התיירת המקרית

והנה לנו עוד כתבה שמספרת על עליית הריבית, ואיך היא משפיעה על יוקר המחייה של אותם אנשים שבחרו לקנות דירה עם משכנתא, שהתשלומים שלה הולכים וגדלים ככל שהריבית עולה.

ורבים מהם לא מסוגלים לשלם לא פעם מאות ואפילו אלפי שקלים נוספים בחודש על המשכנתא, שלא לדבר על כך שהסכום הכולל של המשכנתא עלה משמעותית בגלל העליה בריבית.

כנראה שלי מאוד קל לכתוב על זה, כמישהי שיש בבעלותה דירה בלי משכנתא, בין השאר בגלל שילוב של חסכון שלישנבע מעבודה עם משכורת ראויה בהייטק (ועוד קרנות השתלמות למיניהן שגם הן הועשרו בזכות המשכורת הגבוהה שלי) ועזרה משמעותית מההורים שהיה להם חשוב שלי ולאחי ואחותי תהיה דירה.

אבל לדעתי חלק משמעותי בבעיה נובע מכך שבשנים האחרונות ישנה מגמה שבה אנשים שואפים להרוויח ב״הכנסה פאסיבית״.

מה זו בדיוק ״הכנסה פאסיבית״? לפי וויקיפדיה זו ״הכנסה הנובעת מתזרים מזומנים המתקבל על בסיס קבוע, הדורשת מינימום מאמץ על ידי בעליו (תאורטית השקעת מאמץ חד פעמי).״

ובעלות על דירה שבה גר מישהו אחר ומשלם שכר דירה בהחלט עונה על ההגדרה הזו – ממש כמו ערוץ יוטיוב שצובר הרבה צפיות או ספר אלקטרוני פופולרי שרבים רוכשים בלי צורך בשיווקו.

אבל כמובן המצב הוא לא כזה פשוט. יש המון ערוצי יוטיוב, וכדי שכל אחד מהם ימשיך להיות רווחי – הבעלים שלו צריך להמשיך ולהפיק סרטונים. ולא מעט אנשים עלו על נושאים מעניינים לכתוב עליהם ספר אלקטרוני – כך שהסיכוי שדווקא הספר הספציפי שמישהו כתב יהפוך ללהיט שימשיך וימכר מספיק לאורך שנים כדי להפיק הכנסה לסופר הוא אפסי.

ויש כמובן דירה שאפשר להשכיר. כביכול מדובר על משהו שלרוב לא צריך להשקיע בו, וזה עקרונית נכון – אבל בהזדמנויות שכן צריך להשקיע בו, העלות יכולה להיות מאוד גבוהה. ובכל דירה יש שחיקה שוטפת, גם אם יש לכם את הדיירים הכי טובים ונפלאים בעולם שמטפחים את הדירה ומצחצחים אותה על בסיס יומיומי.

אבל רוב הדיירים לא ישקיעו בדירה שכורה בצורה שבה הייתם רוצים שהם ישקיעו. מספיק שתיפלו על דיירים שפשוט לא ישקיעו מספיק בניקיון – והדירה יכולה להפוך לדירה שורצת ג׳וקים שייקח המון זמן וכמה ניסיונות הדברה להפוך אותה לשמישה שוב עבור הדייר הבא.

וזה לפני שדיברנו על דיירים שבאמת גורמים נזקים, או מסרבים לפנות את הדירה בסוף החוזה – וכמובן שלא משלמים שכר דירה, או חשבונות.

בתקופה שבה הריבית היתה אפסית, קניית דירה במשכנתא יחסית גדולה נשמעה כאפשרות מאוד טובה להשקעה – במיוחד על ידי מי שמיתגו את עצמם כמומחים לנושא וכיועצים (בתשלום כמובן). ולהם במיוחד היתה נטיה למצוא תשובה שלפיה הסיכון בהשקעה כזו נמוך. אתם חוששים שיהיה צורך בהרבה תיקונים בדירה? אין מה לדאוג – תרכשו דירה חדשה יחסית ובמצב טוב, ותמכרו אותה כשמתחילות להיות בה בעיות. (כמובן שלא פשוט לדעת מראש מתי יתחילו בעיות, וקניה ומכירה של דירות לא מתבצעת בכזו קלות ומהירות, כך שיש סיכוי שתתקעו לאורך זמן עם דירה שדורשת השקעה – במיוחד אם יש לכם דיירים שאת הזכויות שלהם צריך לכבד).

וכמובן שאף אחד מהם לא הזהיר שהריבית יכולה להתחיל לעלות – עד שהיה ברור שהיא עולה, ומשפיעה בצורה מאוד משמעותית על עלות המשכנתא.

וזה מעבר לעובדה שהביקוש לדירות להשקעה רק העלה את מחיר הדירות לקניה. והעובדה שקוני דירות רבים ציפו שהשכירות שהם יקבלו תכסה להם את סכום המשכנתא גרר עליות משמעותיות בשכר הדירה ברמה שמקשה על דיירים לשכור דירה, ולבעלי דירה למצוא דיירים אמינים לאורך זמן.

