אני חושבת שכבר סיפרתי שחיפוש העבודה הקודם שלי היה בתחילת תקופת הקורונה – תקופה שהיתה משבר כלכלי, שתוך פחות משנה הפכה להיות תקופה מאוד טובה כלכלית להייטק.
אבל החיפוש שלי היה בדיוק בתקופה הקשה ביותר – זו שבה הרבה עובדים פוטרו או יצאו לחל״ת, חברות מסוימות ניסו לקצץ באחוזי משרה (למשל החברה שממנה פוטרתי שכנראה לא רצתה לפטר עוד עובדים אבל רצתה לחסוך בעלויות ולכן הציעה לאנשים להוריד אחוזי משרה, מה שיכול היה לקסום אז למשל להורים שהיו צריכים להשאר עם הילדים בבית ולנהל להם את הלימודים בזום) – והרבה חברות שגייסו הקפיאו גיוסים או אפילו ביטלו אותם.
החיפוש כמובן היה קשה ולא נעים, אבל אחרי חצי שנה הצלחתי למצוא עבודה. ולמרות שכמובן חיפשתי בכל ערוץ אפשרי – אני חושבת שרוב הראיונות שהגעתי אליהם היו דרך חברות השמה. אמנם היו פעמיים או שלוש תקופה של שבוע או שבועיים שבהם לא היו לי ראיונות, בכל שאר הזמן היה לי לפחות ראיון אחד בשבוע.
בדיעבד יצא לי לשוחח עם הקואצ׳רית שאני עובדת איתה כיום, והיא אמרה לי שאמנם היה בתחילת תקופת הקורונה משבר כלכלי שהשפיע גם על ההייטק, אבל היא טענה שאחרי כמה חודשים הוא נעלם והתעשייה לא רק התאוששה אלא גם התחילה שוב לפרוח. לא הסכמנו מתי השינוי הזה ממשבר לפריחה בדיוק התרחש, ובכל מקרה כנראה שהוא היה הדרגתי, אבל אני עדיין מרגישה שחיפוש העבודה שלי היה בתקופת המשבר. למרות שבעצם בהסתכלות אחורנית בשבועיים שלושה האחרונים של החיפוש שלי בעצם התחילו להיות לי קצת יותר תהליכים – וכשקיבלתי את התפקיד, בדיוק קיבלתי סירוב מחברה אחרת שמאוד רציתי לעבוד בה, והיו שני תהליכים אחרים שהיו לי פעילים ונאלצתי לסרב להם כי הם היו פחות טובים מהתפקיד שהוצע לי.
לכן כשפוטרתי במרץ הרגשתי שאני מכירה כבר את התהליך של חיפוש עבודה במשבר, ושהתרגול הקודם שלי יכול רק לעזור לי. רק כדי לגלות שטעיתי – ובגדול.
קודם כל, נראה שחברות רבות הפסיקו לעבוד עם חברות השמה, שעולות להן הרבה כסף, ומנסות למשוך מועמדים בכל דרך אחרת – אבל בעצם זה מאוד מקשה עלי להגיע למשרות האלו, כי אני לא תמיד יודעת איפה לחפש אותן כדי להגיש מועמדות מספיק מוקדם כדי שיחזרו אלי – בין השאר כי השוק מוצף במועמדים שמחפשים עבודה וכל חברה מקבלת המון קורות חיים לכל משרה.
ובמצב כזה, גם החברה יכולה לדרוש יותר מהמועמדים, כך שמשרות שכנראה הייתי מקבלת זימון לראיון בהן במצב כלכלי טוב יותר – עכשיו דוחים אותי באופן אוטומאטי בלי אפילו לדבר איתי.
במצבים הבודדים שבהם כן הצלחתי להגיע לשיחה עם המגייסת לתפקיד – לרוב הצלחתי להגיע הלאה לראיון הטכני הראשון, אלא אם גילינו פער טכני לא צפוי. לצערי בחברה שמאוד רציתי לעבוד בה המגייסת כן חשבה שיש לי פוטנציאל אבל היה לי חוסר טכני מסוים כך שלצערי למרות שהיא עצמה מאוד התלהבה ממני – המנהלים הטכניים העדיפו שלא להשקיע זמן בלראיין אותי.
והיתה לי גם שיחה עם חברה פיננסית בירושלים שמשום מה גם מנסה לגייס עובדים מאיזור ת״א, שהראיון בה היה בעיקר באנגלית ואיכשהו לא ממש היה דומה לראיונות סטנדרטיים של מגייסות. המגייסת פשוט נתנה לי לדבר על עצמי בעיקר ובלי שאלות מנחות שלה לא ממש היה לי ברור מה היא מחפשת, וכנראה בגלל זה לא הצלחתי לענות על הדרישות שלה.
הגעתי לבערך 4 – 5 ראיונות טכניים, אבל איכשהו לא הצלחתי לעבור אף אחד מהם.
הקטע המוזר הוא שהחלקים בראיונות שדומים לראיונות שהיו לי בעבר הולכים לי הרבה יותר טוב מחלק משמעותי מהראיונות שלי בחיפוש הקודם שלי. בחיפוש הקודם היו הרבה מאוד ראיונות שלא הצלחתי בהם בצורה מאוד קיצונית – נתנו לי שאלה, ולא ממש הצלחתי לענות עליה בלי רמזים או עזרה. אבל בתהליכים שבהם כן הצלחתי להתמודד בצורה יותר טובה עם השאלות האלו, לא פעם עברתי לשלבים מתקדמים יותר בראיונות גם אם התשובות שלי לא תמיד היו מושלמות.
