זה הנושא של השרביט החם השבוע.
בעצם מדובר על רשימה של שאלות שנשאלה במסגרת הבלוגיה של תפוז לפני המון שנים שמוטי הביא לנו.
1. ספר לנו על הרגע או האירוע שבו החלטת לפתוח בלוג. הרי זהו רגע מכונן בחייו של בלוגר (שלפניו היה "סתם" אדם). מה היה הטריגר או מי היה האדם שבזכותו הצטרפת לקהילת הבלוגרים?
אני חושבת שקשה לי להגדיר מתי בדיוק התחלתי לכתוב, כי נוצר מצב שבו במאי 2008 פתחתי בלוג בתפוז, כתבתי בו רשומה אחת – ואז הפסקתי לכתוב עד בערך יוני 2009, אבל אז המשכתי לכתוב עד שהבלוגים של תפוז התמוטטו לחלוטין, ואחרי הפסקה התחלתי לכתוב בוורדפרס.
אבל הכת התחיל מזה שכתבתי לא מעט שנים בפורומים שונים – היו בעבר פורומים בווינט שמאוד אהבתי, אבל גם השתתפתי בפורומים בתפוז. אבל אז היו כמה הזדמנויות שבהן הרגשתי שיש לי משהו ארוך ומורכב יותר לכתוב מאשר פוסטים קצרים בפורום, במיוחד כי בפורומים (ממש כמו בפייסבוק) לאנשים יש תשומת לב מוגבלת מאוד לקריאה.
כמובן שגם בבלוגים יש קוראים, אבל לרוב מי שקורא בלוג מודע לזה שבבלוג הרשומות יהיו ארוכות יותר.
2. איך חשבת שהבלוג ייראה כשפתחת אותו? בוודאי הייתה לך תוכנית פעולה מסודרת… לכתוב בנושאים מסוימים, בקצב מסוים. האם אתה כותב על אותם נושאים או ששינית כיוון בדרך?
אם נחזור לבלוג שלי בתפוז – הבלוג הראשוני שפתחתי דיבר בעיקר על ירידה במשקל. בהתחלה לא ממש כתבתי הרבה, אלא כשעלה נושא שהפריע לי או שעורר בי מחשבות על הנושא, אבל לאורך זמן שמתי לב לזה שאני כותבת יותר ויותר. בשלב מסוים פשוט כתבתי מראש פוסטים שיספיקו לי לפרסום כל שבוע, מה שגרר גם חיפוש של נושאים רלוונטיים.
מעבר לזה, הרגשתי שהבלוג שלי הולך לכיוון מאוד מסוים אז פתחתי בלוג נוסף לצילומים שלי, וגם בו בשלב מסוים הייתי מעלה הרבה מאוד פוסטים מראש כדי לחסוך זמן במהלך כל השבוע. בשלב מסוים העליתי המון פוסטים בבת אחת ברמה שהספיקה לכמה חודשים – תהליך שהיה מעייף למדי אבל אז נתן לי ״שקט״ להרבה זמן.
ולכן כנראה בשלב מסוים התעייפית מזה, וכשהבלוגיה בתפוז התמוטטה – אני הרגשתי קצת רווחה כי ירד ממני הלחץ לפרסום הזה. מצד שני בשלב מסוים התגעגעתי לכתיבה ולכן פתחתי את הבלוג הזה, אבל בו אני כותבת על כל הנושאים בבלוג אחד, ובנוסף גם מגבילה כמה אני כותבת מראש. אני למשל יכולה לכתוב על טיול אחד מראש, אבל לא אכתוב על כל הטיולים שלי בבת אחת כמו שהייתי עושה פעם.
3. לו היית מתחיל מחדש היום, כשאתה כבר יודע ומכיר את מערכת היחסים שלך עם הבלוג, האם היית משנה משהו? כותב אחרת?
אני חושבת שכבר עניתי על זה בשאלה הקודמת, כנראה שהייתי מורידה מהעומס של הכתיבה.
4. איזה שיר כאילו נכתב ממש על הבלוג שלך ויכול לתאר אותו?
אני לא ממש יכולה לחשוב על שיר כזה.
5. האם יש לך רשומה שבמבט לאחור התחרטת שפרסמת אותה? האם החלטת לבטל אותה בעקבות זאת, או שבחרת להשאיר את העבר במקומו?
כנראה שהרבה מאוד מהרשומות שכתבתי בזמנו כנראה לא היו מתפרסמות כיום בגלל שכיום אני רואה דברים אחרת ממה שראיתי אז, ואני חושבת שזה טבעי. אני לא מתחרטת שפרסמתי אף אחת מהן כי באותה תקופה הן היו נכונות, אבל כנראה שכיום לא הייתי מפרסמת אותן.