כל זה הוביל למשבר משמעותי ברגע שהריבית באמת התחילה לעלות – והבועה בנושא התחחילה להתפוצץ.

קשה לדעת מה יקרה הלאה, ואני מאוד מקווה שבעלי הדירות שמתקשים לשלם את המשכנתא ימצאו דרך לצאת מהמצב עם מינימום הפסדים (ואם אפשר – בלי הפסדים בכלל).

אבל אולי הגיע הזמן שנפסיק לפנטז על הכנסה פאסיבית אלא נבין שכל הכנסה דורשת רמה כזו או אחרת של השקעה – ושחשוב שנבין את הסיכונים בכל צעד כלכלי שאנחנו בוחרים לעשות.

אחד הערוצים האהובים עלי ביוטיוב הוא ערוץ של זוג נשוי שמטייל בעולם (והם אפילו ביקרו בישראל). הם מטיילים הרבה ובכל מיני צורות, לא פעם בצורה מאוד חסכונית (במיוחד בתחילת דרכם), ואפשר להגיד שהם הרוויחו ביושר את הפרסום שהם מקבלים כערוץ יוטיוב.

אבל כבלוגרים מפורסמים, הם לא פעם מקבלים ״צ׳ופרים״ – כמו למשל ההזדמנות לבלות בחינם 24 שעות בסוויטה יוקרתית במלון יוקרה בלאס וגאס, בתמורה לכך שהם יפיקו סרטון על השהות בחדר הזה, וכמובן יהללו וישבחו אותו. אמנם החדר אמור באופן ״רשמי״ לשמש מהמרים כבדים כצ׳ופר על כך שהם מבזבזים המון כסף בקזינו, כפי שהזוג מספר בסרטון עצמו – החדר בהחלט יכול לשמש קבוצה גדולה יותר של אנשים ״רגילים״ לחופשה מרוכזת, למשל כאתר למסיבת רווקים או רווקות לפני החתונה, או כחדר לחופשה משפחתית לשניים או שלושה זוגות.

אני מניחה שהזוג עצמו פונה לא פעם למלונות או חברות תעופה כדי לקבל צ׳ופרים כאלו (או שאולי בגלל הפרסום שלהם, חברות התעופה פונות אליהם), וייתכן מאוד שלמשל בתקופת הקורונה (שבה במקרה צולם הסרטון הזה, כפי שאפשר להתרשם מההערות של הזוג על הבידוד החברתי, והמסכות שהם והצוות של המלון לובשים בסרטון) – היה הרבה יותר קל למלונות השונים ולחברות התעופה השונות לאפשר להם להשתדרג לחדרים יותר יוקרתיים במלונות השונים, או למושבים במחלקה טובה יותר במטוס. אני מניחה גם שאחרי שהזוג טייל לא מעט ברחבי העולם, הם צברו לא מעט נקודות של חברות תעופה שלא פעם מאפשרות להם לשדרג את המושב שלהם במטוס בזול, או אפילו להזמין חופשות שלמות על חשבון הנקודות הללו, כך שגם בלי מתנות מגופים כאלו ואחרים, הטיולים שלהם כבר הפכו להיות די זולים גם אם הם מבלים במקומות שהם יחסית יוקרתיים.

אני יודעת שאני לרוב מטיילת בצורה צנועה יחסית, בטיולים של קמפינג ושינה בשקי שינה ואוהלים (וזה אם אנחנו לא נאלצים לישון באוטובוס), ולא פעם מזמינה חדרים באכסניות ולא במלונות רציניים. אבל אני מודה שלפעמים קצת קוסם לי להתפנק במלון טוב שכזה (למרות שהעיצוב של החדר הספציפי הזה הוא לא בדיוק לטעמי למרות שברור לי שמדובר על עיצוב מושקע ואפילו יוקרתי).

אני זוכרת שבזמנו במסגרת האתגר של וורדפרס בינואר שבו קיבלנו פעם ביום נושא לכתיבה, עלתה השאלה מה הייתי עושה עם היה לי סכום מאוד גדול של כסף, כזה שלא הייתי מצליחה לבזבז בחיים ״נורמליים״ – כדי לעודד אנשים לראות מה הם היו עושים עם סכום בלתי נגמר של כסף.

ואני מבחינתי בהחלט הייתי פורשת מהעבודה שלי ומתחילה לטייל בעולם, ובעיקר מנצלת את הכסף כדי לשדרג את עצמי למחלקת עסקים, וכנראה כדי להזמין חדרים גדולים ויפים יותר במלונות ובטיולי שיייט שונים. הייתי אומרת שהייתי שמחה להשתדרג בטיסות אפילו למחלקה ראשונה, אבל מסתבר שחלק גדול מחברות התעופה סוגרות את המחלקות הראשונות שלהן, למרות שיש כמה חברות תעופה מאיזור המפרץ וממזרח אסיה שדווקא שידרגו את החוויה הזו של מחלקה ראשונה, אולי כי הן מתפקדות באיזורים גיאוגרפיים שבהם יש לא מעט אנשים מאוד עשירים שכן מעוניינים בתנאים מאוד מפנקים, ואולי במובן מסוים גם קצת בשופוני שמספקת המחלקה הראשונה.

