
ואז שוב דקה או שתיים אחר כך ראיתי אותה מסיטה את המבט שלה כאילו היא מעבירה את המבט בין מסכים, ואז היא הורידה את המוד השקט שלי – ואז הבנתי: היא פשוט היתה בשיחה במקביל אלי, ולא טרחה אפילו להגיד לי שהיא עוברת לשיחה אחרת או להמתין עם מה שיש לי להגיד לה אלא פשוט נתנה לי להמשיך לדבר בזמן שהיא מתעסקת בשיחה אחרת, קצרה ככל שתהיה. היא כנראה לא שמה לב לזה ששמתי לב לזה שהיא כבר לא מקשיבה לי, כי היא השקיטה אותי בזמן שהיא דיברה בשיחה השניה.
שוב – אין מילה על זה שהיא מתעסקת במשוה אחר ולא מקשיבה לי, ואני כבר לא מדברת על התנצלות.
אני מבינה שלפעמים יכול להיות שעולה משהו דחוף במקביל לראיון – אבל אם מדובר על שיחה קצרה אפשר לבקש מהמרואיינת להמתין כמה דקות. ובמקרה שלי אפשר היה להמתין כי בעצם ניצלנו רק רבע שעה (תכלס רק 14 דקות) מתוך 45 דקות שהוקצו לראיון.
ואם מדובר על משהו שהוא לא שיחה קצרה (והראיון התקצר בגלל זה ולא בגלל שהיה ברור שאני לא מתאימה), לדעתי היה אפילו ראוי להעביר אותו לזמן אחר.
יש כרגע שתי אפשרויות כרגע מבחינת הראיון: או שהן הבינו מוקדם מאוד שאין פה התאמה ולכן הראיון היה קצר ולא היה בו קשב מצידן, וניסו להיות מנומסות בכך שהן המשיכו אולו אבל לא משמ טרחו להקשיב. אפשרות אחרת היא שמבחינתן הראיון היה סמלי לראות שאני לא נראית כמו רוצחת סדרתית ולכן אוטומאטית אני עוברת לראיון הבא. בראיונות בהייטק הייתי אומרת שזו האופציה הראשונה, אבל ההתנהלות שלהן היתה כל כך לא צפויה שאין לי כבר מושג.
התיירת המקרית 