כן היה לי סיפור שנאלצתי לבטל פרסום של כמה רשומות – כתבתי על גוף הרזיה מסוים (שמן הסתם אני לא יכולה לפרסם פה את שמו) דברים שהם לא אהבו, והם איימו עלי שהם יתבעו אותי אם לא אוריד אותן. ממה שהבנתי משיחה עם עו״ד כנראה שלא היה להם קייס רציני לפי כללי חופש הדיבור, אבל הם בהחלט יכלו היו לתבוע אותי ולגרום לי לשלם לא מעט לעורכי דין כדי להילחם בהם גם אם בסוף הם היו מפסידים, והם כנראה בנו על זה שיהיה לי חבל על הכסף (למרות שגם חבל לי על האנשים שהיו אולי נופלים בפח של השיאה שלהם שלדעתי עדיין קיימת ועדיין לא אמינה).
6. כל בלוגר חווה משבר כתיבה. לפעמים מתרצים אותו בחוסר זמן, עומס בעבודה, בלימודים, במשפחה… ולפעמים זו פשוט המוזה שלוקחת חופשה. אם זה כבר קרה לך, אנחנו נשמח לדעת איך המשבר הגיע אליך ומה עשית כדי לצאת ממנו.
אני חושבת שחלקית כבר כתבתי על זה קודם בתשובה לשאלה 2. אי חושבת שעם הזמן הכתיבה שלי הפכה לפחות טובה בגלל הלחץ לייצר מספיק תוכן, ולכן בסופו של דבר הנפילה של הבלוגים בתפוז נתנה לי אפשרות להפסקה – ואז לפתיחה חדשה של הבלוג בפורמט שונה.
אני חושבת שבסופו של דבר ההפסקה הזו עשתה לי טוב כי היא איפשרה לי לנוח מהכתיבה, ואז לחזור אליה כשהיה לי רצון לכתוב מחדש. מצד שני, אולי זו לא בדיוק עצה טובה כי יכול להיות שמישהו יפסיק לכתוב ויתרגל לזה שהוא לא כותב, ולכן לא יחזור לכתוב כך שקצת קשה לי להמליץ עליה.
7. כשאתה מדפדף אחורה בבלוג שלך ועובר על רשומות ישנות, האם יש לך רשומה מן העבר שהיית מפרסם היום שוב? למה?
אני חושבת שבמובן מסוים הייתי שמחה אולי לפרסם רשימות צילום כמו שפרסמתי בזמנו בבלוג הצילום שלי בתפוז. אני מרגישה שבבלוג הזה אני כותבת רשומה ארוכה עם הרבה מאוד תמונות על טיולים למשל – ובבלוג הצילום שלי בתפוז הייתי מפרסמת הרבה רשומות עם מספר הרבה יותר מוגבל של תמונות, לרוב בסביבות ה 4 – 5 תמונות אבל כנראה לכל היותר עשר תמונות בכל רשומה. מן הסתם גם כתבתי פחות בכל רשומה על החוויות שלי אם היה מדובר על טיולים.
אני שואלת את עצמי האם יעניין אותכם כקוראים לראות פחות תמונות בכל רשומה כדי שתוכלו להנות מהן יותר, וגן לראות תמונות שהן לא של טיולים אלא כאלו שצילמתי בפארק או בשדות שהיו קרובים לבית שלי בהוד השרון או הרצליה?
ובבלוג של ההרזיה הקודם שלי בתפוז – יש רשומה די מוקדמת שאני יכולה לחשוב עליה שבה כתבתי על למה דיאטות שמתבססות על ניסיון אישי של מישהו או מישהי מסוימים היא די גרועה ופוגעת לא פעם בדימוי העצמי של הקוראים. יכול להיות שאכתוב אותה שוב מתישהו.
8. איזו רשומה של בלוגר אחר שקראת, הרגשת כאילו היית יכול לכתוב אותה בעצמך?
אני חושבת שכל אחד מאיתנו כותב על דברים שונים ובסגנון מאוד שונה, כך שקשה לי לחשוב על רשומה שמישהו אחר כתב שאני הייתי כותבת בעצמי. יכול להיות מצב שבו הנושא של רשומה כזו או אחרת עניין אותי, או שנקודה כזו או אחרת ברשומה שלי מישהו אחר גרם לי לחשוב על משהו – ואז כתבתי רשומה בעצמי על הנושא, ואני חושבת שגם היו מקרים שבהם אנשים כתבו כך בעקבות רשומות שלי.
אני אישית חושבת שזה דבר טוב שיש פה השראה הדדית של נושאיםֿ, אבל אני באמת מאמינה שכל אחד מאיתנו מביא נקודת מבט משלו לגבי כל נושא שאנחנו כותבים עליו, גם אם הנושא משותף.
9. ושאלה אחרונה חביבה – פינת הפירגון: איזה בלוג אתה קורא בקביעות ולא מחמיץ אף רשומה שלו?
יש הרבה בלוגים שאני אוהבת לקרוא – הבלוג של מוטי, הבלוג של אמפי, ושל רבים אחרים פה בקהילה. אני מניחה שהכוונה של השאלה המקורית בבלוגיה של תפוז שהיתה קהילה די גדולה נבעה מהרצון לחשוף את הקוראים לבלוגים חדשים שהם עדיין לא קראו, אבל לצערי יש לי רושם שאני לא מחדשת לקוראים שום בלוג…
התיירת המקרית 