הפעם אני לא ממש נכשלת בשאלות – אולי אני מתקשה מידי פעם ולא בהכרח עולה על התשובה האידאלית מיד, אבל אני לרוב מצליחה לענות. אבל עדיין תשובות שהיו מתקבלות על הדעת כדי לפחות לתת לי צ׳אנס לעבור לשלב הבא בסבב הקודם שלי (והיו מקרים שאפילו עניתי פחות טוב והועברתי לשלב הבא) – נפסלות עכשיו די מיד.
אם הייתי מתכנתת יחסית חדשה, הייתי מבינה את ההבדל ביחס כי במקרה כזה ארבע שנים של ניסיון היו באמת זמן מאוד משמעותי מבחינת רמת היכולת שמצפים ממני, אבל למישהי ותיקה כמוני זה הרבה פחות משמעותי ולכן מוזר לי ששופטים אותי בצורה הרבה יותר מחמירה הפעם.
אבל מעבר לזה, אני שמה לב שיש בראיונות שעברתי רכיב נוסף. פעם היו נותנים לי בעיה ומבקשים ממני לפתור אותה ואז לכתוב קוד שיממש את זה. עכשיו יש בכל ראיון גם שאלה שבודקת גם את היכולת שלי לתכנן מערכת בצורה יעילה.
דוגמא לזה יכול למשל להיות ראיון לתכנן את נטפליקס בצורה יעילה: איך למשל בונים מערכת שאמורה לשדר סרטים למחשבים בכל העולם פחות או יותר, להחזיק מבחר מאוד גדול של סרטים אבל כזה שיכול להיות שונה ממדינה למדינה לפי איך שנטפליקס צריכה לרכוש את הרישיון שלהם – והשירות של נטפליקס צריך להיות מהיר מאוד, וגם שכל סרט שהם משדרים ישודר באופן רציף ולא יקטע ככל עוד למשתמש יש רשת וכל התשתיות של החברה לא מתרסקות לגמרי.
לנו בתור משתמשים זה ברור מאליו שהאתר פועל כך, אבל מי שמתכנן את המערכת צריך לתכנן את המערכת כך שהיא תפעל כמו שצריך וזה דורש המון שיקולים מבחינת תכנון של התוכנה מהרבה היבטים שלה.
הבעיה היא שתמיד עבדתי בחברות גדולות שבהן המוצר היה כבר כתוב, ואני פשוט הייתי חלק מצוותים שהרחיבו את המוצר – ולמרות שבתפקיד האחרון שלי היו פעם פעמיים שבהם הייתי צריכה לעבוד על בעיה שקשורה לאחד המנגנונים האלו, אין לי בהם בגלל ניסיון.
קודם כל, אני חושבת שזה קשור לעובדה שתמיד עבדתי בחברות מאוד גדולות, על תוכנות שכבר היו כתובות ואפילו מבוססות בשוק, כלומר כאלו עם הרבה מאוד משתמשים. במצב כזה, הבסיס שמנהל את התוכנה ביעילות לא רק כתוב וממומש – אלא כבר נבחן לא מעט בתנאי שטח ואם היו בבסיס הזה בעיות, כנראה שרובן המכריע כבר התגלו ונפתרו. מעבר לזה, כשיש לקוח חדש שמוכרים לו את התוכנה והוא צריך להתקין אותה – יש כבר אנשי תמיכה בלקוח שיודעים להנחות אותו איך להתקין את הדברים בצורה יעילה מהצד שלו, וגם ידעו לעזור לו במקרה שעולות בעיות כי ההתקנה לא היתה טובה.
חלק אחר של הבעיה שקרה בתפקיד האחרון שלי אולי נובע ממערכת היחסים הגרועה שלי עם המנהלת שלי שבגלל שהיא לא ממש אהבה אותי (בלשון המעטה) קיבלתי ממנה כל הזמן משימות קלות ופשוטות יחסית, ומשימות כאלו נוטות לא לכלול נגיעה במנגנונים עמוקים, מורכבים וחשובים. אבל כשאני חושבת גם על המשימות של המתכנתים האחרים בצוות שלי – אני חושבת שגם הם בקושי עסקו בדברים האלו. בעצם יש רק היבט מאוד ספציפי של הנושא שעליו יצא לנו לעבוד, וגם זה באופן מאוד נדיר. אני יכולה לחשוב רק על בעיה אחת שפתרנו ואולי פרוייקט קטן אחד שכתב אחת המתכנתים שהיה צריך להתחשב במנגנון הזה. כלומר שני דברים מתוך עשרות ואולי אפילו מאות בעיות שפתרנו או תוספות שהוספנו במשך שלוש שנים וחצי.
זה לא אומר שלא עבדתי על משימות מורכבות – או שלא הייתי צריכה להבין תשתיות מורכבות. זה גם לא אומר שלא הייתי צריכה לחשוב על איך המערכת שלי תעבוד עם הרבה נתונים – אבל השיקולים שלי של ״לעבוד עם הרבה נתונים״ השפיעו על רמה הרבה יותר מקומית של יעילות ולא על תכנון המערכת השלמה.
השאלה היא באמת האם יש לי פה חוסר שלמתכנתים אחרים בתחום אין אותו – או שבעצם יש אותו רק לחלק מהם, והאחרים משלימים את הידע באופן תיאורטי?
התיירת המקרית 