אבל לא לי ולא לבני הזוג האלו יש את האפשרות הזו לטייל כך בלי לחשוב על כמה עולים המלונות והטיסות. והם עצמם הצליחו להתגבר על זה בכך שבמובן מסוים החופשות שלהם הפכו לעבודה. הם צריכים להשקיע לא מעט זמן בצילומים של כל מקום שבו הם שוהים, החל מהטרקלינים בשדה התעופה שהם זוכים לבלות בהם, דרך המטוס עצמו (כולל המתנות שהם מקבלים והאוכל שמוגש להם), וכלה בסיורים בחדרי המלון שלהם ובעצם כל פעילות שהם עושים במהלך החופש. אם הם מבלים במקום מסוים כמה ימים כנראה שנשאר להם לא מעט זמן לבלות, אבל אני מניחה שמתוך היום הבודד שבו הם שהו באותו מלון בלואס וגאס הם כנראה היו צריכים לבלות כמה שעות טובות בצילומים של החדר, ושל האוכל, בין השאר כנראה כי גם עם כל הניסיון שיש להם, לא פעם הם צריכים לצלם מחדש דברים שהתפספסו או שזווית הצילום לא היתה מספיק טובה, או שהם דיברו בצורה לא ברורה או התחילו לצחוק.

שלא לדבר על העובדה שבין לבין הם צריכים גם לערוך את הסרטים האלו בצורה טובה, מה שיכול לבוא על חשבון זמן חופשה.

כך שאני לא בטוחה שהייתי מוכנה להתחלף איתם כדי לעבוד בלהיות בחופש.

זה הנושא של השרביט החם השבוע.

אני זוכרת שבתור ילדה, היינו מביאים לגן לא פעם ״ביכורים״ שהיה סל של ירקות ופירות שונים, אבל למרות הטיעון שפעם החג לא היה קשור למוצרי חלב – אני כן זוכרת שסבתא שלי היתה מכינה בכל חג בלינצ׳ס במילוי גבינה וצימוקים עוד כשהייתי ילדה קטנה. דווקא כמה שנים מאוחר יותר, כשמאכלי חלב הפכו להיות עוד יותר מייצגים של חג השבועות (וגם כשבמקרה הפסקנו להתארח אצל סבתא שלי לארוחות החג כי כבר היה לה קשה לבשל לכל כך הרבה אנשים, והיא סירבה שמישהו אחר יבשל או יביא אוכל מוכן במקומה) – היא התחילה להכין בלינצ׳ס פטריות.

מה שמדהים הוא שהיא היתה מכינה את מילוי הפטריות מחומרים שנחשבים כיום נחותים, כולל פטריות משימורים ואבקת מרק פטריות מהסוג הלא איכותי, והם היו טעימים משמעותית מאלו שנמכרים כיום עם כל הפטריות הטריות מכל מידי סוגים אקזוטיים ותיבול מפואר.

אני בתור ילדה לא ממש אהבתי מוצרי חלב, ובמיוחד לא גבינות. לכל היותר הייתי מוכנה לאכול גבינה צהובה מומסת על פיצה (אבל לא טריה בסנדוויץ׳), גבינת קוטג׳ רק כשהיא מוסתרת בלזניה או פשטידות, וגבינה לבנה כשהיא מוסתרת בתוך בורקס (שבימים ההם אמא שלי היתה מכינה בבית מבצק עלים קפוא, וגם היא היתה מערבבת את הגבינה עם אבקת מרק פטריות).

אבל דווקא כמבוגרת אני מאוד אוהבת גבינות, למרות שאני עדיין לא ממש אוהבת גבינת קוטג׳ כממרח. אבל אני כן אוהבת גבינות קשות שונות כמו פרמזן, גבינות ״כחולות״ כמו רוקפור או גורגונזלה, או גבינות מלוחות כמו פטה או גבינה בולגרית. אבל מסתבר שלמרות שאני אוהבת את הגבינות, אני לא אוהבת חלק משמעותי מהמאכלים שמכינים מהם. כלומר אני אוהבת למשל בליצ׳ס גבינה, ואני אוהבת עוגות גבינה אפויות או כאלו שמכינים בארה״ב מגבינת שמנת. אבל אני מאוד לא אוהבת פשטידות, אני לא אוהבת את עוגות הגבינה שמכינים בארץ בעיקר מקצפת, ואני גם לא ממש אוהבת פסטות עם רוטב שמנת (בעיקר כי במעין טרנד מאוס מתעקשים להוסיף לו תמיד פטריות).

לכן אני אוהבת מוצרי חלב, אבל לא ממש אוהבת את רוב המאכלים של שבועות.